אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גירושין, מזונות וחלוקת רכוש בידועים בציבור שערכו הסכם ממון ואח''כ נישאו כדמו''י

גירושין, מזונות וחלוקת רכוש בידועים בציבור שערכו הסכם ממון ואח''כ נישאו כדמו''י

תאריך פרסום : 09/04/2014 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי נתניה
889100-1
02/04/2014
בפני השופט:
1. הרב מיכאל עמוס - אב"ד
2. הרב שניאור פרדס
3. הרב אריאל ינאי


- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד אברהם דבירי
הנתבע:
פלונית
עו"ד טליה קופלמן פרדו וטו"ר נפתלי לוי
פסק-דין

הצדדים נישאו בחודש אוגוסט 2004 לאחר שנה שהם חיו ביחד כידועיםבציבור. מדובר בבניזוג מבוגרים (כיום בעשור השישי והשביעי לחייהם), ולשניהם אלו הם נישואין שניים. בחודש אוגוסט 2003, ערב מגוריהם המשותפים, הם ערכו ביניהם הסכם ממון לצורך הסדרת ענייני הרכוש ביניהם. ההסכם נערך על ידי עורךדין ולאחר שלושה ימים הוא אומת על ידי נוטריון. מלבד הסדרת הזכויות הממוניות - כמו הפרדה רכושית בזכויות הממון שכל אחד מהם צבר וקביעת ניהול המשק המשותף מכאן ואילך - עוסק ההסכם גם בנושאי המדור והמזונות. גם נקבע שהאישה תהיה זכאית למזונות חודשיים בסך 3,500 ש"ח לכל ימי חייה אם הם ייפרדו והקשר ביניהם יפקע (סעיף 23).

נישואין אלה עלו על שרטון. הבעל הגיש לבית הדין תביעת גירושין וכרך אליה תביעה לביטול הסכם הממון.

טענות הצדדים

בנושא הגירושין תבע הבעל (להלן: "התובע") לחייב את האישה (להלן: "הנתבעת")בגט בגין מספר עילות: לדבריו היא מנהלת רומן עם גבר זר בשם [ד' ו'] שהוא בןזוגה לריקודיעם שבהם היא משתתפת זה שנים רבות. פעמים רבות שהיא נוסעת במכוניתו לחוגי הריקוד; פעמים לאחר סיום הריקודים היא שוהה עמו עד לשעות מאוחרות בלילה; וקורה שהיא גם נפגשת ומטיילת אתו במקומות שונים בלי קשר לחוגי הריקוד. באחד מדיוני בית הדין סיפר התובע שפעם אחת הוא מצא אותה יושבת במכוניתו של מר [ד' ו'] בחניון חשוך בשעת לילה מאוחרת. לדבריו, מדובר בקשר עמוק: היא מנהלת עמו שיחות טלפוניות רבות, ומחליפה עמו מסרונים רבים גם בשעות לילה מאוחרות ובימי שבת וחג. כנספחים לכתב הסיכומים צורפו תדפיסים מחברת הסלולר של הנתבעת המראים מאות רבות של פלטי שיחות ומסרונים שהיו בין מר [ד' ו'] ונתבעת. התובע התרה בנתבעת שתפסיק כל קשר עם מר [ד' ו'], אך היא המשיכה את הקשר הרגיל עמו. לדבריו, יש לראות במערכת יחסים זו כדין אישה העוברת על דת או עושה מעשי כיעור שניתן לחייבה בגט.

בדיון שנערך ביום כ"ז בניסן תשע"ג (7/4/13) העיד מטעמו של התובע חוקר פרטי (מר תומר רונן) שתיעד את הנתבעת ומר [ד' ו'] כשהם הולכים מחובקים בשמורת האירוסים בנתניה ולאחר מכן סועדים יחדיו במסעדה, ובמועדים אחרים כשהם הולכים מחובקים לחוגי הריקוד וביציאתם ממנו. כותב באכוחו של התובע בסיכומיו:

"גם בחברה חילונית לא יעלה על הדעת לקבל מפגשים במסתורין - אותם היא מסתירה ממנו בהליכה מחובקת כשני אוהבים. האם יסכים אדם שאשתו תיפגש עם גבר זר באופן קבוע בחניוני לילה, ותיסע עמו בהתייחדות במכונית?" (סעיף 92 לסיכומים).

לדברי התובע, טענת שלוםהבית של הנתבעת איננה כנה. לדבריו היא נתנה עיניה בכספו ובהטבות הרכוש המפליגות שלהן היא זכאית מכוח ההסכם, ועד שהיא לא תהא בטוחה בקבלתם היא לא תסכים להתגרש. בדיוני בית הדין הנתבעת נתנה כבר את הסכמתה העקרונית להתגרש, אלא שהיא תלתה זאת בקבלת זכויות ממוניות בהתאם להסכם הממון - דבר המלמד לדבריו, שבעצם גם היא לא מעוניינת בו אלא בממונו, ומשכך יש לחייבה בגט.

באשר להסכם הממון, התובע טוען לביטולו מכמה טעמים: אימות ההסכם על ידי הנוטריון לא נעשה כדין (לא חתמו בפניו); הנתבעת נהגה בחוסר תום לב ובהטעיה כשהיא העלימה ממנו כסף רב שהיה לה, בעוד שהוא היה גלוי ונדיב כלפיה. לדבריו, היא בעצם ניצלה את טוב לבו כדי לקחת ממנו זכויות והטבות ממוניות שונות באמצעות הסכם הממון. עובדה זו של העלמת רכוש מצדה של הנתבעת מצביעה לדבריו על חוסר כנות ויש להסיק מכך שהנתבעת לא נישאה לו מאהבתה אותו אלא מאהבת כספו.

הנתבעת דוחה את תביעת הגירושין, והיא מעוניינת בשלוםבית. את הקולר לכישלון הנישואין היא תולה בתובע ובהתנהגותו הדוחה כלפיה, והיא גם חושדת בו שהוא מנהל רומן עם שכנה הגרה בבניין. באשר לריקודיהעם ולמפגשיה דרך קבע עם מר [ד' ו'] - מדובר בידיד וחבר קרוב שלה שההיכרות עמו החלה לפני כעשרים שנה כשהוא הגיש לה עזרה משפטית בהליך הגירושין הקשה הקודם שלה. כעורךדינה הוא מטפל בענייניה הרכושיים בשנים האחרונות. בתקופה האחרונה במסגרת חוג ריקודיהעם - כבןזוגה לריקודים - התהדק ביניהם הקשר עוד יותר, אך היא מבהירה שמדובר בקשר של ידידות בלבד ולא בקשר רומנטי. "ריקודים הם עוגן נפשי חשוב מאוד בחיים לא פשוטים"; "זה החיים שלי", כלשונה (פרוטוקול 20/12/12, שורה 319) והיא לא הייתה מוכנה לוותר עליהם חרף דרישתו הנחרצת של התובע שתוותר עליהם ועל מר [ד' ו']. לדעתה, דרישה זו נגועה במניעים זרים - בקנאה ובחשדות שווא. מר [ד' ו'] הוא גם ידידו של התובע ובעבר הם יצאו ביחד אתו לטיולים משותפים. לפני מספר שנים, בטרם פרוץ הסכסוך, נהג התובע לרקוד עמה בחוג ריקודיהעם, אך לאחר תקופה קצרה הוא הפסיק בגלל איהתאמתו לרמת הריקודים ובשל חוסר רצונו להמשיך לרקוד. לדבריה, למרות פרישתו הכיר התובע בחשיבות הריקודים עבורה, והוא אף עודד אותה להמשיך ולהתמיד בהם.

באשר לעילת עוברת על דת, טוענים באיכוחה של הנתבעת כי בני הזוג מנהלים אורח חיים חילוני לגמרי; ובחברה חילונית ריקודיעם היא נורמה תרבותית מקובלת שאין לראות בהם עילת גירושין. יתרה מכך, עוד לפני הנישואין התובע ידע שהיא רוקדת; לאחר הנישואין הוא היה משתתף מדי פעם בריקודים ואף עודד אותה להמשיך להשתתף בהם גם לאחר שהוא הפסיק את השתתפותו בהם. מאחר שריקודי הנתבעת היו בהסכמתו וברצונו, נשמטת בכך כל טיעוניו בדבר כיעור או עוברת על דת. רק בתקופה האחרונה - בשל רצונו להתגרש שינה התובע לפתע את טעמו, וממניעים זרים הוא דרש את הפסקת ריקודיה של הנתבעת ואת קשריה עם מר [ד' ו'].

בדבר טענות הבגידה, מעשי הכיעור והרומן שלכאורה היא מנהלת עם מר [ד' ו'] - הנתבעת דוחה זאת מכל וכול. לדבריה, מדובר בבןזוגה לריקודיעם שגם היה ידידו של התובע. מר [ד' ו'] הוא עורךדינה שסייע לה כבר לפני עשרים שנה בגירושיה הקודמים, ומאז הוא ממשיך לטפל ולייעץ לה בענייניה הכספיים. לפני כשלוש שנים היא התחילה לרקוד עמו כבניזוג בחוג לריקודיעם; במשבר הנישואין הנוכחי היא מתייעצת וזוכה ממנו לתמיכה רגשית ואין ביניהם כל קשר אינטימי או הקרוב לכך. "הוא עודד וחיזק אותי כחבר טוב של עשרים שנה ויודע עלי הכול", כדברי הנתבעת (פרוטוקול מיום כ"ז ניסן תשע"ג (7/4/13) שורה 537). באשר לחיבוקים עם מר [ד' ו'] היא הבהירה: "יכול להיות שהוא רצה לנחם אותי, לעודד אותי" (פרו' מיום ג' טבת תשע"ג (20/12/12) שורה 347). בנוגע לטיול בגבעת האירוסים הסביר מר [ד' ו'] בעדותו: "כאשר היא הייתה במצב נפשי לא טוב, רציתי לעודד אותה, אז חבקתי אותה, כל הזמן מתחבקים ונוגעים אחד בשני, כך מתנהגים... זה לא משהו אינטימי" (פרו' מיום 7/4 שורה 169). באשר למפגשים שלה עם מר [ד' ו'] מבהירה הנתבעת שהכול סובב סביב החוג לריקודיעם, ופעמים רבות שהיא נוסעת עמו לחוג וממנו. הטיול בגבעת האירוסים שתועדה על ידי החוקר - מדובר בטיול במקום פתוח, בפרהסיה. באשר לאותו אירוע שהם נצפו ביחד במכוניתו של מר [ד' ו'] בחניון הרכבת בשעת לילה מאוחרת - לא מדובר במקום סתר; ובכלל הלכה היא שאין אוסרים אישה על בעלה מפני הייחוד.

באשר להסכם הממון, לדברי באיכוחה נושא זה איננו בסמכותו של בית הדין מאחר שלא מדובר בתביעה אגב גירושין, בגלל שההסכם נכרת כשהצדדים היו ידועיםבציבור לפני הנישואין. הסכם שנכרת קודם הנישואין כהסכם ממון של ידועיםבציבור לא ניתן לדון בו כתביעה אגב גירושין בבית דין רבני.

לגופו של הסכם נטען שמדובר בהסכם שאושר כדין. הנוטריון עוה"ד טאוסיג אימת אותו כדין, והצהיר על כך בדיון שנערך בבית הדין ביום כ"ז ניסן תשע"ג (7/4/13). נוסף על כך, הצדדים כבר התחילו לקיים חלק מהוראות ההסכם: הנתבעת קבלה 30 אלף דולר בהתאם לסעיף 5; היא קבלה גם את זכויותיה בביטוח המנהלים של התובע - כהוראת סעיף 14, ועוד. בהתאם לפסיקות ביהמ"ש העליון - כאשר הצדדים הסתמכו על הסכם ופעלו על פיו - ההסכם יחייב אותם גם אם הוא לא אושר כדין.

יש לציין כי טיעון זה על היעדר סמכותו של בית הדין לדון על הסכם הממון עלה רק לאחרונה - בשלב הסיכומים, כשבאיכוחה של הנתבעת הגישו סיכומים רק בנושא הגירושין וסירבו להתייחס לתביעות התובע בנושא ההסכם ונימקו זאת בתואנה של היעדר סמכות שיפוט. רק בעקבות החלטה שיפוטית שניתנה על ידי בית הדין הם המציאו סיכומים גם בנושא זה, כשהם חוזרים בשנית על טענתם להיעדר סמכות.

דיון והכרעה

פרק א' - עניין הגירושין

1.   דבר כיעור ועוברת על דת

נפתח בעילות הגירושין שציין התובע בדבר עוברת על דת ועושה מעשי כיעור. מספר רב של פסקי דין ומאמרים עסקו בסוגיות אלה, וחלק מהם אוזכר וצוטט בסיכומיה של הנתבעת.

בתמצית העניין נבהיר כי יש חילוק מהותי בין שתי עילות גירושין אלה. עוברת על דת אמור באישה שאיננה נוהגת בדרכי הצניעות או שמכשילה את בעלה במאכלות אסורות או באיסור נידה. כאשר האישה לבדה עוברת על איסורי תורה אך לא מכשילה את בעלה, אין דינה כעוברת על דת. נוסף על כך, כדי להפסיד את האישה מכתובתה כדין עוברת על דת תידרש התראה בפני שני עדים כשרים ועדות כשרה שהאישה ממשיכה בדרכה הרעה. במספר רב של תשובות ופסקי דין רבניים נקבע שעילה זו קיימת רק בבניזוג המקיימים אורח חיים דתי ולא בבניזוג שאינם מקיימים אורח חיים שכזה. כששני בני הזוג אינם שומרים תורה ומצוות, אין כל מקום שבעל יתבע גירושין וידרוש להפסיד את כתובת אשתו למשל בגלל שהיא אינה מכסה את ראשה; הולכת לבריכת שחייה מעורבת, או שאינה מנהלת מטבח כשר - כאשר הבעל עצמו איננו מקפיד על שמירת ההלכה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ