גזר דין לרופא שהורשע בזיוף מסמך בנסיבות מחמירות במסגרת תפקידו.

א.   מבוא

1.             הנאשם הורשע בתיק זה, על פי הודאתו,  בביצוע העבירות הבאות: זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין.

2.             לאחר מתן הכרעת הדין נגד הנאשם, הוריתי בדבר קבלת תסקיר שרות המבחן בעניינו.  כעת, לאחר שהוגש תסקיר שרות המבחן והועלו טיעוני הצדדים לעונש, כמו גם ראיותיהם לעונש, כל שנותר הינו לגזור את דינו של הנאשם.

ב.   כתב האישום

   3.   בעובדות כתב האישום נטען, כדלקמן:

הנאשם הינו רופא. ביום 23.2.95, נחתם הסכם בין הנאשם לבין מכבי שירותי בריאות (להלן: " קופת החולים") לפיו, הנאשם יעבוד כרופא עצמאי עם קופת החולים (להלן: "ההסכם"). בהתאם להסכם, טיפל הנאשם, במשך כ- 14 שנים, במבוטחי קופת החולים ( להלן: "המטופלים") במרפאות עצמאיות באבו סנאן ובכפר יאסיף. לצורך כך, אפשרה קופת החולים לנאשם גישה לתיקים רפואיים של המטופלים. על פי נהלי קופת החולים ובהתאם להסכם, נדרש הרופא המטפל להעביר כרטיס חבר ממוחשב קבוע של המבוטח ובהיעדר כרטיס כאמור להעביר כרטיס זמני ממוחשב, שהנפיקה לו קופת החולים, שתוקפו למשך 30 ימים בלבד (להלן: "כרטיס זמני"). במועד שאינו ידוע , אך עובר ליום 25.9.08, הגיעו לרשות הנאשם שני כרטיסי חבר זמניים של שניים ממטופליו, אשר תוקפם פג.

במהלך התקופה, אגב תיקון תקלה במערכת הממוחשבת, נודע לנאשם כי ניתוק יזום של כבל תקשורת, גורם לכשל תקשורת אשר מאפשר הקלדה ידנית של מספר תעודת זהות של מבוטח וגישה לתיקיהם הרפואיים של כלל מטופליו.  באופן זה,  ניתן ליצור ביקור פיקטיבי של מטופל, המזכה את הרופא הבודק בשכר טרחה, הגם שהמטופל אינו שוהה במרפאה ממרפאות קופת החולים והגם שכרטיס החבר הממוחשב על שמו נמצא ברשותו (להלן: "השיטה"). במשך יותר משלוש שנים ועד ליום 25.9.08, באמצעות הכרטיסים הזמניים והשימוש בשיטה, יצר הנאשם מצג כוזב לפיו, מידי רבעון בדק בין 60-90 מטופלים, אשר הלכה למעשה כלל לא ביקשו בדיקה רפואית, הכל לפי הפירוט להלן:

במהלך כל ביקור פיקטיבי שיצר, רשם הנאשם אבחנה רפואית בדויה ומרשמים פיקטיביים לנטילת תרופות, ללא ידיעת מטופליו ו/או הסכמתם ובכך זייף רשומות רפואיות של מטופליו. לאחר מכן ולצורך הצגת מראית עין של ביקוש אמיתי למרשם רפואי, נהג הנאשם להדפיס את המרשמים (להלן: "מצג השווא"). בהסתמך על מצג השווא שילמה קופת החולים לנאשם 100 ש"ח עבור בדיקת מטופל ברבעון.  סך הכל קיבל הנאשם במרמה מקופת החולים כ- 217,000 ש"ח.

ג.       תסקיר שירות המבחן

4.       מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם הינו בן 54, נשוי ואב לשלושה ילדים. הנאשם בוגר בית ספר לרפואה בהונגריה ומשנת 1987 עובד כרופא בארץ. משנת 1995 ועד לפני חשיפת מעורבותו בעבירות דנן, עבד הנאשם כרופא משפחה במרפאה באבו סנאן מטעם קופת חולים מכבי. משנת 2011, עובד הנאשם במקצועו בחצי משרה בקופת חולים כללית. הנאשם הציג בפני שירות המבחן מכתבי הערכה ממקום עבודתו הנוכחי.

5.       הנאשם שיתף את שירות המבחן בסיפור משפחתי קשה. הנאשם תיאר חיים בצריף בתנאי עוני ומצוקה קשים והעלה זיכרונות ילדות של סבל בעקבות רעב, חוסר תנאי מחיה בסיסיים וצפיפות. הנאשם תיאר את שנות ילדותו כמאבק של הישרדות. לדברי הנאשם, בתור ילד חלם לקבל כוחות על ולהציל את משפחתו מהמצוקה וכי נושא המצוקה הכלכלית היה נושא מרכזי בסיפור חייו.

6.       הנאשם סיפר לשירות המבחן, כי בני משפחתו לא הצליחו להתרומם מהמצוקה. אחיו הקימו משפחות, אך לא הצליחו לפרנס אותן בכבוד, מאחר והיו נעדרי מקצוע. לדברי הנאשם, מציאות החיים הקשה של משפחתו המורחבת מאוד מכבידה עליו מבחינה רגשית.

7.       עוד סיפר הנאשם לשירות המבחן, כי במהלך השנים נאלץ להתמודד עם פער הולך וגדל בין מעמדו כרופא מקצועי, מצליח ומוערך ע"י לקוחותיו ואנשי הכפר לבין הקושי להביא לשינוי במעמד משפחתו המורחבת הנמצאת במצוקה. הנאשם תאר קושי רגשי על רקע ההזדהות עם המצוקה של משפחתו, אך שירות המבחן התרשם גם מקיום חווית איום ופגיעה בתדמיתו כאדם מכובד ומצליח. כמו כן, התרשם שירות המבחן כי תחושת הערך העצמי של הנאשם תלויה בסממנים חיצוניים וביחס שמקבל מסביבתו.

8.       בהתייחסות לעובדות כתב האישום, הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו והביע תחושת בושה וחרטה. הנאשם הסביר את התנהגותו על ידי הקושי שלו להתמודד עם מצוקת המשפחה המורחבת והצורך לתמוך בהם ולהצילם.

9.       שירות המבחן התרשם, כי הנאשם חש חרטה עמוקה ומודע לכישלונו, מאידך, התרשם שירות המבחן כי בשלב זה הנאשם לא מסוגל להתבונן על ההליכים האישיים שהביאו אותו לביצוע העבירה. עוד התרשם שירות המבחן, כי הנאשם מתקשה לעשות הפרדה בין צרכיו האישיים לבין צורכי הסביבה ופועל מתוך דפוס של ריצוי על רקע החשש לאכזב את הסביבה ולחוות את כעסה ו/או דחייתה כלפיו. מצב רגשי מורכב זה מטשטש את הגבולות הפנימיים ועלול לגרום להחלטות לא מוסריות או חוצות גבולות מקובלים, כפי שבא לידי ביטוי בביצוע העבירות בתיק זה.

10.     שירות המבחן העריך, כי על מנת לערוך שינוי מהותי בדפוסי התמודדותו של הנאשם ולרכוש מסוגלות להתבוננות פנימית ולהבנת הנסיבות והסיבות האישיות אשר הביאו את הנאשם לביצוע העבירות, הנאשם זקוק להשתלב בטיפול. שרות המבחן סבור כי תהליך טיפולי עשוי לסייע לנאשם להגיע למודעות לגבי דפוסי התמודדותו הלא אדפטיביים ולסייע לנאשם לגבש דרכי התמודדות אלטרנטיביות. הנאשם, הביע את נכונותו להתחייב לתהליך זה. בנוסף לכך, העריך שירות המבחן כי צו של"צ עשוי להוות עבור הנאשם גבול חיצוני שמבהיר ומחבר אותו באופן ממשי לחומרת מעשיו. על כן, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים וצו של"צ בהיקף של 200 שעות זאת בנוסף להטלת התחייבות גבוהה להימנע מעבירה דומה בעתיד. שירות המבחן לא המליץ על הטלת פיצויים, מכיוון שמהמסמכים שהציג הנאשם בפניו עולה כי החזיר את סכום החוב לקופת חולים "מכבי".

11.     הנאשם הביע בפני שירות המבחן את חששו מהרשעתו בדין, אשר עלולה לחסום בפניו את המשך העסקתו כרופא. לדבריו, מעבר לאובדן האפשרות לעבוד במקצועו, הוא חושש לא למצוא לעצמו תעסוקה חלופית ובהעדר וזאת לאור גילו המבוגר של הנאשם והעדר כישורים תעסוקתיים אחרים.

12.     לאור האמור לעיל, ולאור קבלת אחריות, חרטה ונכונות הנאשם להשתלב בתהליך טיפולי ולשאת בעונש של"צ, ולאור הערכת שירות המבחן, כי להרשעת הנאשם בדין עלולות להיות השלכות הרסניות להמשך עבודתו כרופא ומכאן גם על יכולתו להפיק תועלת מתהליך שיקומי במסגרת שירותיו, המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעת הנאשם בדין.

ד.         טיעוני המאשימה לעונש