גלעד נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה לתשלום גמלת השלמת הכנסה אשר הופסקה החל מינואר 2013 וזאת מאחר ונמצא כי בבעלותה של התובעת קיים כלי רכב ששוויו עולה על 40,000 ש"ח.

2.התובעת מקבלת קצבת זקנה וגמלת השלמת הכנסה החל מיום 1.7.06. בתאריך 27.2.13 הודיע הנתבע לתובעת כי תשלום גמלת השלמת הכנסה תופסק החל מינואר 2013 מאחר ובבעלות התובעת רכב מסוג פורד ספרד ששוויו מעל 40,000 ש"ח כעולה ממחירון הרכב לאותו מועד.

3.התובעת טענה, כי מדובר ברכב שאותו רכשה מחברת ליסינג ועל כן ערכו נמוך בהרבה מהשווי הנטען על ידי הנתבע. בפועל התובעת מכרה את הרכב במחיר של 30,000 ש"ח. התובעת טענה, כי הרכב שימש אותה לצרכיה הקיומיים וללא השלמת ההכנסה היא מתקשה לפרנס את עצמה וסובלת מבעיות רפואיות ועל כן היא זקוקה לגמלה.

4.בהתאם לסעיף 9א(1)(ב) לחוק הבטחת הכנסה תשמ"א – 1980 ותקנה 10(א) לתקנות הבטחת הכנסה תשנ"ב – 1982, רכב אשר שוויו מעל 40,000 ש"ח אינו מזכה את המבוטח בגמלת הבטחת הכנסה בשיל לאמור בתקנה 10 (ג):

"(ג)על אף האמור בתקנה זו, היה הנכס רכב, ינוכה מהגמלה סכום חודשי

השווה לאחד מאלה:

(1)לגבי עובד שהוא בעל רכב ששוויו עולה על 17,000 שקלים חדשים – סכום השווה ל-3% מההפרש שבין שווי הרכב ל-17,000 שקלים חדשים;

(2)לגבי מי שאינו עובד שהוא בעל רכב ששוויו עולה על 9,000 שקלים חדשים – סכום השווה ל-3% מהפרש שבין שווי הרכב ל-9,000 שקלים חדשים;"

במקרה שלפנינו, שוויו של הרכב בהתאם למחירון הרכב (נ/3) הינו נכון לינואר 2013 – 59,000 ש"ח. גם אם נפחית ממחיר זה את העובדה כי מדובר בליסינג, עדיין הסכום שנקבל יהא גבוה מ-40,000 ש"ח. 3% מ 31,000 ₪ עולים על סכום הגמלה החודשי העומד על כ 700 ש"ח.

5.מכאן, עולה כי הנתבע צדק עת קבע כי התובעת אינה זכאית להשלמת הכנסה.

6.התובעת ציינה כי מכרה את הרכב, אך עדיין אינה מקבלת השלמת הכנסה בשל חסכונותיה. מאחר ובתיק זה לא נדונה עילת דחייה הזו, אין צורך להידרש לכך. ככל שהתובעת תרצה, תוכל להגיש תביעה בעניין עילת דחייה זו.

7.סוף דבר, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ח' אב תשע"ג, (15 יולי 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.