גז"ד בגין הטרדה מינית ומעשה מגונה בפני קטינים בתאי רחצה באתר המימדיון בפארק גני יהושע

1. הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בעבירות של הטרדה מינית ומעשה מגונה בפומבי בפני קטינים מתחת לגיל 16.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם, פנה הנאשם, בתאריך 30.6.12, לשלושה קטינים, ששהו באותה עת בתאי הרחצה באתר המימדיון בפארק גני יהושע בתל-אביב, בהתייחסויות מיניות על אברי המין, בשעה שהוא ואחד הקטינים היו ערומים, וביצע בפניהם מעשה מגונה בכך שנגע באיבר מינו ועיקם אותו.

גם לאחר שהקטינים ציינו בפני הנאשם שהם בני 11 המשיך הנאשם להטרידם מילולית בהתייחסויות מיניות ושב וביצע בפניהם מעשה מגונה בכך שבעת שהסתכל על גופו העירום של הקטין נגע באיבר מינו, הזיזו לעבר ישבנו והצמיד רגליו.

2. הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים כלל הסכמת הנאשם לפיצוי שניים מהקטינים בסכום כולל של 4.000 ₪ ועל קבלת תסקיר שירות המבחן וחוו"ד של המרכז להערכת מסוכנות מינית עובר לטיעונים לעונש.

3. שירות המבחן הניח 4 תסקירים, בהם נפרשו נסיבותיו האישיות של הנאשם וניסיונות שירות המבחן לגייסו להשתתף בהליך טיפולי ייעודי לעברייני מין, בשילוב עם טיפול תרופתי, כדי להפחית את מסוכנותו המינית, שהוערכה, על ידי המאבחנת במרכז להערכת מסוכנות מינית, כגבוהה, לאחר ניתוח גורמי הסיכון הסטאטיים והדינאמיים ולאור התרשמותה כי הנאשם מגלה סטייה מינית פדופילית הומוסקסואלית, המתבטאת גם בעיסוק רב במין לילדים.

במהלך הקשר עם הנאשם, במסגרת הטיפולית לעצורי בית החשודים בביצוע עבירות מין, בשלבים המאוחרים של אותו תהליך טיפולי, התרשמו גורמי הטיפול בשירות המבחן ובמרכז להערכת מסוכנות מינית כי חל שינוי בעמדותיו של הנאשם כשהביע רצון להמשיך לטפל בבעייתו בתחום המיני, לאחר שבתחילת הקשר הכחיש כל כוונה מינית במעשיו ושלל משיכה לקטינים.

אף שהערכת הגורמים המטפלים הייתה כי בקשתו של הנאשם להשתלב בטיפול מונעת על ידי גורמים חיצוניים, ובעיקר מודרכת ומונחית ע"י חששותיו מתוצאות גזר הדין, הוחלט לנסות לשלבו במסגרת טיפולית אינטנסיבית יותר במסגרת עמותת "קשת" – מרכז יום לעברייני מין, לאחר שהביע נכונות לבחון אפשרות של טיפול תרופתי להפחתת הדחף המיני, לצד הטיפול הפסיכותרפיוטי.

דא עקא ככל שחלף הזמן והתקדם ההליך הטיפולי, השתנתה הערכת הגורמים המטפלים לגבי יעילות הטיפול בנאשם ובתסקיר האחרון שהתקבל, לאחר קרוב לשנתיים מאז שוחרר לחלופת מעצר, במהלכם שולב במסגרות טיפוליות שונות, הובעה הערכת הגורמים המטפלים כי יעילות הטיפול במסגרת המרכז הטיפולי לעברייני מין נמוכה, כשרמת המסוכנות המינית עדיין מוערכת כגבוהה ורמת המוטיבציה שלו לקשר טיפולי ולשיתוף פעולה עם גורמי הטיפול מוערכת כחיצונית ונובעת מהשפעת ההליך המשפטי.

לאור זאת לא המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן בעניינו ולאור הערכת המסוכנות המינית הגבוהה, המליץ להטיל עליו מאסר בפועל לתקופה שתאפשר בדיקת התאמתו לטיפול ייעודי לעברייני מין שניתן בכלא והנאשם אף ביטא, בפני שירות המבחן, הבנה לחלופה הטיפולית המוצעת.

4. בהעדר אופק שיקומי נראה לעין, בהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם ובהם ההגנה על שלום הציבור, בדגש על שלומם של קטינים ועל כבוד האדם, ביקשה המאשימה לקבוע כי לאור נסיבות המקרה, ובהן ניצול אתר המימדיון השוקק קטינים לביצוע עבירות המין, מתחם הענישה הראוי נע בין 12 חודשי מאסר בפועל, לנאשם נטול עבר פלילי בעל מסוכנות מינית בינונית, לבין עונש המקסימום של 3 שנות מאסר הקבוע בחוק לצדן של העבירות.