גם מי שהחזיק בעברו רשיון לנהיגת טרקטור נחשב "נוהג חדש" ברכב פרטי וחייב במלווה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בהיותו נוהג חדש שטרם מלאו לו 21 שנים, בשלושת החודשים הראשונים, נהג ברכב ללא מלווה, עבירה על סעיף 12א1 (ב) לפקודת התעבורה.

בישיבת ההקראה הודה הסניגור בעובדות כתב האישום, הסכים להגשת כל חומר הראיות וטען טענה משפטית לפיה הנאשם לא עונה להגדרת "נוהג חדש" הקבועה בפקוד התעבורה. כמו כן, הגיש לי הסניגור אישור משרד התחבורה בדבר רישיונות הנהיגה שמחזיק והחזיק הנאשם. לטענת הסניגור משהחזיק הנאשם בעבר ברישיון נהיגה לטרקטור, אין הוא בא במסגרת הגדרת 'נוהג חדש' הקבועה בפקודת התעבורה, ומשכך לא חלה עליו הוראת סעיף 12א1 (ב) ולכן לא השתכללה עבירה לפי הסעיף האמור.

ב"כ המאשימה חולק על טענת הסניגור וסבור כי לפי סעיף ההגדרות שבפקודת התעבורה גם מי שהיה ברשותו רישיון נהיגה על טרקטור נחשב 'נוהג חדש'.

דיון והכרעה:

סעיף 12א1 לפקודת התעבורה קובע חובת ליווי לנוהג חדש כדלהלן:

 
"12א1.חובת ליווי

(א)   בסעיף זה, "מלווה" - מי שמלאו לו 24 שנים או מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לפי סעיף 16 אף אם טרם מלאו לו 24 שנים, אשר בידו רישיון נהיגה בר-תוקף לאותו סוג רכב חמש שנים לפחות, וכן מי שמלאו לו שלושים שנים אשר בידו רישיון נהיגה כאמור שלוש שנים לפחות ואולם אדם לא ייחשב מלווה לענין סעיף זה בעת היותו שיכור כהגדרתו בסעיף 64ב.

(ב)   לא ינהג נוהג חדש ברכב מנועי, למעט אופנוע, טרקטור וטרקטורון, בשלושת החודשים הראשונים מיום שניתן לו רשיון נהיגה, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה".

עניין לנו בתיבה "נוהג חדש".

סעיף 1 לפקודת התעבורה מגדיר "נוהג חדש" כך:

"נוהג חדש" - מי שקיבל רישיון נהיגה לפי סעיף 11 ולא היה בידו, קודם לכן, רישיון נהיגה, וכן מי שהיה בידו רישיון לנהיגת רכב מנועי שהוא אופנוע, תלת אופנוע, קטנוע, טרקטור או מכונה ניידת, ולא היה בידו קודם לכן רישיון לנהיגת רכב מנועי אחר".

הנה כי כן, שני חלקים יש להגדרת 'נוהג חדש'. החלק הראשון, מדבר על מי שקיבל רישיון נהיגה לפי סעיף 11 לפקודה ולא היה בידו רישיון נהיגה. החלק השני של ההגדרה מתייחס לכל מי שהיה בידו רישיון נהיגה בדרגות המפורטות בסעיף האמור ולא היה לו רישיון נהיגה לרכב מנועי אחר.

למעשה, מה שטוען הסניגור, על רקע הגדרת 'נוהג חדש', הוא כי יש לקרוא את החלק הראשון של הגדרת נוהג חדש שבסעיף 1 לפקודה, במנותק מהחלק השני, היינו כשני תנאים נפרדים, לא מצטברים, קרי: טענתו היא כי הגדרת 'נוהג חדש' אינה חלה על מי שקיבל והחזיק בעבר רישיון נהיגה מכל סוג שהוא ללא קשר לשאלת תוקפו של רישיון הנהיגה שהחזיק בעבר.

השאלה שבפני הינה שאלה פרשנית, בעניין זה הכלי הראשון והמקור המרכזי להבנת תכליתו של החוק נעוץ בראש ובראשונה בלשון החוק. הפרשנות אינה מתמצית בבחינת ה"יחידה החקיקתית" הדורשת פרשנות, אלא יש לבחון את החוק על פרקיו וסעיפיו, הקשרי הדברים, תוך ניסיון התחקות אחר כוונת המחוקק, תוך שאיפה להגשמת הרמוניה בין חלקיו השונים של החוק (ראו: "פרשנות תכליתית במשפט", אהרון ברק , עמודים 401-402).