גז"ד הכולל 8 שנות מאסר וקנס בסך חצי מליון ש"ח למנכ"ל בנק לאומי בריטניה לשעבר, בגין קבלת דבר במרמה ועוד

א.        פתח דבר

1.         הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע העבירות נשוא כתב האישום המתוקן ברביעית (להלן: "כתב האישום"): קשירת קשר לביצוע פשע (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות),  קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה עבור אחר, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירת מנהלים בתאגיד (העבירות הנ"ל נשואי אישומים 2-10), וכן רישום כוזב במסמכי תאגיד (נשוא האישום התשיעי) והחזקת נכס החשוד כגנוב (נשוא אישום אחד עשר).

2.         הכרעת הדין הינה מפורטת, אך "בקליפת אגוז" יצויין, כי הנאשם במסגרת תפקידו כמנהל הסניף המרכזי של בנק לאומי קשר קשר עם חברו מאיר עובדיה, והשניים יצרו מנגנון שיטתי לגניבת כספי הבנק עבור אחרים: עובדיה שלח למשרדו של הנאשם בסניף המרכזי אנשים שביקשו הלוואות סולו בסכום של מיליוני שקלים, והנאשם אישר ללווים אלו את האשראי המבוקש על ידם על בסיס הצהרת עושר פיננסי, מבלי לבדוק את הנתונים המוצהרים על ידם, ומבלי לבחון את יכולתם להחזיר ההלוואות, ובהתעלם מכזבים שמסרו הלווים בהצהרת העושר הפיננסי.

הנאשם שהיה מורשה לפעול בכספי בנק לאומי על מנת לקדם עיסקי הבנק, שלח איפוא, ידו בכספים עליהם הוא היה מופקד בנאמנות, תוך שהוא מפר את האמון שנתנה בו הנהלת הבנק. הנאשם העניק לכל אחד מהלווים המוזכרים בכתב האישום הלוואות בסכומים של 2-3 מיליוני ₪ כשלא היתה לאותם לווים זכות לקבל ההלוואות על פי אמות המידה שנקבעו על ידי הבנק.

הנאשם פעל בקשר מושחת עם אחרים (מאיר עובדיה ועמי מנור), ונתן ללווים טובות הנאה משמעותיות.

3.         זאת ועוד, הנאשם התעלם מנוהלי הבנק ומהגבלת סמכותו לאישור הלוואה עד לסכום של 1 מיליון ₪, וחרג מסמכויותיו במתן הלוואות בשיעור של פי שלושה מסמכותו. כמו כן, לא דיווח לממונים עליו שהוא מצוי במצב של ניגוד עניינים בין האינטרס שלו ושל חבריו לאינטרס של הבנק.

בעת מתן ההלוואות פעל הנאשם ללא הגיון כלכלי, כשהוא אינו עורך את הבדיקות הנדרשות לפני מתן הלוואות סולו, ו"חילק" הלוואות מבלי לוודא, כאמור, מקורות סילוק ויכולת החזר של הלווים.

4.         לא זו אף זאת, הנאשם שהיה מודע לכך שעליו לקבל אישור ועדת אשראי להלוואה מעל סמכותו – 1 מיליון ₪, וביודעו שלא קיים סיכוי שוועדת האשראי תאשר את ההלוואות שנתן, נמנע מלהעביר בקשות ההלוואה לאישור וועדת האשראי.

הנאשם הציג מצג כוזב בפני הצוות המקצועי, לפיו, הוא מכיר את הלווים עקב ניסיון עבודה קודם עימם, והלווים ראויים לקבל הלוואות סולו. בנוסף, טען כי הצהרת העושר הפיננסית של הלווים מצויה בכספת שלו, וכל זאת על מנת שאיש לא יערער על החלטתו ליתן אותן הלוואות.

מצג השווא אותו יצר הנאשם בפני הכפופים לו, לפיו, הוא פועל כביכול באופן תקין ועל פי מדיניות הבנק גרם לעובדים הכפופים לו לפעול גם כן בניגוד לאינטרס של הבנק.

5.         כאמור, במסגרת הקשר עם עובדיה, הנאשם התעלם מבדיקת נכונות הנתונים שמסרו הלווים בהצהרת העושר הפיננסי, גם כאשר נרשם סכום זעום בהצהרה זו, שאינו מגיע אף לשליש מסכום החזר ההלוואה החודשי – התעלם הנאשם מנתונים אלו (כדוגמת דן קריב שהכנסתו החודשית המוצהרת עמדה על סך 25,000 ₪, והחזר החוב החודשי בו חויב עמד על סכום של  70,000 ₪, או מרדכי בנבנישתי שרשם שהכנסתו החודשית מסתכמת בסך 10,000 ₪, אך ההחזר החודשי בו חוייב הסתכם בסך 45,000 ₪. כך ניתנה גם הלוואה למיכאל קורנבליט בסך 2.7 מיליון ₪, כששנה קודם לכן הוא לא עמד בהחזר הלוואה לבנק לאומי בסך של 15,000 ₪, ונותר חייב לבנק 2,000 ₪).

ללווים נפתחו חשבונות חדשים באגף המסחרי, וזאת על אף היותם לווים פרטיים, והכסף הועמד לחשבונם החדש באותו יום בו אושרה ההלוואה על ידי הנאשם או ימים ספורים לאחר מכן. הלווים משכו מיד או בסמוך למועד מתן ההלוואה את רובו ככולו של הכסף או העבירו אותו לחברת קוסט פלוס.