1. בטרם הוחל בשמיעת הראיות בתיק זה הגיעו הצדדים להסדר טיעון. במסגרתו הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן והורשע בארבעה אישומים בעבירות של מעשים מגונים שביצע בקטינות להן שימש מורה פרטי למתמטיקה בשנים 2007-2010. בהתייחס לשלוש מהקטינות הורשע הנאשם בעבירה של מעשה מגונה בנסיבות אינוס, לפי סעיף 348(ב) בקשר עם סעיף 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהתייחס לקטינה אחת, הורשע בעבירת מעשה מגונה בבת משפחה, לפי סעיף 351(ג)(3) לחוק האמור, בריבוי עבירות.
2. כתנאי מקדים להסדר הטיעון הפקיד הנאשם בקופת בית המשפט פיצוי בסך 15,000 ש"ח לכל אחת מהמתלוננות.
הסדר הטיעון כלל הסכמה על טווח ענישה, בו הגבילה עצמה המאשימה לרף ענישה עליון, בעוד הסנגור חופשי לטעון לעונש כראות עיניו.
הרף העליון הוצב בהתאם לרמת המסוכנות המינית של הנאשם כפי שתקבע בדו"ח הערכת המסוכנות, באופן שהמאשימה התחייבה, כי אם יימצא כי לנאשם מסוכנות מינית בינונית ומעלה, תעתור התביעה לעונש מאסר בן 4 שנים, ואילו אם מסוכנותו המינית תוערך כנמוכה או בינונית-נמוכה, תעתור התביעה להטיל עליו עונש מאסר של שנתיים וחצי. כמו כן הוסכם על הטלת מאסר על תנאי.
3. למען הבהרת טיבם ואופיים של מעשי העבירה עליהם עומד הנאשם ליתן את הדין, ראוי להביא בקצירת האומר את העובדות המוסכמות שעל בסיסן ניצבת הרשעתו.
על פי הודאת הנאשם, בעת ששהה בבתי הקטינות לשם הוראת המתמטיקה הוא ביצע בהן את המעשים הבאים לשם גירוי וסיפוקו המיני:
א. בהתייחס למתלוננת נשוא האישום הראשון (להלן: "
מתלוננת 1") - בשנת 2010, בעת שהייתה בת 13 ו-8 חודשים, הניח הנאשם את ידו על כתפיה ומיששן ותוך כדי כך נישק את צווארה וכתפיה. כן מישש את חזה מעל בגדיה. הקטינה הורידה את ידיו וביקשה ממנו לעזוב את המקום והוא עשה כן.
ב. בהתייחס למתלוננת נשוא האישום השני (להלן: "
מתלוננת 2") - בשנת 2010, בעת שהייתה בת 15 ו-5 חודשים, ליטף הנאשם את שיערה והעביר ידו בין שיערותיה. לאחר מכן, ליטף את גבה, מישש את גבה וכתפיה וכן את חזה מעל בגדיה. בניסיונה להפסיק את המעשים ביקשה המתלוננת מהנאשם שיסייע לה לפתור תרגיל. הנאשם התיישב לצידה ומישש את ירכיה מצידן הפנימי. בתגובה שיכלה המתלוננת את רגליה. עם סיום השיעור חיבק הנאשם את המתלוננת בחוזקה.
ג. בהתייחס למתלוננת נשוא האישום השלישי (להלן: "
מתלוננת 3") - בשנת 2009, במספר הזדמנויות, במהלך השיעורים הפרטיים, בעת שהייתה בת 14 ו-3 חודשים, מישש הנאשם את כתפיה, ליטף את רגליה והחזיק בידה. כמו כן, באחד השיעורים, נישק הנאשם את המתלוננת בשפתיה.
ד. בהתייחס למתלוננת נשוא האישום הרביעי, שהיא אחייניתו מכח נישואין לדודתה (להלן: "
מתלוננת 4") - במספר אירועים בשנת 2007, בעת שהייתה כבת 16.5 שנים, נצמד הנאשם לגופה ומישש את ידיה ורגליה. כמו כן, באירוע נוסף, נצמד לגופה, מישש את רגליה, והניע את ידו במעלה ירכה. הנאשם הכניס את ידו בין רגלי המתלוננת וניסה למשש את איבר מינה מעל לבגדיה. בתגובה, קמה המתלוננת בבהלה ונעלה עצמה בחדר השירותים.
ראיות לעונש
ראיות המתייחסות לנאשם
4. א. לנאשם עבר פלילי. לחובתו הרשעה בעבירות כלכליות, בגינן נשא עונש מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים בתוספת קנס ומאסר על תנאי.
ב. אשר למצבו הרפואי - מטעם ההגנה הוגשו מסמכים מהם עולה, כי הנאשם סובל ממספר מחלות, בהן, תעוקת חזה במאמץ, מחלת לב, סכרת, מחלת כלי דם פריפריים ויתר שומנים בדם. הוא נוטל תרופות וזקוק למעקב רפואי מתמיד.
בהתייחס לנושא זה הגישה התביעה מסמך של גורמי הרפואה בשירות בתי הסוהר
(ת/2) בו נקבע, כי ניתן להעניק לנאשם טיפול והשגחה רפואיים מתאימים במתקניהם גם במסגרת מאסר.
ג. המרכז להערכת מסוכנות הגיש חוות דעת אודות הנאשם ועל יסוד שקלול כלל הגורמים הקליניים והדינאמיים הוערכה רמת מסוכנותו המינית
כנמוכה בינונית. כן נקבע, כי הנאשם, שהינו בעל אישיות נרקיסיסטית, זקוק לטיפול יעודי לעברייני מין אשר יכול לסייע לו בהבנת המניעים לעבירותיו ובהפחתת מסוכנותו המינית.
ד. מטעם ההגנה הוגשה חוות דעת אותה ערכה ד"ר טלי וישניא, פסיכיאטרית המטפלת בנאשם, אשר נחקרה על חוות דעתה. על פי דעתה המקצועית, לנאשם "
קווים אישיותיים נרקיסיסטיים" והוא סובל מתסמונת בתר חבלתית (PTSD) על רקע שירותו הצבאי בשתי מלחמות במהלכן עבר חוויות קשות. עם זאת, לדעתה, אין בו משיכה מינית מיוחדת לקטינות, והוא אינו, כלשונה, "
צייד קטינות". את פורקנו המיני הוא מוצא בנשים בגירות בנות גילו. להערכתה, העבירות בוצעו על רקע של לחץ משמעותי וחוסר שינה שנבעו משעות עבודה מרובות אשר גרמו להתרופפות של המנגנונים הפסיכולוגיים שעניינם התאמה לנורמות חברתיות. כיום, לאחר תקופת הטיפול, מבין הנאשם את החומרה שבמעשיו ומביע חרטה כנה, אשר בשילוב עם המחירים הכלכליים והחברתיים בהם נשא בעקבות הגשת כתב האישום נגדו "
הופכים את הסיכוי שיחזור על מעשים מעין אלו לנמוך ביותר" עד אפסי.
ה. עדת אופי, הגב' אורנה היימברג, שהנאשם שימש מורה פרטי למתמטיקה לבתה בת ה-10.5, העידה, כי נהג כלפיה בנדיבות רבה. לדבריה, בשלב מסוים בו התקשתה לשלם עבור השיעורים בשל מצבה הכלכלי, גילה הנאשם התחשבות והתעקש להמשיך וללמד את בתה ללא כל תמורה.
ראיות המתייחסות למתלוננות