אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין לזגורי ומרעיו

גזר דין לזגורי ומרעיו

תאריך פרסום : 11/01/2010 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
1078-08
11/01/2010
בפני השופט:
שרה דברת

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מירב עמר כהן
הנתבע:
1. יניב זגורי
2. יוסי בוחבוט
3. מאור אלמקייס
4. מרדכי ממן
5. אבנר חנוכוב

עו"ד א. פלדמן
עו"ד ל. אפשטיין
עו"ד נ. אליגון
עו"ד א.שלו
עו"ד מ.שרמן
עו"ד ד. יפתח
עו"ד ע. פורת
עו"ד ר.ליטן
עו"ד א.בן
עו"ד ל.עוזיאל
גזר דין

כב' השופט י. צלקובניק:

1.         חמשת הנאשמים הורשעו, לאחר ניהול הוכחות, כל אחד על פי חלקו, בביצוע מעשי עבירה שונים, המיוחסים להם בסעיפי האישום הראשון, השני והשלישי, כפי שיפורט להלן. הנאשם 1 זוכה מהעבירות שיוחסו לו בפרטי האישום הראשון, הרביעי והחמישי; הנאשם 4 זוכה מהאישומים המיוחסים לו בפרטים הרביעי והחמישי, ונאשם 5 זוכה מהאישום המיוחס לו בפרט הרביעי לכתב האישום. נקבע בנוסף כי אין מקום לחייב את הנאשמים בביצוע העבירות בהן הורשעו, במסגרת של ארגון פשיעה, על פי חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג- 2003, ואת נאשם 1 כמי שעמד בראש ארגון פשיעה.

לאחר ההרשעה ביקש נאשם 3, לצרף כתב אישום נוסף שהוגש בבית משפט זה בתיק

פ 8106/08, והוא הורשע בעבירות הכלולות בכתב האישום הנוסף, על פי הודאתו.

ההרשעה

2.         באירוע הראשון המפורט בפרט האישום הראשון, הורשע נאשם 2, יוסי בוחבוט, בגין חלקו במעשה עבירה של השלכת רימון רסס, ביום 14.1.2007, סמוך לשעת חצות, לעבר חצר ביתו של העיתונאי ארצי חלפון, ברחוב משעול נבטים בבאר שבע. למעשה העבירה היו שני שותפים נוספים: משליך הרימון, וכן טל קורקוס, ששימש כעד מדינה נגד הנאשמים, ואשר לטענתו, הוצב כתצפיתן ברחוב סמוך למקום זריקת הרימון. הנאשם 2 שימש כנהג מילוט, והוא הסיע ברכבו את משליך הרימון, שהרימון היה ברשותו, ליעדו, המתין לו סמוך לרחוב משעול נבטים, ולאחר מעשה אספו לרכבו. עקב פיצוץ הרימון נהרגה כלבתו של חלפון, ונגרם נזק למבנה. נאשם 2 הורשע באישום זה בעבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: החוק), ניסיון להרוס נכס בחומר נפץ לפי סעיף 456 לחוק, היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק, היזק לבעל חיים לפי סעיף 451 לחוק, ועבירה בנשק (הובלת נשק) לפי סעיף 144 (ב) רישא לחוק.

נאשם 1 שהועמד לדין באישום זה יחד עם נאשם 2 - ונטען כי הנאשם 2 וקורקוס פעלו על פי הוראתו, משנאשם 1 ביקש להיפרע מחלפון על רקע כתבות עיתונאיות עויינות שפירסם נגדו - זוכה מביצוע המעשה. טל קורקוס היה באותם ימים יד ימינו של נאשם מס' 1, וכאמור, הפך לעד מדינה במשפטם של הנאשמים, ועדותו שימשה בסופו של דבר כציר ראייתי מרכזי להרשעתם. עם זאת לא נמצא סיוע ראייתי לעדותו של קורקוס בעניינו של נאשם 1, וזה זוכה כאמור ממעשה זה, מחמת הספק.

זורק הרימון לא הועמד לדין עד כה, ככל הנראה בשל קשיים ראיתיים , כפי שעלה במהלך הדיון.

לאירוע השני המפורט בפרט האישום השני, שותפים נאשמים 1 ו-3.

על פי הממצאים שנקבעו, החליט נאשם 1 לנקוט צעדי הרתעה נגד אמיל צלאח, ששימש כקצין המודיעין בבית הסוהר "אוהלי קידר", על רקע אי שביעות רצונו של נאשם 1 מכך שצלאח הורה - מטעמים מודיעיניים - להפריד את אחד האסירים בכלא, המיודד עם נאשם 1. נאשם 1 פנה לקורקוס בעניין זה, בתחילת חודש מרס 2007, ולאחר פגישה זו, הנאשם 1, קורקוס ואחרים, קשרו קשר להניח רימון רסס ליד דלת ביתו של הקצין, וכן לכתוב כתובת גרפיטי על הקיר, סמוך לדלת הכניסה לבית. הנאשם 1 הבהיר לקורקוס כי אחרים יצביעו בפניו על המקום בו מצוי הרימון, והורה לו לפנות לנאשם 3 ולגייסו לביצוע המשימה העבריינית. קורקוס מילא אחר הוראותיו של נאשם 1, נפגש עם האחרים שהצביעו בפניו על רימון רסס שהוחבא מתחת למרצפת במתחם ביתו של הקצין, ו"גייס" למשימה את נאשם 3, בהודיעו לו כי הדבר נעשה על פי הוראת נאשם 1. קורקוס והנאשם 3 עלו לקומה העליונה, שם הניח נאשם 3 את הרימון מול דלת דירתו של קצין השב"ס, וריסס על הקיר בסמוך, בצבע שחור, את הכתובת: " אמיל צלאח על הטעות באגף 2 אולי קידר" (כך- במקור). נוכח מעשים אלה הורשעו נאשמים 1 ו- 3 בעבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק, עבירה בנשק (הובלת נשק) לפי סעיף 144 (ב) רישא לחוק, סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק, והשחתת פני מקרקעין לפי סעיף 196 לחוק.  

באירוע השלישי, המפורט בפרט האישום השלישי, לו שותפים נאשמים 1, 4  ו-5,  קשרו הנאשמים קשר לבצע את הצתת ה'פיצוציה' "בון בון" שמה, המצויה ברחוב קק"ל, בעיר העתיקה בבאר שבע. ביום 15.11.2007 הורה הנאשם 1 לקורקוס להצית את הפיצוציה ביום המחרת, עם נאשמים 4 ו-5, שהיו כבר בסוד העניין. קורקוס ושני הנאשמים האחרים נתקלו בקשיים טכניים בביצוע ההצתה, ולפיכך פנו בעניין זה לנאשם 1, שהורה להם לפגשו במרכז נאות לון בבאר שבע, והמריצם לבצע את משימת ההצתה. בסופו של דבר, חזרו קורקוס והנאשמים 4 ו-5 לפיצוציה; נאשם 4 עלה על הגג, ונאשם 5 שפך את הדלק על מסגרות ועמודי עץ של ה'בון בון', ולאחר מכן הוצת המקום, והנאשמים נמלטו מהמקום ברכבם.

עקב ההצתה נגרם נזק למבנה ולרכוש ב'בון בון' ובבית העסק הסמוך לו. הנאשמים 1, 4 ו- 5 הורשעו בפרט זה בעבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק, הצתה לפי סעיף 448  לחוק,  והיזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק.

פרטי האישום הרביעי והחמישי מהם זוכו הנאשמים, כמתואר, עניינם בהצתת משרדו של עו"ד איתי יצחק ורכבו של אלי קרמני.

על פי העובדות המפורטות באישום הראשון בתיק 8106/08, שצורף לבקשת נאשם 3, נכח הנאשם 3 בעת שקורקוס הטמין באדמה, ליד גדר של גן ילדים בבאר שבע, סמוך לביתו של קורקוס, רימון רסס צבאי שנגנב מצה"ל. ביום 25.12.2007 פנה אל קורקוס אחד, ויקטור חג'ג', ששימש כסוכן משטרתי, וסיכם עימו כי קורקוס ימכור את הרימון תמורת  3000 ש"ח למפעילו של חג'ג', שהוצג כחברו. לאחר שהועבר סך של 700 דולר ארה"ב לידי קורקוס, ניסה קורקוס, ללא הצלחה, למצוא את הרימון הטמון באדמה, ולבסוף פנה לנאשם, וזה כיוונו למקום הטמנת הרימון, שהוצא ממקום מחבואו על ידי קורקוס. בגין מעורבותו זו, הורשע הנאשם 3 בעבירה של סיוע להחזקת נשק, לפי סעיף 144(א) רישא ו- 31 לחוק; מהעובדות באישום השני עולה, כי במועד לא ידוע הגיע לידי הנאשם אקדח זיקוקין שנגנב מצה"ל. ביום  26.2.2008 העביר הנאשם את האקדח לידי שוטר מוסווה, תמורת סך של 1,400 ש"ח, והודיע לשוטר המוסווה כי מדובר באקדח שניתן לירות ממנו כדורי 5.56 מ"מ, וכי יוכל לספק לו כדורים למחרת היום. יצויין כי המגעים למכירת הנשק במקרה זה, נעשו אף הם על ידי חג'ג', לאחר שנאמר לנאשם כי חברו של חג'ג' מבקש לבצע עיסקת נשק נוספת, כפי שנעשה בקשר לרימון הרסס באישום הראשון. הנאשם 3 הורשע במסגרת פרט זה בעבירות של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) רישא לחוק, וסחר בנשק לפי סעיף 144 (ב2) לחוק.

הצהרות המתלוננים

3.         שניים מהמתלוננים - מר ארצי חלפון וקצין השב"ס, אמיל צלאח - פנו לבית המשפט בהצהרות בכתב (ת/273, ת/274), וגוללו את ההשלכות הקשות של מעשי העבירה שכוונו נגדם.

לדברי חלפון הביא מעשה השלכת הרימון לפגיעה בכל אורחות חייו. הוא נפרד מבת זוג עימה עמד להינשא, עקב חששה מהמשך עיסוקו ככתב פלילים, ואף שינה לבסוף את מקצועו; הוא נאלץ לעקור מבית הקרקע בבאר שבע לדירה במרכז הארץ, ועקב כך נגרמו לו הוצאות כספיות כבדות בשל הצורך בתשלום דמי שכירות ותשלומי ארנונה כפולים, עבור שתי דירות מגורים  במקביל, וכן בגין הוצאות נוספות הקשורות בכך; הוא אינו משתמש עוד ברכב משלו, ונע במוניות למניעת  מעקב אחריו על ידי עבריינים, ונתון לחרדות נוכח חששותיו כי הוא עתיד לשמש כיעד לפגיעה מצד עבריינים. 

מר אמיל צלאח, העלה על הכתב דברים בעלי אופי דומה. לדבריו הועבר לתפקיד אחר בשב"ס עקב מעשה האיום כלפיו, והוא אף נאלץ לעזוב את לימודיו שהתקיימו מחוץ לבאר שבע, גם בשל החשש לעזוב את בני משפחתו בגפם. מר צלאח הבהיר כי תקופה ארוכה הוא ובני משפחתו, ובכללם בתו הקטנה - בדרכה לבית הספר - מלווים על ידי מאבטחים, הוא עצמו מסתובב לבוש אפוד הגנה, ונערכות סריקות תדירות של חבלן משטרה תחת רכבו. בני הבית סובלים מחרדות, והוא מטופל בכדורי הרגעה. נוכח כך, החיים בבית שובשו בצורה קשה גם בנושאים אחרים, כמובא בהצהרתו.

נאשמים - רקע אישי

נאשם מס 1  - יניב זגורי

4.         הנאשם הינו יליד 1973. לדברי ב"כ הנאשם, בשל גירושי ההורים, גדל הנאשם מילדותו בפנימיות, היה מנותק קשר מהוריו, וסבל מהתעללות. הנאשם לוקה במחלה בדרכי העיכול ובמחלת עור. נטען כי הנאשם עובד לפרנסתו במפעל לעבודות שיש, והוצגו אישורי שכר לשנים 2003- 2007 (נ/66). בעל המפעל, מר חזן משה, העיד כי הנאשם עסק בשיווק ומכירות, וכי מילא עבודתו על הצד הטוב ביותר.

הנאשם נשוי ואב לשלוש בנות;  הוצגו מכתבים מטעם אשתו של הנאשם ואחת הבנות, המתארים את הנאשם כאיש משפחה חם ואב מסור לבנותיו, ואת סבלה של המשפחה נוכח מעצרו המתמשך של הנאשם, והפרסומים השליליים בכלי התקשורת שנלוו להליך המשפטי.

הרב מר בוחבוט יוסף, מסר בעדותו כי הוא מכיר את הנאשם למעלה מחמש עשרה שנה, וכי הנאשם הינו "איש חסד, רב פעלים" המרבה לתמוך בזולת, מעלותיו רבות, והינו איש משפחה למופת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ