אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק ת.פ. 3138/07

גזר דין בתיק ת.פ. 3138/07

תאריך פרסום : 28/12/2008 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
3138-07
27/07/2008
בפני השופט:
נאוה בן-אור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
הנתבע:
מאזן ג'אבר ת.ז. 001492115
עו"ד וואסים דראושה
גזר דין

רקע

1.         הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בשבעה מעשי שוד בנסיבות מחמירות (סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977), ובכל אחד ממעשי השוד הללו הורשע, בנוסף, גם בעבירה של שהייה בישראל בניגוד לחוק (סעיף 12(1)+(4) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952). בכל אחד מן האישומים היה נפגע העבירה נהג מונית, אשר הסיע את הנאשם, לעיתים ביחד עם אדם נוסף אחד לפחות, ולעיתים המתין להם אדם נוסף בסוף מסלול הנסיעה, והצטרף לתקיפת הנהג ולשדידת המונית. זהותם של חבריו של הנאשם למעשי השוד אינה ידועה למאשימה, פרט לאחד (אישום שלישי).

2.         כעולה מהכרעת הדין, שיטת הפעולה בכל המקרים הייתה דומה. הנאשם, או הנאשם ביחד עם חבר או שניים, היו עוצרים נהג מונית, מבקשים ממנו כי יסיעם למחסום א-רם, או לבית חנינה, או למקומות סמוכים. הם היו מגיעים להסכמה על המחיר, ויוצאים לדרך. במחסום היו מבקשים מהנהג להתקדם עוד מעט, או שהיו מדריכים את הנהג לתוך השכונה אליה ביקשו שיסיעם. בשלב מסוים, במקום מבודד, היו הנאשם או שותפו מצמידים סכין או מברג לגופו של הנהג, מורים לו לצאת מן המונית, או "עוזרים" לו לצאת ממנה אם גילה התנגדות, ונמלטים מן המקום עם המונית. כך, למשל, באחד ממעשי השוד (אישום שלישי), עלה הנאשם למוניתו של הנהג צחי ברזאני, וחברו ישב מאחורנית. הם פטפטו כל הדרך, וכשהגיעו למחסום א-רם, ביקש הנאשם מן הנהג להתקדם עוד כמה מטרים פנימה. הנהג, שלא חשד בכלום, התקדם לבקשתו. הנאשם כיוון אותו בתוך הסמטאות ולפתע הורה לו לעצור. כשעצר, שלף הנאשם סכין, והבחור שישב מאחור חנק אותו ונתן לו אגרופים וסטירות. אותו בחור גם פתח את דלת הנהג, ומשך את הנהג החוצה תוך שהוא ממשיך להכותו, ואף לקח ממנו את מכשיר הטלפון הנייד שלו. הנאשם עבר למושב הנהג, האחר התיישב לידו, הם "נתנו גז" ונעלמו. הנהג רונן דוויק (אישום חמישי), העיד כיצד עלו למוניתו שלושה בחורים באזור גבעת שאול וביקשו כי יסיעם לצומת רכס שועפט. הנאשם ישב לידו והשניים האחרים מאחוריו. משהגיעו לגשר הגבעה הצרפתית סימן הנאשם לחבריו בראשו, זה שישב מאחוריו הצמיד לו משהו חד לגרון, וזה שישב רחוק ממנו תפס אותו בחולצתו. תוך כדי כך היכה אותו הנאשם בצלעותיו. הם אמרו לו שיהרגו אותו אם לא יישמע להוראותיהם. הוא המשיך בנסיעה, אולם לאחר מספר דקות לחץ על בלם הרכב, פתח את הדלת והשליך עצמו אל מחוץ למונית. תיאורים אלה של שניים ממקרי השוד, אופייניים גם ליתר המקרים.

3.         הנאשם כפר כפירה מוחלטת במעורבותו במעשי השוד, והורשע על יסוד מערכת ראיות שכללה זיהוי חד משמעי שלו, בידי 6 מתוך 8 עדי התביעה (5 מן הנהגים הנשדדים ועוד נהג נוסף אשר סרב להעלות את הנאשם וחברו למוניתו). שני נהגים נוספים זיהו את הנאשם אף הם, אולם הזיהוי היה מוחלט פחות. גרסתו של הנאשם בבית המשפט הייתה חסרת שחר, ושקרים ששיקר בחקירתו במשטרה הופרכו באופן פוזיטיבי.

4.         נהגי המוניות שהעידו בפניי במהלך המשפט, העידו על החוויות הקשות שחוו, חוויות אשר חלקם טרם השתחררו מהם, והן מקשות עליהם לחזור לעבודה רגילה. אחד מן הנפגעים, מוטי זזון, שאל בכאב: "איך הוא עשה לי את זה. אני נותן לו שירות והוא מכה אותי" (עמ' 46). אחר, רונן דוויק, סיפר כי מאז האירוע אין הוא מסוגל לחזור לעבודתו כנהג מונית, והוא מתפרנס עתה מחלוקת עיתונים. גם דבריו היו נוגעים ללב: "אני יצאתי לפרנס את ילדיי. אני נראה בריא אבל הנפש הפנימית פצועה. זימנו אותי למילואים ואני פחדתי ללכת". הוא המשיך ופנה לנאשם ואמר "אתם לא גברים, למה עשיתם לי את זה?" (עמ' 31). אלה מן הנהגים שחזרו לעבודתם העידו, כי הם מסרבים להעלות למוניתם צעירים בני המיעוט הערבי, מתוך חשש שמא שוב יבולע להם. בכך, כפי שהם עצמם אמרו, פגע הנאשם לא רק בהם עצמם, אלא באנשים תמימים, המעוניינים בנסיעה באמת ובתמים, אלא שבשל חזותם הם נתפסים על ידי נפגעי העבירה כמסוכנים.

טיעוני הצדדים

5.         באת כוח המאשימה עמדה בדבריה על הנסיבות החמורות המאפיינות את מעשי השוד בהם הורשע הנאשם, המתבטאות הן בעובדה שהמדובר בשוד בחבורה, הן בעובדה שהנהגים הושארו בכל פעם לבדם, במקום עוין, הן בעובדה שנעשה שימוש בנשק קר (סכין או מברג), והופעלה אלימות, שהתבטאה בחניקה, בבעיטות ובהכאה, כאשר אחד מן המשתתפים (לעיתים הנאשם ולעיתים חבריו), אוחז בסכין. בנוסף, עמדה על כך שהנאשם, שאין לו היתר שהייה בישראל, נכנס פעם אחר פעם לתחומי הקו הירוק כדי לבצע עבירת שוד. עוד עמדה באת כוח המאשימה על תחושת חוסר האונים והפחד שאפיינה את המתלוננים, על הנזק הכלכלי הרב שנגרם כתוצאה ממעשי השוד, ועל כך שהנאשם אינו יכול ליהנות מן ההקלה הניתנת למי שמודה וחוסך את ניהול המשפט. באת כוח המאשימה הציגה לעיוני 3 הצהרות של נפגעי עבירה. על פי הצהרתו של הנהג יוסף מושיוף, נגרמו לו נזקים בסכום כולל של 15,000 ש"ח. בנוסף, מתאר הוא בהצהרתו את עוגמת הנפש הגדולה שנגרמה לו, המתבטאת, לדבריו, בפחדים גדולים. הנהג אבנר ניסים דיווח בהצהרתו על נזק בסכום כולל של 77,000 ש"ח, ואילו הנהג צחי ברזאני מתאר בהצהרתו את הפחד והחרדה שאחזו בו, שהביאוהו למצב של נדודי שינה חמורים. נוכח כל אלה עמדת המאשימה היא כי יש להטיל על הנאשם עונש חמור במיוחד.

6.         בא כוח הנאשם עמד בדבריו על כך שלנאשם אין עבר פלילי, וכי הוא אדם צעיר, יליד 1987, אשר כל עתידו לפניו, על כן יש להותיר לו פתח תקווה לעתיד. לטענת בא כוחו, מן העובדה שהעבירות בוצעו כולם בתוך תקופה קצרה יחסית, ניתן ללמוד שהנאשם עצמו הונע על ידי אחרים לבצע את שורת העבירות הללו, והם ניצלו את מצוקתו הכלכלית הקשה. שיקולים אלה מצדיקים, על פי הטענה, נקיטת גישה מקלה ביחס לעונש שמן הראוי להטיל על הנאשם.

תסקיר המבחן

7.         הנאשם הינו צעיר, כבן 21. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מכור לסמים ואינו בשל להכיר בבעיה זו. הנאשם הוא בן למשפחה רב בעייתית, והוא סבל מאלימות פיזית ונפשית קשה שנהג האב כלפי אימו וכלפי הילדים. לאחר שעזב האב את הבית היה על הנאשם ליטול את האחריות לפרנסת המשפחה, החל מגיל צעיר מאוד. על פי האמור בתסקיר, אין הנאשם מסוגל ליטול אחריות על מעשיו ולהכיר בעובדה שהיה מסוגל לבצע מעשים כה חמורים. מאחר שאין הנאשם מכיר, כאמור, בבעיית ההתמכרות, ולנוכח העובדה שאין לו אזרחות ישראלית, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית.

הכרעה

8.         במעשיו החמורים הותיר הנאשם אחריו שורה של נהגי מוניות פגועים, הן מן הבחינה הכלכלית והן מן הבחינה הנפשית. לא פעם הוא סיכן את חייהם, ופגע בכבודם כבני אדם, המבקשים להתפרנס ביושר משירות שהם נותנים לציבור, ואשר לציבור עניין רב בקיומו התקין. עדויות המתלוננים מהוות הוכחה עד כמה מעשי הנאשם פוגעים בשירות זה. למרבה הצער, הם חזרו ואמרו כי הם נמנעים עתה מלהעניק שירות למי שנראה בעיניהם כבן המיעוט הערבי, בשל הפחד שאחז בהם, שמא אף הוא מתכוון להובילם למקום מבודד ולשדוד את מוניתם. כפי שניתן לראות משורת המעשים בהם הורשע הנאשם, נהגי מוניות הם טרף קל. הם חשופים עד מאוד לסיכון של שוד, ואין ביכולתם להגן על עצמם תוך כדי נהיגה.

9.         אין בידי לקבל את טענת הסנגור, לפיה הובל הנאשם לביצוע מעשי העבירה בידי גורמים עלומים כלשהם, שניצלו את מצוקתו. ניתן להתרשם משיחתו עם המדובב כי הנאשם רחוק מלהיות מובל, וכי התנהלותו כהתנהלות עבריין מנוסה. הנאשם, כאמור לעיל, מסר גרסת בדים, ולא טען מעולם כי הובל לביצוע מעשים אלה שלא בטובתו, ועל ידי לחץ של אחרים. הנאשם לא הסגיר איש מחבריו, ולמעט אחד, שזוהה על ידי נפגע העבירה וכך בא על עונשו, הרי שיתר המעורבים לא באו על עונשם, שכן הנאשם בחר להתכחש למעשי העבירה, וממילא נמנע מלהסגיר את חבר מרעיו.

10.       ריבוי המקרים, השימוש בנשק קר ובאלימות, העובדה שהשוד בוצע בחבורה, וכן העובדה שבכל פעם הובל הנהג למקום מבודד, שעצם הימצאותו בו, לאחר שמוניתו נשדדה ממנו, העמידו בסכנה, כל אלה אף הם יש בהם כדי לשמש שיקולים משמעותיים לחומרא. בנוסף, היות הנאשם מכור לסמים קשים, וחסר כל רצון להתמודד עם בעיית התמכרותו, אף עובדה זו יש בה כדי להחמיר עימו, שהרי בנסיבות אלה מסוכנותו מובהקת.

11.       לקולא עומד גילו הצעיר של הנאשם, והעובדה כי אין לו עבר פלילי. כמו כן, אין להתעלם מנסיבותיו האישיות הקשות, כפי שפורטו בתסקיר המבחן. 

12.       אני סבורה כי בנסיבות אלה על גזר הדין לבטא את שיקולי הגמול וההרתעה, כשיקולים המכריעים באשר לאורך תקופת המאסר שתוטל על הנאשם. יחד עם זאת, בהיות המאסר מאסר ראשון, ובשים לב לגילו הצעיר של הנאשם, אין להטיל עליו עונש אשר יסתום לחלוטין את הגולל על האפשרות כי במהלך תקופת מאסרו, ולאחר שחרורו, יהרהר מחדש במעשיו ובעתידו, ויבחר לעצמו מסלול חיים שונה.

13.       סוף דבר, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 8 שנות מאסר בפועל, החל מיום מעצרו.

2. 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל    עבירת רכוש או אלימות שהיא פשע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ