גיען נ' משטרה ירוקה

החלטה

1.בפני בקשה להחזרת משאית הנושאת מספר רישוי 31-575-00 שנת ייצור 1993, ואשר בבעלותו של המבקש (להלן – המשאית). המשאית נתפסה ע"י המשיבה מתוקף סמכותה על פי סעיף 6(2) לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה) התשע"א – 2011. המשאית נתפסה ביום 7.2.13 וזאת בשל חשד לביצוע עבירות של השלכת פסולת ברשות הרבים לפי סעיף 2 לחוק שמירת הניקיון תשמ"ד – 1984.

2.המבקש טוען כי במשאית היתה פסולת ועקב תקלה שארעה בה נאלץ להעבירה למוסך. על מנת שלא להעביר את הפסולת למוסך הוא פנה תחילה לנחלה שלו שבתוך מושב אחיסמך, רוקן את הפסולת מהמשאית, לאחר מכן הגיע למוסך, תיקן את התקלה וחזר בחזרה ואסף את הפסולת. כמו כן, המבקש טען שמדובר במשאית שמשמשת לפרנסתו כמי שעוסק בתחום עבודות העפר וזאת במסגרת עסק שבניהול בנו ואשר מתנהל על פי רישיון (מ/1 עד מ/3), כמו כן, הפנה לכך כי לחובתו מספר תיקים המתנהלים בלשכות ההוצאה לפועל (מ/5) מכאן גם החשיבות שלא לפגוע בפרנסתו.

3.המשיבה טוענת כי קיים הליך פלילי שמתנהל כנגדו בגין ביצוע עבירות דומות וזאת תוך שימוש באותה משאית, אשר כבר נתפסה בעבר ושוחררה וחרף כך המבקש ממשיך לבצע בה עבירות דומות. המשיבה התנגדה לשחרור המשאית וטענה כי בכוונתה למצות את ההליכים כנגדו וכי המשאית שימשה לביצוע עבירה ובהמשך תבקש את חילוטה.

המסגרת הנורמטיבית לתפיסת המשאית

4.סעיף 6(2) לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה) תשע"א – 2011 קובע כדלקמן:

"6.התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חיקוק המנוי בתוספת, רשאי מפקח הגנת הסביבה שהוסמך לפקח על ביצוע אותו חיקוק –

(2) לתפוס כל חפץ קשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש] התשכ"ט – 1969 (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;"

5.בתוספת לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה) תשע"א – 2011, מופיע, בין השאר, חוק שמירת הניקיון, תשמ"ד -1984.

6.סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט – 1969 (להלן "הפקודה") קובע כדלקמן :

"32.(א)רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה."

7.סעיף 33 לפקודה קובע את סמכותה של המשטרה להחזיק חפץ שהגיע לידיה לפי סעיף 32 לפקודה עד אשר יוגש לבית המשפט. סעיף 34 לפקודה קובע את סמכותו של בית משפט שלום לתת צו בענין התפוס על ידי מסירתו למי שתובע זכות בתפוס או לאדם פלוני או שינהגו בו בדרך אחרת. סעיף 35 לפקודה קובע כדלקמן :

"35.אם תוך ששה חודשים מיום תפיסת החפץ על יד המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע."

8.התכליות העיקריות העשויות לעמוד מאחורי דבר תפיסתו של חפץ לפי הוראות הפקודה הן שלוש במספר : תפיסה לצורך מניעה – דהיינו תפיסת חפץ שקיים לגביו יסוד סביר כי הוא עשוי לשמש לביצוע עבירה (ראו סעיף 32 (א) לפקודה) ; תפיסה לצורך הבטחת אפשרות חילוט עתידית (סעיף 39 לפקודה) ; תפיסת חפץ לצורך הצגתו כראיה במשפט (סעיף 32 (א) לפקודה) (ראו : בש"פ 342/06 לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם ב-"נבו", כבוד השופטת פרוקצ'יה).

9.רמת הראיות הנדרשת לצורך החזקתו של תפוס בטרם הגשת כתב אישום היא של "יסוד סביר להניח" כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה (לשון סעיף 32 (א) לפקודה). בפסיקה נקבע שרמה ראייתית זו דומה היא לרף הראיתי הנדרש לצורך מעצרו של אדם בטרם הגשת כתב אישום, הינו "חשד סביר" לביצוע העבירה (בש"פ 8353/09 מגאלניק נ' מדינת ישראל, פורסם ב-"נבו", החלטה מיום 26.11.09, פסקה 12 לדברי כבוד השופטת ארבל, להלן - מגאלניק).

10.סמכות התפיסה של המשטרה לפי הפקודה כפופה לביקורת שיפוטית ובכל מקרה יש לערוך איזון ראוי בין ההגנה על הזכות הקניינית של הפרט לבין האינטרס הציבורי שבמניעת ביצוע עבירות בעזרת החפצים המאפשרים את ביצועם (בש"פ 6689 עובדיה נ' מדינת ישראל פ"ד נד (2) 464, 470). כמו כן, לא הרי תפיסת חפץ כהרי המשך ההחזקה בו. לפיכך, לא די שתפיסת החפץ נעשתה בעילה מבוררת אלא יש לבחון אם הפגיעה נעשתה לתכלית ראויה ואם המשך החזקת החפץ בידי המשטרה אינו פוגע בבעל הזכות בחפץ במידה העולה על הנדרש (רע"פ 1792/99 גאלי נ' משטרת ישראל פ"ד נג (2) 312, 323).

11.במסגרת עריכת האיזון בין זכות הקניין של המבקש לבין ההגנה על האינטרס הציבורי על בית המשפט להתחשב בתכלית הקונקרטית המונחת בבסיס תפיסתו של החפץ. משנתבררה תכלית (או תכליות) תפיסת החפץ ששחרורו מתבקש, על בית המשפט לקבוע האם ניתן להשיג תכלית קונקרטית זו על דרך של קביעת "חלופת תפיסה" , היינו על ידי שחרור החפץ בתנאים הבאים להבטיח את מימוש תכלית התפיסה וזאת על מנת להביא לפגיעה פחותה בזכות הקניין של בעל הזכות בחפץ התפוס (בש"פ 9469/09 זיאדנה נ' מדינת ישראל, פורסם ב-"נבו", ניתן ב- 3.12.09 פסקה 5 להחלטתו של כבוד השופט פוגלמן).

12.עיינתי בפסיקה שהוגשה מטעם המשיבה וכן בתגובת המבקש לפסיקה, שבה ניסה לאבחן את הפסיקה שהוגשה מהמקרה שבפני. בית המשפט העליון עמד במספר רב של מקרים על חשיבות השמירה על איכות הסביבה כערך מוגן בפני עצמו ועל הצורך להחמיר בענישתם של אלה שפוגעים באיכות הסביבה. בנוסף, בעת שמדובר בתפיסה של רכבים או משאיות ששימשו לביצוע עבירות של פגיעה באיכות הסביבה, כגון בשל הפרה של הוראות חוק שמירת הניקיון תשמ"ד – 1984, בית המשפט הקפיד הקפדה יתרה עם בעלי המשאית בסיטואציות שבהן היה מדובר בעבריינים חוזרים. במקרים מעין אלה, בית המשפט העדיף את האינטרס הציבורי של הגנה על הציבור מפני אלה שפוגעים בסביבה שלא כדין, על פני האינטרס הפרטני של הבעלים של אותם רכבים או משאיות. בעת שמדובר באירוע בודד וחד פעמי הנטייה היא לשחרר את המשאית. לעומת זאת, כאשר מדובר באירוע חוזר, המשאית תישאר תפוסה על מנת למנוע פגיעה חוזרת בסביבה (ראו בעניין זה בש"פ 4180/11 מ.ג.ש מיכאל עבודות בטון ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 10.6.11 ע"י כבוד השופט הנדל ; רע"פ 6990/10 דדון חזי וציון 1992 בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם באתר בתי המשפט] ניתן ביום 24.11.10 ע"י כבוד השופט רובינשטיין; רע"פ 8478/10 יוסף אליאס נ' מדינת ישראל –המשרד להגנת הסביבה, ניתן ביום 24.11.10 ע"י כבוד השופט רובינשטיין; רע"פ 607/11 ע.אלחי דאוד עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל , פורסם באתר בתי המשפט, ניתן ביום 24.3.11 ע"י כבוד השופט גובראן; רע"פ 9747/08 תחריר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 20.11.08 ע"י כבוד השופא גובראן ; רע"פ 6292/10 הובלות עבוד בע"מ נ' המשטרה הירוקה המדור לאיכות הסביבה, פורסם באתר בתי המשפט, ניתן ביום 5.10.10; רע"פ 10301/07 עודה נ' מדינת ישראל, פורסם באתר בתי המשפט, ניתן ביום 13.12.07 ע"י כבוד השופט לוי).

13.כמו כן נקבע בפסיקה כי הביטוי "רשות רבים" לצורך סעיף 1 לחוק שמירת הניקיון, יש לתת לו פרשנות מרחיבה כך שהינו כולל גם שטח פרטי (רע"פ 8478/10 יוסף אליאס נ' מדינת ישראל – המשרד להגנת הסביבה, פורסם באתר בתי המשפט ניתן ביום 24.11.10 ע"י כבוד השופט רובינשטיין, פסקאות ו ו-ז להחלטה).

דיון והכרעה