גלבר נ' קאופמן

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 27.2.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, רכבו עמד ברמזור בנתיב הימני משני מסלולים הפונים שמאלה בעוד רכב הנתבע עמד בנתיב השמאלי ביותר. התובע טען כי בעת הפניה שמאלה המשיך רכב הנתבע ישר ופגע ברכבו בעוד זה פונה שמאלה וגרם לו לנזק.

3. הנתבע הגישה כתב הגנה ובו טען כי רכבו עמד בצומת מרומזר כשרכב התובע לימינו. הנתבע טען כי לאחר שהתחלף הרמזור לירוק החל לפנות שמאלה ובשלהי הפניה, סטה רכב התובע ולתוך נתיב נסיעת רכב הנתבע ופגע בו בפגוש ימני קדמי.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה עמד ברמזור בנתיב האמצעי הפונה שמאלה, כאשר רכב הנתבע עמד משמאלו בנתיב הפונה אף הוא שמאלה. כאשר התחלף הרמזור פנה התובע שמאלה בנתיב נסיעתו, כאשר לפתע רכב הנתבע שביקש לנסוע ישר או לבצע פרסה ועל כן הרחיב את קשת פנייתו, סטה למסלול נסיעתו ופגע ברכבו. התובע טען כי לאחר התאונה התנצל בפניו הנתבע. התובע טען עוד כי מיקום הנזקים בחלק האחורי של רכבו מעיד על כך שהנתבע הוא שסטה למסלול נסיעתו ולא להיפך.

5. הנתבע העיד וטען כי שני הרכבים עמדו ברמזור והמתינו לאור ירוק על מנת לפנות שמאלה. הנתבע טען כי היה חשוך ולקראת סוף הפניה "נפגשו" הרכבים זה בזה. הנתבע טען כי לא סטה לנתיב נסיעת התובע אך טען כי המסלולים אינם מסומנים והודה כי לא ביצע את הקשת הכי קצרה שניתן. כמו כן, הודה הנתבע כי התנצל בפני התובע וטען כי עשה זאת מאחר והיה בהלם ולא היה מעורב בתאונה קודם לכן.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה עמד בנתיב הימני מבין השניים ובעת פנייתו שמאלה סטה הנתבע מנתיב נסיעתו ופגע ברכבו. מנגד עדות הנתבע היתה בלתי עקבית והתנצלותו בפני התובע לאחר התאונה, מעידה על קבלת אחריות.

שנית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, פגיעה בחלקו הקדמי של רכב הנתבע בחלקו האחורי של רכב התובע.

סבורה אני כי היה על הנתבע להבחין ברכב התובע המצוי מימינו בשעה ששני הרכבים פונים שמאלה ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא להיכנס לנתיב נסיעתו ולפגוע בו.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 2,068 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 15.11.12 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, ישא הנתבע בהוצאות משפט בסך 300 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, ט"ז אדר תשע"ג, 26 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.