גז"ד הכולל שנת מאסר לכבאי בגין לקיחת שוחד ומרמה במתן אישורים של מכבי אש להפעלת גני ילדים באשדוד

1.         בטרם שמיעת הראיות בתיק, הגיעו הצדדים להסדר דיוני במסגרתו כתב האישום המקורי  שהוגש נגד הנאשם, תוקן, והנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, שאלה עיקריהן:

על פי חוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 (להלן: "חוק שירותי כבאות") והוראות סידורי בטיחות ומניעת דליקות במעונות יום לגיל הרך (להלן: "הדרישות"), חייב בעל גן ילדים להציב אמצעי כיבוי אש לשם קבלת אישור הפעלת הגן (להלן: "האישור").

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, היה הנאשם עובד ציבור, בהיותו כבאי באיגוד ערים אזור אשקלון (שירותי כבאות). הנאשם לא היה מוסמך במסגרת תפקידו לערוך בדיקות כנדרש על פי חוק שירותי כבאות מטעם כיבוי אש בגני ילדים על מנת לבדוק עמידתם בדרישות לצורך מתן האישור, ולא היה בסמכותו לתת אישור זה.

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, היה מנשה אגסי (להלן: "מנשה") הבעלים של חברה למכירת ציוד כיבוי אש- "ישר-אש" (להלן: "ישר-אש"). בינו לבין הנאשם היו קשרי חברות, והנאשם עבד בחברת ישר-אש.

אישום ראשון

יוליה סיגלוב (להלן: "המתלוננת1 ") ושותפתה - אינה רוזנבלט, היו במועדים הרלוונטיים לכתב האישום בעלות גן "סינדרלה" באשדוד (להלן: "הגן"). במועד מסוים, במהלך שנת 2003, הגיע מנשה לגן וערך בדיקה לציוד כיבוי האש במקום. במעמד האמור הוא מסר  למתלוננת 1 איזה ציוד כיבוי אש עליה לרכוש לגן על מנת לקבל את האישור, והמתלוננת 1 רכשה ממנשה את הציוד הנדרש.

במספר הזדמנויות, במהלך חודש מאי 2004, הנאשם ומנשה הגיעו יחד לגן והנאשם הציג עצמו בפני המתלוננת 1 ושותפתה כקצין בתחנת כיבוי אש אשקלון. באחת ההזדמנויות הנאשם הגיע לגן במדי כיבוי אש. הנאשם- בנכוחות מנשה- אמר למתלוננת 1 ושותפתה, במספר הזדמנויות, כי ביכולתו לעזור להן לזרז את קבלת האישור- טענה שהנאשם ומנחם ידעו שאינה אמת. 

בסמוך לחודש יולי 2004, החלה המתלוננת 1 בהליך לקבלת היתר לשימוש חריג במבנה הגן. במסגרת ההליך נמסרה למתלוננת 1 רשימת דרישות מגופים שונים, שעליה לעמוד בהן לצורך קבלת ההיתר. בין יתר הדרישות, היו דרישות מכיבוי אש (להלן: "הרשימה").

בסמוך לקבלת הרשימה, הגיעו הנאשם ומנשה לגן, והנאשם אמר למתלוננת 1 שביכולתו לפעול לביטול חלק מהדרישות ברשימה, תמורת תשלום כסף. לאחר שהמתלוננת1 לא הסכימה לשלם לנאשם, הוא הבהיר לה ולשותפתה כי לאור סירובן עליהן למלא אחר דרישות שברשימה.

אישום שני

רוזלינה ויריחנוב (להלן: "המתלוננת 2") היתה במועדים הרלוונטיים לאישום זה בעלת "גן במבה" באשדוד (להלן: "הגן"). בשלהי שנת 2007, הגיע הנאשם לגן במדי כיבוי אש והציג את עצמו כמי שבא לערוך ביקורת כיבוי אש בגן, פעולה שידע שאינה בסמכותו ואינה במסגרת תפקידו ככבאי. בתום הבדיקה שערך, הודיע הנאשם למתלוננת 2 עובדה שהוא ידע כי היא איננה נכונה, ולפיה על מנת לקבל אישור כיבוי אש עליה להתקין מערכת ספרינקלרים וגלאי עשן בגן (להלן: "המערכת") שעלות התקנתה היא 25,000 – 30,000 ₪.

המתלוננת 2 השיבה לנאשם כי היא אינה בטוחה שתמשיך להפעיל את הגן במבנה הקיים. ובתגובה, אמר לה הנאשם כי במידה והיא לא תתקין את המערכת בגן, היא תקבל צו סגירה לגן, ואמר לה שיבדוק כיצד הוא יכול לעזור לה.

באותו ערב, יצר הנאשם קשר טלפוני עם המתלוננת 2, ומסר לה ששוחח עם מספר אנשים שבאמצעותם תוכל לקבל את האישור מכיבוי אש מבלי שתאלץ להתקין את המערכת, ושאל אם היא מבינה שיהא עליה לשלם תמורת קבלת האישור. והשניים סכמו כי ייפגשו ביום המחרת ויסכמו את פרטי התשלום. למחרת, הגיע לגן רפי לחיאני (להלן: "רפי") מטעם כיבוי אש אשדוד וערך בדיקה בגן. ובתום הבדיקה הוא מסר למתלוננת 2 שובר תשלום טרם קבלת האישור, כמקובל.

זמן קצר לאחר שרפי עזב את הגן, הגיע הנאשם, והוא הודיע למתלוננת 2 כי עליה לשלם לו עבור קבלת האישור ללא התקנת המערכת, סך של 7,000 ₪. המתלוננת 2 אמרה כי אין ביכולתה לעמוד בתשלום כה גבוה ושהיא לא תוכל לשלם בתשלום אחד. ובתגובה, יצא הנאשם לשוחח בטלפון עם אחר וכששב, אמר למתלוננת 2 שיהיה עליה לשלם רק 5,000 ₪. המתלוננת 2 ביקשה שהות על מנת לחשוב על ההצעה. ובהמשך, הנאשם יצר איתה קשר, הם נפגשו והמתלוננת מסרה לו שני שיקים של הגן על סך 2,500 ש" כל אחד. כעבור מספר שעות, חזר הנאשם לגן, עם אנשים שזהותם אינה ידועה למאשימה, ומסר למתלוננת 2 את אישור כיבוי האש.