1. הנאשם, זלמן כהן, הורשע ביום 8.7.14 בביצוע שורה של מעשים מגונים בארבעה קטינים בשכונת נחלאות בירושלים (להלן – השכונה), בה התגורר בתקופה הרלבנטית לכתב האישום.
2. בגין מעשיו כלפי הקטינים ד', י' ו-ש', הורשע הנאשם בביצוע שלוש עבירות של מעשים מגונים בקטינים שטרם מלאו להם 16 שנה, שלא בהסכמתם החופשית, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) ובנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – החוק). בגין מעשיו כלפי הקטין מ', הורשע הנאשם בביצוע עבירה של מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק. כן הורשע הנאשם בביצוע עבירה של הדחה בחקירה בדרך של איומים, לפי סעיף 245(ב) לחוק, בגין ניסיונו להניע את הקטין י', בדרך של הפחדה ואיומים, שלא ימסור הודעה בחקירה על פי דין.
3. כפי שנקבע בהכרעת הדין, המדובר במעשים הבאים:
א. במהלך שנת 2009, בעת שנכח הנאשם בביתו של אחר בשכונה, הורה האחר, בעודו עירום בפלג גופו העליון, לד', קטינה ילידת חודש אפריל 2003, ולילדים נוספים, לשכב ערומים ולפסק רגליהם, שוב ושוב. נקבע, כי הנאשם עמד וצפה בכך, זאת לצורך גירויו, סיפוקו או ביזוי מיני.
ב. במהלך שנת 2010 הורה הנאשם לי', קטין יליד חודש ספטמבר 2001, ולאחיו של י', להגיע לביתו. הנאשם התפשט והתהלך בבית עירום והורה לי' לפשוט את בגדיו. י' סרב והנאשם סטר לו. בעקבות זאת, התפשט י'. כן הורה הנאשם לי' לגעת באיבר מינו של הנאשם וי' עשה כדבריו. לאחר מכן, צבט הנאשם את איבר מינו של י' במשך כחצי דקה. י' ניסה להימלט מביתו של הנאשם, אך הנאשם תפס אותו והורה לו לשכב על המיטה, כשפניו כלפי מטה. י' שכב כך במשך דקות ארוכות, עד שהורה לו הנאשם להתלבש, ואז, ברח מהבית.
ג. באירוע נוסף שהתרחש במהלך שנת 2010, הגיע י' לבית בשכונה בו התגורר אדם בשם בנציון פרי משלנו. הנאשם, בנציון ואחרים שהו בבית וכן היו במקום ילדים נוספים – בנים ובנות. הם הורו לילדים להסתדר בזוגות, כאשר י' היה בן זוג של הקטינה שר'. הנאשם אמר לי' ולשר' כי עליהם לעשות כדבריו, ואם לא, יכה אותם. הוא הורה לי' ולשר' להתפשט ולגעת זה באיבר מינה של זו ולשכב זה על זו, והשניים עשו כדבריו. במהלך הדברים, אחז הנאשם במצלמה שכוונה לעבר הילדים ואסר עליהם לדבר זה עם זו. לאחר מכן, איים הנאשם על י' ושר', באמצעות אקדח צעצוע, כי לא כדאי שיספרו להוריהם על שאירע, שכן ילדים אחרים שעשו כאמור – נהרגו. לבסוף, הורה לי' ולשר' להתלבש ולעזוב את המקום, והשניים עשו כדבריו.
ד. במהלך שנת 2010 הגיעה ש', קטינה ילידת חודש פברואר 2002, לביתו של הנאשם, מלווה בילדה נוספת. הנאשם הורה לש' להיכנס לחדר האמבטיה והורה לה להתפשט. לאחר מכן, התפשט בעצמו. הנאשם דרש מש' להניח את רגליה משני צדי האמבטיה ואז, הניח מקל עץ באורך של כחצי מטר בין רגליה, נשען עליו ונגע באיבר מינה, תוך שהוא מכאיב לה ומורה לה לא לזוז. אז, הורה לש' לגעת באיבר מינו. ש' עשתה כדבריו ונגעה באיבר מינו כדקה. לאחר מכן, הוציא הנאשם את ש' מחדר האמבטיה והכניס את הילדה השנייה. כעבור זמן מה, יצאה הילדה והנאשם ביקש מש' להיכנס שוב לחדר האמבטיה. ש' נכנסה, והנאשם אמר לה לשכב על בטנה ולפסק את רגליה, בהוסיפו, כי אל לה לצעוק בעת שיניח עליה את המקל. הנאשם הניח על גופה של ש' את המקל ובעת שנשען עליו, הדבר גרם לה לשריטה מדממת. לאחר מכן, אמר הנאשם לש' ולילדה השנייה, כי עליהן להיזהר על מנת שאיש לא יראה אותן יוצאות מביתו.
ה. בנוסף, במהלך שנת 2007 או בסמוך לכך, הבחין מ', קטין יליד חודש ינואר 1999, בכמה מילדי השכונה עולים לדירתו של בנימין סץ. מ' הצטרף לילדים ונכנס לדירה. בחדר פנימי בדירה, פגש הנאשם בילדים ושוחח עימם. לאחר מכן, הורה לילדים להתפשט והם עשו כן, לרבות מ', והתיישבו על הרצפה. הנאשם פשט אף הוא את כל בגדיו, פרט לגרביו ונעליו, ואז הציג בפני הילדים באמצעות מחשב, סרט "לא צנוע", בעודו יושב מאחורי הילדים. במהלך הקרנת הסרט, חילק הנאשם לכל ילד שקית ובתוכה סוכריות. בסיום הסרט, אמר הנאשם לילדים שהם יכולים להתלבש והתלבש גם הוא. בזמן שהתלבשו, הורה הנאשם לילדים שלא יספרו את אשר ראו בסרט וכך גם שלא יספרו כי קיבלו ממנו ממתקים. כשסיים מ' להתלבש, יצא מהדירה.
4. בהחלטתי מיום 13.7.14, קיבלתי את בקשת המאשימה להגשת תסקירי נפגעי עבירה בעניינם של ארבעת הקטינים. אלה הוגשו ביום 24.8.14 (בעניינו של מ'), ביום 1.9.14 (בעניינה של ש'), ביום 10.9.14 (בעניינו של י') וביום 14.9.14 (בעניינה של ד'). אשר לנאשם, לא נתבקשה בעניינו חוות דעת מטעם המרכז להערכת מסוכנות או תסקיר מטעם שירות המבחן, ובמקום זאת הוגשה מטעמו חוות דעת פסיכודיאגנוסטית (במוצג נש/1).