1. הנאשם, יליד 1983, תושב הרשות הפלסטינאית (תושב קלקיליה) הועמד לדין בעבירות של שהייה בלתי חוקית בתחומי מדינת ישראל, 2 עבירות של מעשה מגונה, 2 עבירות של ניסיון למעשה מגונה, 3 עבירות גניבה, ו - 3 עבירות של שוד.
כתב האישום אחז בשמונה אישומים. בתשובה לכתב האישום הודה הנאשם בעבירת השהייה שלא כדין (אישום ראשון) ובעבירת שוד נושא האישום השישי.
בתום שמיעת הראיות הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של שהייה שלא כדין (אישום ראשון) ועבירת שוד (אישום שישי) והורשע על פי ראיות בעבירות של ניסיון למעשה מגונה וגניבה (האישום הרביעי), עבירת שוד (אישום חמישי), עבירות של ניסיון למעשה מגונה וגניבה (אישום שביעי) ועבירות של מעשה מגונה ושוד (אישום שמיני).
הנאשם זוכה מהעבירות נושא האישומים השלישי והרביעי, לאחר שהתביעה הודיעה במהלך שמיעת הראיות כי היא חוזרת מאישומים אלה.
2. על פי עובדות האישום הראשון בתקופה שבין 21.9.10-8.8.10 שהה הנאשם ללא היתר בתחומי מדינת ישראל.
על פי עובדות האישום השישי, בתאריך 1.9.10 בשעה 21:15 זינק הנאשם על רחל דויטש בעת שצעדה במנהרה להולכי רגל בצומת רעננה צפון (להלן:
"המנהרה"). הנאשם אחז בחולצתה, דחף אותה לקיר והפילה ארצה. הנאשם תפס בידה וגנב ממנה נגן 3MP וטלפון נייד, וניסה לחטוף ממנה שקית בד שאחזה בידה. בתגובה ניסתה המתלוננת להכותו בשקית הבד והנאשם ירק על חולצתה. המתלוננת ניסתה לצרוח והנאשם הורה לה להיות בשקט.
3. על פי הממצאים שנקבעו בהכרעת הדין בקשר לאישום הרביעי, בתאריך 18.8.10 בשעה 07:00 זינק הנאשם על דינה ספיר שצעדה במנהרה. הנאשם הצמיד אותה לדופן המנהרה, ניסה להרים את חולצתה ולגעת בה וניסה לנשקה. המתלוננת הצליחה להשתחרר מאחיזתו והנאשם חטף ממנה את תיקה והתרחק מהמקום, המתלוננת החלה לרוץ אחריו והנאשם תפס אותה שוב, הפילה על הדשא, שכב עליה, ניסה לנשקה, הרים את חולצתה וניסה לנשק אותה בחזה. כתוצאה מכך נגרמו לה שריטות בגופה.
המתלוננת התנגדה למעשיו והגיבה בצעקות וכשהצליחה להיחלץ ממנו ניסתה להתקשר באמצעות הטלפון הנייד שברשותה, והנאשם חטף ממנה את מכשיר הטלפון וברח.
4. על פי האישום החמישי, בתאריך 29.8.10 בשעה 17:00 ניגש הנאשם לגל חלץ בעת שצעדה במנהרה, דחף אותה והפילה ארצה. הנאשם רכן מעליה, לכוון התיק שלה. המתלוננת התנגדה ולאחר שהנאשם סימן לה להיות בשקט והושיט את ידו לכיוון כתפה מסרה לו המתלוננת את התיק.
5. על פי הממצאים שנקבעו בקשר לאישום השביעי, בתאריך 3.9.10 בשעה 16:00 לערך, בעת שרכבה על אופניה מתחת לגשר כביש 4 מכיוון רעננה לכפר סבא, הגיע הנאשם על אופניו אל המנהרה והורה לה לעצור. משעצרה, דחף אותה הנאשם וניא נפלה. הוא אחז בה וניסה לנשקה בפיה והיא התנגדה לו. הנאשם סימן לה להיות בשקט, נטל את תיקה ונמלט מהמקום.
6. על פי האישום השמיני, בתאריך 21.9.10 בסביבות השעה 21:00, צעדה שני מסיקה במנהרה. הנאשם ניגש אליה, הניח את שתי ידיו על כתפיה, דחף אותה אל קיר המנהרה והיא נפלה לארץ. הנאשם איים עליה באגרופו שיהרוג אותה אם לא תמסור לו את שברשותה. לאחר שנתנו לו את תיקה, ביקש ממנה הנאשם כי תאפשר לו לגעת בשדיה. שני ביקשה כי לא ייגע בה ואחזה בחולצתו. הנאשם דחף אותה, השכיב אותה על הארץ, משך מטה את הגופייה שלבשה ונגע בידו בחזה. כאשר החלה לצעוק "הצילו", נטל את ארנקה ונמלט על אופניו מהמקום.
7. במסגרת הראיות לעונש הגישה ב"כ התביעה הצהרת נפגעת עבירה (לפי סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א - 2001), של רחל דויטש, המתלוננת באישום השישי. המתלוננת מתארת את תחושות הפחד והחרדה שאחזו אותה בעת האירוע כשהבינה שהיא עומדת להיאנס על ידו. היא מתארת כיצד הגיבה בצרחות שנמשכו גם אחרי שעזב את המקום וחוסר האונים שתקף אותה. היא מספרת שלאחר האירוע לא הצליחה לישון ופנתה לרופא. הרופא סירב לתת לה כדורי שינה בשל הסכנה הטמונה בהם והיא הסתובבה עד שעות הבוקר כשהיא תשושה מעייפות, היא פנתה גם למטפל לבריאות הנפש והמפגשים עמו גרמו לה לחרדה ול"חזרה" לאירוע.
היא מספרת כיצד לאחר האירוע כל רעש קטן הפחיד אותה ו"הכניס" אותה להתגוננות. היא חיה בפחד שהוא ישלח אחרים לתקוף אותה. עוברי אורח שהתקרבו לכוונה גרמו לה לתחושות פחד וכשגבר חלף לידה היא נכנסה לחרדה מחשש שיתקוף אותה.
עוד סיפרה כי כתוצאה מהתקיפה שהתה 21 ימים בחופשה (תאונת עבודה) שלאחריה נאלצה להתפטר מהעבודה על מנת שלא לעבור במנהרה בה הותקפה ונשדדה.
8. ב"כ התביעה עתרה לעונש מאסר משמעותי, היא ציינה לחומרא ריבוין של העבירות וחומרתן שבוצעו בפרק זמן של כחודש ימים. באשר לחומרה היא הדגישה שבשלושה מהמקרים ביצע הנאשם מעשה מגונה במתלוננות, בחורות צעירות שהלכו לתומן במנהרה להולכי רגל. בנוסף ציינה שהעבירות בוצעו כאשר הנאשם שהה בארץ באופן בלתי חוקי. ב"כ התביעה הגישה לעיוני פסקי דין בע"פ 4101/08 ות"פ 4054/09 מחוזי ת"א.
9. מאידך, ביקש הסניגור המלומד לא להחמיר עם הנאשם. הוא ציין שבכל האירועים לא הופעלה אלימות קשה ובאשר למעשים המגונים גם הם נמצאים מבחינת חומרתם, ברף התחתון.
הסניגור ביקש לשקול לקולא עברו הנקי של הנאשם, הוא אב ל-4 ילדים והקטנה שבהם נולדה תוך תקופת מעצרו. הנאשם שוהה במעצר מאז מעצרו ב-21.9.10 וזכה עד כה רק ל-2 ביקורים של אשתו שהיא תושבת הרשות הפלסטינאית.
לעניין הפסיקה שהוגשה, נטען כי שם היה מדובר בשוד קשישים ואין לגזור גזירה שווה לענייננו.
10. האירועים נושא כתב האישום הינם חמורים ולמרבה הצער אינם תופעה נדירה בחברתנו. התנהלותו של הנאשם במהלך כל האירועים מלמדת כי המעשים תוכננו לאחר שהנאשם בחן את השטח והבין ככל הנראה, ששם לא תהיה "מלאכתו" קשה. הוא נהג על פי דפוס קבוע של תקיפת הקורבן. לא ניתן להקל עם נאשמים בנסיבות שכאלה. מטרת הענישה להבהיר, בין היתר, כי יש להגן על הולכי רגל ובעיקר נשים המהלכות לתומן, מפני עבריינים המתנכלים להן, חוטפים את תיקיהם ומבצעים בהם מעשים מגונים.