החלטה
לפני בקשה למחיקת התביעה על הסף ולחילופין לעיכוב ההליכים בה.
רקע
הצדדים הנם בעלי זכויות בחלק מחלקת קרקע הממוקמת בתל-אביב ואשר עליה אמור להיבנות, בין היתר, בניין שמכונה מס' 67 ואשר הצדדים יהיו בעלי הדירות בו. המשיבים 1 - 8 הגישו נגד המבקשים והמשיבים 9 ו-10 את התביעה דנא, לפירוק השיתוף במקרקעין. הצדדים ניהלו בעבר הליכים משפטיים ביניהם והנם מסוכסכים מזה זמן רב, באופן שלא מאפשר קבלת החלטות משותפות לצורך קידום הליכי התכנון והבנייה בקרקע.
על יחסי הצדדים חלים שני מסמכים שמסדירים את יחסי השיתוף בין הצדדים והמכונים תקנות התאגדות. בנוסף, קיים הסכם שיתוף שכל הצדדים, למעט המשיבים 9 ו-10, חתומים עליו. המשמעות והפרשנות שיש לייחס לתקנות ההתאגדות ולהסכם השיתוף היוו את עיקר המחלוקת בהליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים בעבר (ת.א. 15726/08-בבית המשפט השלום בתל-אביב בפני כב' השופטת תמר אברהמי). עו"ד דורון כוכבי, שאמנם אינו בעל דין בתיק זה, משמש כיו"ר קבוצת בעלי הזכויות בכל חלקה 10, שמורכבת מארבעה בניינים מיועדים לבנייה ובהם בניין 67 נשוא התביעה דנן וכן שלושה בניינים נוספים הידועים כמס' 66, 68, ו-69.
עוד בטרם הוגשה התביעה דנא, הוגשה בשנת 2007, תביעה לפירוק שיתוף על ידי מרבית בעלי הזכויות בבניין המיועד מס' 66, כנגד מיעוט בעלי הזכויות בבניין מיועד זה (מר שאול ויסמן ומר עמיחי נאמן). התביעה (ת.א. 28059/07 – בבית המשפט השלום בת"א בפני כב' השופטת אחימן), הוגשה באמצעות עו"ד כוכבי.
במהלך ניהול התביעה האמורה, בישיבה שהתקיימה ביום 11.7.07, טען עו"ד גדעון ויסמן, בא כוח הנתבעים שם, כי לא ניתן לפרק חלק מהחלקה וכי ניתן לפרק את השיתוף רק בחלקה כולה, היינו על ארבעת הבניינים המיועדים לבנייה בה. בהמלצת בית המשפט, הצהיר עו"ד כוכבי כי הליכי הפירוק בתביעה האמורה, "יחולו על כל חלקה 10" (עמ' 5 ש' 14 – 15 לפר' יום 11.7.07 בתיק הנ"ל). עו"ד כוכבי הצהיר לפרוטוקול כי התביעה תתוקן בהתאם. לאחר שעלתה הדרישה להצגת יפויי כוח לעו"ד כוכבי, של כל יתר בעלי הזכויות למתן ההסכמה האמורה, הצהיר עו"ד כוכבי כי הוא בעל ייפוי כוח של כל יתר בעלי הזכויות בחלקה כולה וכי ימציא לבית המשפט עד למתן פסק הדין שיינתן על בסיס סיכומים בכתב, את כל יפויי הכוח (שם, עמ' 7, ש' 30).
ביום 19.11.07 ניתן פסק דינה של כב' השופטת אחימן ולפיו התביעה במתכונת כפי שהוגשה (תביעה לפירוק שיתוף על דרך של מכירת זכויות הנתבעים בלבד בקרקע) נדחתה, אולם ניתנה לתובעים אפשרות להודיע לבית המשפט תוך 7 ימים, על תיקון תביעתם, באופן המכוון לפירוק שיתוף על דרך של התמחרות פנימית בין כל בעלי הזכויות בחלקה ביחס לרכישת כל הזכויות בחלקה כולה.
התובעים בהליך הנ"ל (שהנם כאמור לכאורה כל בעלי הזכויות בחלקה 10), הגישו ערעור על פסק הדין, באמצעות עו"ד כוכבי. במקביל, ביום 7.2.08, הגישו המשיבים 1 – 8 והמבקשים, באמצעות עו"ד כוכבי, תביעה לפירוק שיתוף בקרקע שמיועדת לבניית בניין מס' 67 כנגד המשיבים 9 ו-10 (ת.א. 15726/08 הנ"ל שאוזכר כבר לעיל). גם בתיק זה עתרו התובעים שם לפירוק שיתוף על דרך של מכירת זכויות הנתבעים בלבד. עם זאת, במהלך התביעה, תוקנה התביעה להליך של אכיפת תקנות ההתאגדות. התביעה שם והתביעה שכנגד של המשיבים 9 ו-10 הסתיימה בפסק דין שניתן ביום 26.6.09 ואשר לפיו נקבעו מסקנות אופרטיביות כאלה ואחרות לגבי ההסכמים שבין הצדדים, משמעותם ופרשנותם, כמו גם לגבי אספקטים אחרים של יחסי הצדדים.
קודם לכן, ביום 8.1.09, נדחה הערעור שהוגש פסק דינו של בית המשפט השלום וזאת בפסק דינו של כב' השופט י. שנלר (אליו הצטרפו כב' השופטים ק. ורדי ו רות לבהר שרון).
ביום 24.3.10 פתחו המשיבים 1 – 8 את התביעה דנא לפירוק שיתוף, בה הם מבקשים לפרק את השיתוף בדרך של התמחרות פנימית בין כל בעלי הזכויות בבניין המיועד מס' 67. השורה התחתונה של הגנת המשיבים 9 ו-10 והמבקשים בתביעה, כעולה מכתבי ההגנה, הנה התנגדות נמרצת לפירוק השיתוף.
ביום 25.7.10 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבקשת רשות הערעור שהוגשה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השורה התחתונה של פסק הדין הייתה כדלקמן: "לאור כל זאת אציע לחברי לדחות את הערעור ולקבוע כי פירוק השיתוף יעשה באמצעות מכירת הנכס כולו. המכירה תתבצע בדרך של התמרות פנימית בין השותפים - בפיקוח בית משפט שלום" (סעיף 19 לפסק הדין).
בעקבות פסק הדין, חודש הדיון בבית המשפט השלום בעקבות בקשתו של מר ויסמן. בעקבות כך, הגיש עו"ד כוכבי בקשה למחיקת התביעה, בין היתר בטענה שלפיה התובעים שם אינם מעוניים עוד לפרק את השיתוף. לטענתם, במסגרת התמחרות פנימית, קיים סיכוי, גם אם קטן, כי יעלה בידי מר ויסמן, שהנו שמאי מקרקעין, המחזיק בחלק מזערי בחלקה כולה, לרכוש את הזכויות בה ולנשל את שאר בעלי הזכויות מזכויותיהם אלה. כמו כן, נטען כי תביעה חופפת של מר ויסמן, לפירוק שיתוף שהוגשה בזמנו במקביל לת.א. 28059/07, נמחקה וכעת מנסה מר ויסמן לקבל כנתבע, את מה שלא עלה בידו לקבל כתובע. לאחר דיון שהתקיים בפני כב' השופטת אחימן, ניתנה על ידה החלטה למחוק את התביעה לפי בקשת התובעים, עקב חלוף הזמן ושינוי נסיבות ומאחר והמחיקה אינה נוגדת את פסק דינו של בית המשפט העליון, שלא כוון למקרה כזה.
ביום 3.3.11 הגיש מר ויסמן ערעור על החלטתה האמורה של כב' השופטת אחימן.
תמצית טענות הצדדים בבקשה דנא למחיקה על הסף ועיכוב הליכים
בקשת המבקשים הוגשה לאחר שניתן פסק הדין בבית המשפט העליון ואולם לפני המשך ההליכים בפני כב' השופטת אחימן, שבעקבותיהם נמחקה התביעה והוגש הערעור כנזכר לעיל. המבקשים טוענים כי אין מקום להמשיך ולנהל את התביעה דנא, כאשר תלוי ועומד ערעור על החלטתה של כב' השופטת אחימן, וכאשר קבלת הערעור משמעותו ביצוע הליכי הפירוק בדרך שנקבעה ביחס לכל בעלי הזכויות בחלקה וכאשר פסקי הדין שניתנו בכל הערכאות בקשר לתביעה בת.א. 28059/07, חלים על המבקשים, בעל כורחם.
המבקשים טוענים מנגד באותה נשימה כי לא נתנו מעולם את הסכמתם לכך שהליכי הפירוק בתביעה הנ"ל, יחולו גם על זכויותיהם בקרקע וכי טענה זו אף הושמעה על ידי באת כוחם בדיון שהתקיים בפני כב' השופטת אחימן בתיק הנ"ל, לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון ובטרם נמחקה התביעה.
המשיבים 1 – 8, מתנגדים לבקשה. לטענתם, לא ניתן לעכב את הליכי התביעה בהתאם להלכות של הליך תלוי ועומד, שכן לא מדובר באותם הצדדים. כמו כן, הליך של פירוק שיתוף אינו חלוט ותמיד ניתן להגישו מחדש. עוד טוענים הם כי כב' השופטת אחימן דחתה את התביעה לפירוק שיתוף ולא הורתה על פירוק שיתוף בדרך כלשהי. האפשרות שניתנה לתובעים שם לתקן את התביעה לצורך פירוק השיתוף בדרך של התמחרות פנימית על כל הזכויות בחלקה, לא מומשה על ידם בזמנו וגם לא כעת. המשיבים 9 ו-10 לא הגיבו עד היום לבקשה.
דיון
המציאות הנוכחית הנה סבוכה מבחינה משפטית. קיים חוסר ודאות כרגע לגבי שתי שאלות מרכזיות. האחת, האם יעלה בידי מר ויסמן לשכנע את בית המשפט המחוזי, כי על רקע פסק דינו של בית המשפט העליון, לא היו עוד התובעים בתביעת פירוק השיתוף בת.א. 28059/07, רשאים לחזור בהם מהתביעה וכי יש מקום להורות לבית המשפט השלום לבצע את פירוק השיתוף בכל חלקה 10, בדרך שאושרה על ידי בית המשפט העליון. מדובר בשאלה נכבדה שבית המשפט המחוזי אמור להכריע בה.