גז"ד למשה איבגי

בפתח גזר הדין אזכיר, כי בתיק זה ניתן צו לפי סעיף 70 לחוק בתי המשפט, האוסר על פרסום כל פרט שיש בו כדי להביא לזיהוי מי מהמתלוננות [ר' החלטתי מיום 18.6.18].

רקע ומבוא:

1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוען שתי עבירות של מעשה מגונה [עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין]. שתי העבירות בוצעו כלפי אותה מתלוננת (א'), והם מתוארים באישום הראשון בכתב האישום.

2. מהכרעת הדין עולה כי במועדים הרלבנטיים לכתב האישום השתתף הנאשם – שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון – בהפקות שונות ובתפקידים שונים. באותם מועדים שימשה א' כעובדת במחלקת אביזרים. על פי הכרעת הדין, במהלך חודש אוגוסט 2012, עבדו השניים במסגרת הפקה וצילומים של סרט קולנוע. באחד מימי הצילומים ניגש הנאשם אל א' מאחור, בעת שזו הייתה ישובה על ארגז בפינת קפה באולפן. הנאשם הכניס את ידו דרך המחשוף האחורי של גופיה שלבשה א', וליטף את גבה לכל אורכו. א' שאלה את הנאשם לפשר מעשיו, ובתגובה השיב לה הנאשם כי "הפירצה קוראת לגנב".

3. עוד קבעתי בהכרעת הדין, כי בחלוף מספר חודשים השתתפו השניים בהפקה ובצילומים של סדרת טלוויזיה. במהלך הפסקה בין צילומים, חיבק הנאשם את א' חיבוק חזק וממושך, ובמקביל קירב את פיו אל אוזנה של א' ולחש לה כי הוא רוצה "לזיין" אותה.

4. להשלמת התמונה אציין כי לקביעתי, האירוע השני באישום הראשון מגלם עבירה של מעשה מגונה, ואין מקום להרשיע את הנאשם בגין אירוע זה, בנוסף, בעבירה של הטרדה מינית. משכך, הוריתי על זיכוי הנאשם מביצוע עבירה של הטרדה מינית שיוחסה לו באישום הראשון.

5. עוד אזכיר, כי בכתב האישום יוחסו לנאשם, בשלושה אישומים אחרים, ביצוען של עבירות מין נוספות. בהכרעת הדין הוריתי על זיכוי הנאשם מביצוע העבירות שיוחסו לו באישומים אלו –

• ביחס לאישום השני, קבעתי כי המעשים לא הוכחו בפני, נוכח חזרת המאשימה מאישום זה (וסירוב המתלוננת להתייצב למסירת עדות בבית המשפט).
• ביחס לאישום השלישי, קבעתי כי המעשים לא הוכחו במידה הנדרשת במשפט פלילי. ציינתי כי, הגם שעדות המתלוננת מהימנה, נותר ספק קל שמא המגע המתואר באישום זה (בין הנאשם לבין המתלוננת ג') – היה אקראי ולא מכוון. די בספק זה כדי להוביל לזיכוי הנאשם.
• ביחס לאישום הרביעי, קבעתי כי המעשים הוכחו בפני. עם זאת, לשיטתי – אין בהם כדי לגבש את יסודותיה של עבירת ההטרדה המינית אשר יוחסה לנאשם באותו אישום.