אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גז"ד למורשע בניסיון לרצוח אשתו ובנו וכליאת עובדי מפעל בק. שמונה

גז"ד למורשע בניסיון לרצוח אשתו ובנו וכליאת עובדי מפעל בק. שמונה

תאריך פרסום : 01/02/2009 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי בנצרת
40-08
28/01/2009
בפני השופט:
1. האשם ח'טיב - אב"ד
2. זיאד הווארי
3. בנימין ארבל


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אור לרנר
הנתבע:
יורם ניזרי
עו"ד אריאל הרמן
גזר דין

1.         בכתב האישום המתוקן יוחסו לנאשם העבירות הבאות:

א.         ניסיון לרצח - עבירה לפי סעיף 305 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, (להלן - חוק העונשין), (שני מקרים);

ב.         חטיפה - עבירה לפי סעיף 369 לחוק העונשין;

ג.          חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(1) לחוק העונשין;

ד.         כליאת שווא - עבירה לפי סעיף 377 לחוק העונשין;

ה.         סחיטה באיומים - עבירה לפי סעיף 428 (סיפא) לחוק העונשין;

ו.          איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין;

ז.          מעשה פזיזות ורשלנות - עבירה לפי סעיף 338(5) לחוק העונשין.

2.         להלן התמונה העולה מכתב האישום המתוקן :

הנאשם והמתלוננת נישאו בשנת 1987, ולשניים בן משותף בשם מתן ניזרי (להלן - מתן), יליד 1988. סמוך לאחר לידת הבן, בשנת 1989, עלו נישואיהם של השניים על שרטון, והנאשם עזב את דירתם המשותפת בקרית שמונה, ועבר להתגורר בבית אימו, הנמצא אף הוא בקרית שמונה. בין הנאשם לבין המתלוננת התנהלו הליכים משפטיים, אך הנישואין לא הותרו, לאור סירובו של הנאשם לתת גט. ביום 14/7/93 נאסר הנאשם למשך 20 יום לפי פקודת מאסר עקב אי תשלום חוב מזונות. במהלך התקופה שחלפה מאז שוחרר הנאשם מהמאסר בגין החוב, הוא נהג לאיים על המתלוננת מדי פעם, כי ינקום בה על כך שגרמה למאסרו.

במהלך ארבע השנים שקדמו לאירועים נשוא כתב האישום המתוקן, עבד הנאשם במפעל "סימת" בקרית-שמונה (להלן - המפעל). ביום 21/6/2004 הנאשם בחר להתפטר מעבודתו במפעל. סמוך למועד התפטרותו גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה לנקום באנשים האחראים, לשיטתו, לקשיים שבחייו. במקום ראשון בין אלה ניצבה בעיניו המתלוננת, אשר לאורך השנים לא רצתה לחיות עמו ואף גרמה למאסרו בשנת 1993. על כן, החליט להרגה. בנוסף לכך, היה הנאשם מסוכסך, על דברים של מה בכך, עם מספר עובדים במפעל, וביקש לנקום אף בהם. הנאשם תיכנן להוציא לפועל את מעשה הנקמה ביום 14/7/2004, "ביום השנה" ליום מאסרו, 11 שנים קודם לכן, כאמור לעיל. בפגישה בין הנאשם לבין המתלוננת, שארעה כשבועיים לפני מועד זה, איים הנאשם שוב על המתלוננת, כי ינקום בה על כך ש"הכניסה אותו למאסר". כן ציין בפניה, כי הוא נוהג לחגוג "יום הולדת" בתאריך מאסרו, וכי השנה בכוונתו לחגוג את "יום הולדת" עם אנשים נוספים, אשר הוא ידאג כי יהיו עמו בחדר.

לצורך הגשמת תכניתו התנדב הנאשם לשירות מילואים פעיל, על מנת להשיג נשק, שישמש אותו לפגיעה באנשים שהוזכרו לעיל. לבקשתו, גויס הנאשם ביום 29/6/2004 לתקופה של כשלושה שבועות. עם גיוסו הוא צויד ברובה צה"לי מסוג 16-M (להלן - הרובה) ובתחמושת שכלל 145 כדורים. על פי בקשתו שובץ הנאשם לצאת לחופשה משירותו ביום 11/7/2004, שהייתה אמורה להסתיים ביום 14/7/2004. אכן, ביום 11/7/2004 יצא הנאשם את מקום השירות כשהוא מצויד ברובה ובתחמושת.

ביום 13/7/2004 התקשר הנאשם טלפונית למתלוננת וביקש כי תסיע אותו, לפי קריאתו בהמשך, במכוניתה למפעל, על מנת שיטול את חפציו האישיים, אשר נותרו שם לאחר התפטרותו. פנייתו זו למתלוננת נועדה לשכנע אותה לסור למפעל בשעות הלילה, על מנת שיוכל לירות בה ולהרגה שם. בלילה שבין 13/7/2004 ו-14/7/2004 הגיע הנאשם לקרית-שמונה ובשעה הסמוכה ל-01:30 אחר חצות עשה את דרכו לביתו של גיל אזרי, חברו לשעבר לעבודה במפעל, עמו הוא היה מסוכסך על עניין של מה בכך. הנאשם הקיש בדלת משפחת אזרי מתוך כוונה להיכנס לדירה ולירות בבני המשפחה אך אשתו של אזרי סירבה לפתוח לו את הדלת והוא עזב את המקום. בשלב זה, בסמוך לשעה 03:00, התקשר הנאשם למתלוננת וביקש ממנה כי תגיע למפעל כפי שסיכמו קודם לכן. הנאשם הסביר את השעה החריגה בכך שאין הוא רוצה כי עובדי המפעל יראו אותו בעת פינוי חפציו מהמקום. הנאשם הגיע בגפו למפעל סמוך לשעה 03:00 כשהוא לובש מדי צה"ל, מצויד ברובה שנשא עמו, כשהוא טעון, ובכליו ארבע מחסניות נוספות, המלאות כדורים, אזיקים וחפצים נוספים. הנאשם נשא עמו גם רשימה, אותה ערך קודם לכן, ובה כלולים שמותיהם של העובדים, עמם ביקש "לסגור חשבון", ביניהם מישל בן שימול, דוד פרג' ואזרי (להלן: "הרשימה").

הנאשם ידע כי בשעה 03:00 אמורה להתחיל הפסקה בה עובדי משמרת הלילה מגיעים לחדר האוכל. הנאשם המתין בחדר האוכל כשהוא מסתתר מאחורי דלת הכניסה. משהגיעו עובדי המשמרת, יצא הנאשם מאחורי הדלת, נכנס לתוך חדר האוכל כשהוא מכוון את נשקו, הטעון במחסנית, לעבר העובדים. בשלב זה הורה הנאשם לכל העובדים להתרכז באזור המטבחון בחדר האוכל, לא לפני שהורה להם להניח במרוכז את הטלפונים הניידים שברשותם. הנאשם ליווה את הוראותיו לעובדים בדברי איום כי יעשה שימוש בנשקו. לאחר שהעובדים התייצבו כאמור, הבחין הנאשם כי אחד העובדים שנכלל ברשימתו, דוד פרג', אינו נמצא במקום. הוא הורה לאחד העובדים, באיומי נשק, לקרוא לפרג' במערכת הכריזה, וכך הגיע גם האחרון לחדר האוכל. במהלך האירוע, הוציא הנאשם מכיסו את הרשימה, ואיים על העובדים הרשומים בה כי יבוא עימם בחשבון ויחסלם. כל אותה עת, כיוון הנאשם את הנשק לעבר העובדים ואיים עליהם כי אם יזוזו או ינסו לצאת מחדר האוכל, יירה בהם.

בינתיים הגיעה המתלוננת למפעל, כפי שביקש הנאשם, כשהיא מלווה בבנם המשותף, מתן. הנאשם הורה, בשלב זה, לאחד העובדים לאפשר למתלוננת להיכנס לשטח המפעל ולהביאה לחדר האוכל. בסביבות השעה 03:15, הגיעו המתלוננת ומתן לחדר האוכל בלווית אחד העובדים. משנכנסו המתלוננת ובנה מתן לחדר האוכל כיוון הנאשם לעברם את הרובה והודיע כי בכוונתו להורגם. השניים הסתובבו לאחור וביקשו להימלט מחדר האוכל ואז ירה הנאשם לעברם 5 יריות בבודדת, בכוונה להמיתם. כתוצאה מהירי נפגעה המתלוננת משני כדורים בשני צידי בטנה ומתן נפצע בירך שמאל. השניים הצליחו להימלט מהמקום והזעיקו עזרה. למקום הגיעו כוחות הצלה ובטחון. המתלוננת ומתן פונו על ידי מד"א לקבלת טיפול רפואי. בשלב זה התקשר הנאשם מהטלפון הנייד שהיה ברשותו למד"א, הציג את עצמו כ"בעל האירוע" במפעל. הנאשם שוחח עם עובד מד"א, ודרש ממנו ליצור קשר עם המשטרה. הנאשם גם התעניין במצבה של המתלוננת, ומשנודע לו כי היא "רק" נפצעה, דרש שתובא למקום כדי שיוכל "לסיים את המלאכה" ולחסלה. עוד דרש הנאשם כי אנשי המשטרה, אשר סבר כי הם מקיפים את המקום, יעזבו את השטח ואיים שאם לא כך יעשה, ימלכד את המפעל באמצעות מטען חבלה ורימונים, אשר  לטענתו מצויים ברשותו. הוא גם איים כי כך יעשה אם המתלוננת לא תובא למקום לפי דרישתו.

לאורך כל האירוע, הוסיף הנאשם לאיים בנשק על העובדים, וסירב לאפשר להם לעזוב את המקום, למרות הפצרות העובדים. בשלב מסוים, לאחר הירי במתלוננת ובמתן, העביר הנאשם את נצרת הנשק למצב "אוטומט", והודיע לעובדים כי הנשק באוטומט, וכי ישלמו על מה שעשו לו, ולאחר מכן יתאבד. הנאשם מסר לעובד אבי בן דוד סכום כסף במזומן ומכתב שנועד לאחותו של הנאשם, יפעת וביקש ממנו לצאת מחדר האוכל ולמסור את הכסף והמכתב לאחותו. בשלב זה, הוסיף הנאשם להחזיק בשאר העובדים כבני ערובה, תוך שהוא מנהל מו"מ עם אנשי המשטרה, שהיו מחוץ לבנין, בדבר שחרורם של העובדים, שהוחזקו במקום כבני ערובה. בהמשך דרש הנאשם משניים מהעובדים, דוד פרג' ומישל בן שימול, להתייצב ליד הקיר כשהוא מודיע שבדעתו לירות בהם לשם פציעתם "בלבד" וזאת על מנת לגרום להם סבל. בשלב מסוים החל הנאשם לשחרר את העובדים, אותם החזיק במקום כבני ערובה, והודיע כי בכוונתו להתאבד. הנאשם כיוון את הנשק לעבר ראשו כדי לשים קץ לחייו, אולם לא העז לעשות זאת.

בשעה 05:30 לערך, נותרו בחדר האוכל עם הנאשם שני עובדים בלבד, אברהם בן אשר ומשה לחמני. השניים הפצירו בו לבל יתאבד וכי יניח את נשקו. הנאשם סירב והמשיך להחזיק את אצבעו על ההדק באיימו על השניים כי אם יתקרבו אליו, יירה בהם. בשלב מסוים, הבחין בן אשר כי הנאשם הסיט לרגע את אצבעו מעל ההדק. הוא זינק לעברו על מנת לחלץ מידיו את הרובה. בין השניים התפתח מאבק על השליטה ברובה. תוך כדי המאבק לחץ הנאשם על ההדק ומהרובה נורה צרור, שרוקן את המחסנית. כתוצאה מירי זה, נפצע בן אשר בידו. בתום הירי, הורחק הנשק ע"י בן אשר ולחמני, אשר השתלטו על הנאשם, והובילוהו אל מחוץ לחדר האוכל, לידי המשטרה.

כתוצאה מהירי נגרמו למתלוננת חבלות חיצוניות ופנימיות בבטנה ונזק לריאותיה. היא נותחה ואושפזה בבית חולים למשך 9 ימים. מתן, בנם, נפצע מחדירת הכדור לירכו השמאלית, נותח ואושפז למשך 4 ימים. בן אשר נפצע מחדירת הכדור לכף ידו הימנית, אושפז למשך 11 יום. כמו כן, נגרמה לפצועים טראומה נפשית מהאירוע.

3.       תחילה כפר הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המקורי, אך טרם שמיעת הראיות בתיק, הגיעו הצדדים להסדר לפיו חזר בו הנאשם מן הכפירה, הודה והורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט ביום 21/2/2005. במסגרת ההסדר, תוקן כתב האישום, באופן שנמחקו ממנו שתי עבירות, ואילו העבירה של חטיפה לשם רצח או סחיטה הומרה בעבירת חטיפה. עוד סוכם בהסדר, כי הטיעון לעונש יהיה פתוח. יצוין כי הטיעונים לעונש נקבעו לאחר שיומצא תסקיר מבחן אודות הנאשם וכן תסקיר קורבן לגבי המתלוננת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ