גליקסמן נ' מדינת ישראל

פסק דין

כללי

בפנינו ערעור על גזר דין של בימ"ש שלום בנתניה מיום 27.12.11 (כב' השופט חגי טרסי - ת"פ 25461-08-10) לפיו הוטלו על המערער 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסרים מותנים, קנס ופיצוי למתלונן, בגין הרשעתו בעבירות של כניסה והתפרצות למקום מגורים לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וגניבה לפי סעיף 383(א)(1) + סעיף 384 לחוק העונשין. הערעור מופנה כנגד רכיב המאסר בפועל בלבד.

המערער הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 28.6.10 התפרץ המערער לדירה בעיר נתניה, לאחר ששבר את תריס חלון הדירה וגנב מתוכה זוג מגבירי שמע, מיקסר, רמקול, זוג נגני תקליטורים ושעון יד.

טרם שנגזר דינו, הורה בית משפט קמא על הגשת תסקיר שרות מבחן, בגדרו הומלץ להטיל על המערער עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות. בית משפט קמא דחה את ההמלצה בקבעו כי העונש הראוי למעשהו של המערער הינו מאסר מאחורי סורג ובריח, בהתחשב בחומרת העבירה, הפגיעה הקשה בפרטיות המתלונן, בתחושת הביטחון האישי שלו ובקניינו. כן ציין בית המשפט את נפיצותה של העבירה והקושי למנוע את הישנותה בעתיד.

בהתייחסו לנסיבותיו האישיות של המערער, אשר גדל במשפחה סבוכה ומורכבת ועובר לביצוע העבירה נקלע למצוקה קשה על רקע חובות שצבר בעסקיו – ציין בית המשפט כי אין בכל אלו כדי להקל במידת העונש ולהסתפק במאסר שירוצה בעבודות שרות. כך אף ביחס להתמתנותו של המערער בעת האחרונה אין לייחס משקל רב, בהתחשב בהזדמנויות הרבות שניתנו לו בעבר לתקן את דרכיו, אשר לא מוצו. למערער הרשעות קודמות לרבות רישומים ללא הרשעה, בהם לא מיצו נגדו את הדין, כדי לאפשר לו להשתקם.

כאמור, בהתחשב בנסיבות לקולא ולחומרה, גזר בית משפט קמא על המערער את העונש, נושא הערעור.

הודעת הערעור

המערער טוען, כי לשליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח לראשונה בחייו – תהא השלכה הרסנית על חייו ועל חיי אמו, נכה הסמוכה על שולחנו – עובדה שלא נשקלה על ידי בית משפט קמא.

המערער מוסיף, כי בגזר הדין לא ניתן משקל ראוי לתקופה הממושכת בה היה נתון בתנאים מגבילים, אותם לא הפר.

המערער טוען, כי בית משפט קמא לא נתן משקל ראוי להודאתו במעשים בגינם הורשע.

המערער טוען, כי טעה בית משפט קמא בכך שלא אימץ את המלצת שירות המבחן, הנסמכת על נסיבות אישיות קשות, מצב סוציואקונומי רעוע וכן, לא נתן משקל לשינוי שחל באורחות חייו ותהליך השיקום בו הוא מצוי.

בשל חלוף הזמן ממועד מתן גזר הדין ועד למועד הדיון ובהתחשב בתהליך השיקום שהמערער מצוי בו, עתר בא כוחו, עו"ד קניג, להורות על הגשת תסקיר משלים. מצאנו מקום להיעתר לבקשה.

תסקירי שרות מבחן

מתסקיר משלים מיום 21.8.12 עולה, כי בין לבין, נעצר המערער בחשד לביצוע עבירות של עדות שקר, שיבוש מהלכי משפט, סיוע לאחר מעשה פשע וכן הריגה, זאת בגין תאונת דרכים שאירעה, אשר במהלכה נהרגו שלוש הולכות רגל. על רקע עובדות אלו, חזר בו שירות המבחן מהמלצתו כפי שנתנה לבית משפט קמא וגרס כי אין ביכולתו לבוא בהמלצה טיפולית.

בתום החקירה, שוחרר המערער ממעצרו. הוסר מעליו החשד לביצוע עבירה של הריגה. פעם נוספת עתר סנגורו להגשת תסקיר משלים, כדי לברר את פשר החשדות שיוחסו למערער ולעדכן בדבר התנהלותו ממועד מעצרו ועד היום. אף לבקשה זו ראינו לנכון להיעתר, כדי שתונח בפנינו תמונה שלמה.

העיון בתסקירים המשלימים מלמד, כי טרם מעצרו, נישא המערער והעתיק את מקום מגוריו לכפר סבא, הגם שהמשיך לעבוד ב"פיצוציה" בנתניה, עיר מגוריו. לאורך תקופה של כשלושה חודשים, היה נתון בקשר טיפולי עם ד"ר נמרוד שני, פסיכולוג קליני, העוסק בטיפול בעוברי חוק. במסגרת הטיפול, שולב המערער במסגרת "התחלה חדשה", ל- 12 מפגשים ושיתף פעולה עם מטפליו.

במסגרת מעצרו, בעקבות תאונת הדרכים, העיד המערער נגד מעבידו ועל כן, עזב את עבודתו בנתניה והחל לעבוד בחנות לכלי בית וצעצועים ברעננה. בשל אותו חשש אף נמנע המערער מלהיכנס לעיר נתניה ואמו הנכה נאלצת לבקרו בכפר סבא. המצוקה בה מצוי המערער הובילה לחידוש הקשר עם אביו, לאחר נתק של שנים ואף הוא תומך בו כדי לסייע לו להתנתק מהחברה השולית אשר הכשילה אותו בעבר. המערער הפסיק את הטיפול הפסיכולוגי באמצעות ד"ר שני.

בתסקיריו המשלימים, דבק שירות המבחן בהמלצתו להשית על המערער עונש מאסר בעבודות שרות, לנוכח המפנה שחל בחיי המערער, אשר נישא והעתיק את מקום מגוריו ועבודתו ועל כן, הסכנה להישנות עבירות פחתה.