אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק ת.פ. 983/05

גזר דין בתיק ת.פ. 983/05

תאריך פרסום : 17/04/2007 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
983-05,985-05
27/03/2006
בפני השופט:
ג. כנפי-שטייניץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
1. משה דוידוב - עניינו נסתיים
2. ירון אלימלך - עניינו נסתיים
3. מרדכי אילוז - עניינו נסתיים
4. מרדכי סייג

עו"ד יאיר גולן
עו"ד ג. זילברשטיין
עו"ד מרדכי עופרי
עו"ד בדרי גולן
גזר דין

ביחס לנאשם מס' 4, מרדכי סייג

  1. הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בסחר בסם מסוכן, עבירה לפי ס' 13 ו- 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

על פי כתב האישום המתוקן, בעובדותיו הודה, העביר הנאשם לידי סוכן משטרתי שלוש   שקיות סם מסוכן הכוללות כ- 15,000 כדורי MDMA (אקסטזי).

הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יתוקן כתב האישום באופן שפורט. הצדדים לא הגיעו להסכמה ביחס למידת העונש, אף שהוסכם כי המאשימה לא תעתור לקנס כספי.

  1. הנאשם בן 34, פרוד מאשתו השנייה ואב לשלושה ילדים, ועד למעצרו עבד בעבודות מזדמנות. בעברו הרשעה קודמת בגין החזקת סם לצריכה עצמית.

על פי תסקיר שרות המבחן, היה הנאשם, לפחות עד למעצרו, מכור לסמים קלים, אך יחד עם זאת הינו בעל יכולת לנהל אורח חיים תקין. הנאשם הודה בפני שירות המבחן כי המניע לביצוע העבירה היה מניע כלכלי, אולם לפי הערכת שירות המבחן, לצד מניע זה עומד ברקע העבירה גם משבר עם בת זוגו, אשר הביא את הנאשם להתחברות לחברה שולית. שרות המבחן ממליץ בתסקירו לשקול, בין שיקולי הענישה, גם את הרקע לביצוע העבירה, כמו גם את החשש שמאסר ממושך יפגע ביכולתו של הנאשם לשקם את עצמו ואת משפחתו.

3.   כתב האישום נשוא הדיון הוגש נגד שלושה נאשמים (לפני איחודו עם כתב אישום נוסף) וכלל במקורו אישום רחב וחמור מזה בו הורשע הנאשם.

ביום 2.10.05 הגיעה המאשימה להסדר טיעון עם הנאשם מס' 2, ירון אלימלך, לפיו הורשע אלימלך בהחזקת 15,000 כדורי אקסטזי, שלא לשימוש עצמי. על פי ההסדר נגזרו על אלימלך 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן מאסר על תנאי.

הנאשם מס' 3, מרדכי אילוז, הורשע אף הוא, על פי הודאתו, בהחזקת כ- 15,000 כדורי אקסטזי, יחד עם הנאשמים 2 ו-4. בגזר הדין שניתן בעניינו ביום 20.2.06, נקבע שאין מקום להבחין לקולא בין עניינו של אלימלך לעניינו של אילוז, והאחרון נדון לעונש זהה של 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל ולמאסר על תנאי.

 המאשימה מבקשת, אפוא, כי נוכח זהות המעשים ומכוח העיקרון של אחידות הענישה, יוטל על הנאשם עונש זהה לזה שהוטל על אלימלך ואילוז.

באת כוח הנאשם סבורה כי יש להקל בעונשו של הנאשם ביחס ליתר הנאשמים. לטענתה, נבדל הנאשם משני הנאשמים האחרים בעברו הפלילי ומעולם עד כה לא ריצה מאסר. הנאשם נוטל אחריות מלאה על מעשיו, מבין את חומרתם ומביע חרטה. אף שמדובר בעבירות חמורות מאוד, יש לשקול גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם ולאפשר לו לשקם את עצמו ואת משפחתו.

3.       כפי שכבר נאמר בעניינו של אילוז,  הכלל בדבר אחידות הענישה איננו כלל מכאני, ומקום בו נסיבותיו של נאשם אחד מיוחדות הן, לקולא או לחומרא, עשויות אלה להשפיע על העונש שיוטל על כל אחד מהם. ואולם גם במקרה זה לא מצאתי כי יש להבחין לקולא בין עניינו של הנאשם לבין עניינם של שני הנאשמים האחרים.

כפי שכבר נאמר לא אחת, העונש שיש להטילו בעבירות של סחר בסם מסוכן  צריך שיהיה עונש מכאיב ומרתיע המשקף את החומרה היתירה הטמונה בעבירה זו, ואת הנזק הנורא שזו מביאה על משתמשי הסם וצרכניו. אין מקום לנקיטת מדיניות ענישה סלחנית או מקלה, וגם לנסיבותיו האישיות של הנאשם משקל מועט בלבד (וראה ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' גולן שמאי, פ"ד נח(2) 734).

נוכח חומרת העבירה בה הורשעו שלושת הנאשמים, כמו גם כמות הסם הגדולה בה מדובר, העונש שהוטל על אלימלך ואילוז הינו עונש מתון ביותר, ואין בנסיבותיו האישיות של הנאשם, על רקע העבירה בה הורשע, כדי להצדיק הקלה בעונשו ביחס לשני הנאשמים האחרים. יצויין כי עברו הפלילי של אילוז, אף כי לא היה מבוטל כלל, היה רחוק יחסית, ועד להסתבכותו בעבירה הנוכחית, ניהל אילוז אורח חיים נורמטיבי, בתחום המשפחתי והתעסוקתי, לאורך שנים ארוכות. עברו הפלילי של אלימלך לא הובא בפני בית משפט כלל.

לסיכום, נוכח חומרת העבירה וכמות הסם שנסחרה, העונש המבוקש ע"י המאשימה הינו, כאמור, עונש מתון ההולם גם את עניינו של הנאשם, ואיננו מצדיק הקלה נוספת.

  1. הנני מטילה, אפוא, על הנאשם את העונשים הבאים:

א.   מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 36 חודשים. תקופת המאסר תימנה מיום מעצרו      (6.7.05).

ב.      מאסר על תנאי לתקופה של שנה. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירה מן העבירות המנויות בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, למעט החזקה או שימוש לצריכה עצמית.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ