1. לאחר שמיעת ראיות, בתום פרשת התביעה ובעקבות הסדר טיעון, הודה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע בביצוע העבירות הבאות:
שוד מזוין בחבורה - עבירה על סעיף 402(ב) בצירוף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 [החוק],
סיוע לסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה - עבירה על סעיף 332(2) ו- (5) בצירוף סעיף 32 לחוק,
החזקה ונשיאת נשק - עבירה על סעיף 144(א) ו-(ב) בצירוף סעיף 29 לחוק וכן
ירי באזור מגורים - עבירה על סעיף 340א בצירוף 29 לחוק.
2. במסגרת ההסדר הסכימו הצדים על מסגרת ענישה, שלפיה יוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל שבין 5 ל- 7 שנות מאסר וכן יופעל מאסר על תנאי בן 12 חודשים, כאשר התביעה תהיה רשאית לעתור לכך שהעונש המותנה יהיה כולו במצטבר ואילו הסנגור יטען כי יש להפעילו בחופף לתקופת המאסר.
3. הסנגור ביקש להפנות את הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר. אף שמפאת גילו (יליד 1988) אין חובה להפנותו לתסקיר, נעתרתי לבקשה נוכח העובדה שגם שותפו למעשה (שהוא בן גילו), נשלח לתסקיר. יש לציין כי ב"כ המאשימה התנגדה לכך בדיון.
4. המעשים בגינם הורשע הנאשם, הינם כמפורט להלן:
ביום 14.11.10 בסביבות השעה 10:30 הגיעו הנאשם ואחר לסניף דואר במג'ד אל כרום, במטרה לשדוד, כשהם רכובים על קטנוע שלוחית הרישוי שלו מוסתרת ובו נהג האחר, מבלי שהיה מורשה לכך וכשהם מצוידים באקדח ובו כדורים בקוטר 9 מ"מ.
כשהגיעו לסניף ירה הנאשם עם האקדח באוויר. הנאשם נכנס לסניף הדואר ובדרכו איים באמצעות האקדח על עוברי אורח ששהו במקום ע"י כך שהצמיד את האקדח לראשו ולגופו של אחד מהם. האחר המתין לו ליד הקטנוע ואבטח את המקום. הנאשם דרש מפקיד הדואר את כספי הקופה. הנאשם והאחר גנבו סך של 15,000 ש"ח. גם ביציאה מהסניף ירה הנאשם באוויר עם האקדח. השניים נמלטו מהמקום על הקטנוע, ובזמן מנוסתם ירו שוב באקדח, ירי ממנו נפגע הנאשם באזור חלציו.
5. ניידות משטרה דלקו אחרי הנאשם והאחר. השוטרים הורו להם לעצור, באמצעות הפעלת סירנה, אורות כחולים מהבהבים ומחסום. אך הנאשם והאחר המשיכו בבריחה, עקפו את המחסום בנהיגה פרועה. השוטרים ניהלו אחריהם מרדף ממושך בכביש הומה אדם, במהלכו נהג האחר בקטנוע ועמו הנאשם בפראות, עלו על אי תנועה, נסעו בנתיב הנגדי נגד כיוון התנועה ובשוליים ולא שעו להוראות השוטרים לעצור. בשלב מסוים הם נטשו את הקטנוע ונמלטו רגלית לאזור בית עלמין, שם המשיך להתנהל אחריהם מצוד רגלי שרק בסופו הם נעצרו.
6. מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשם רווק בן 23. טרם מעצרו בעבירה דנן, התגורר עם אימו בעכו ועבד לדבריו במרכול. מסר כי סיים 11 כיתות במסגרות שונות ושלל בעיות למידה. אולם בשל אי התייצבותו הסדירה לבי"ס ומעורבותו בפלילים, הוגדרה התנהגותו כבעייתית והוא שולב בהוסטל שיקומי של חסות הנוער מגיל 15 עד גיל 18.
אביו של הנאשם היה עבריין ומכור לסמים, נפטר לפני כ- 8 שנים. הוריו נפרדו על רקע זה עוד כשהיה ילד. הנאשם ביטא כעס על אביו על העדר האחריות שהפגין כלפי משפחתו. אימו של הנאשם בת 52, עובדת בניקיון ובחקלאות. הנאשם תיאר יחס של קירבה לאימו. התרשמות שירות המבחן היא שהאם מתקשה להציב לבנה גבולות ולהיות עבורו דמות סמכותית. אחי הנאשם בן 27, מרצה עונש מאסר בעבירת רצח. אחותו בת 25, אם ל-3 פעוטות, התאלמנה בעקבות מות בעלה בת"ד.
הנאשם תיאר מצוקה כלכלית בבית, שהשפיעה על דימויו העצמי לאורך השנים. עוד סיפר כי לאחר הרצח שביצע אחיו, נאלצה משפחתו לעזוב את כפר ראמה ולעבור לעיר עכו, שם חווה תחושות של חוסר שייכות ולכן התערה בקרב קבוצות שוליים.
שירות המבחן ציין את עברו הפלילי הכבד של הנאשם וכי כבר בתסקיר שהוגש בשנת 2007, צוין כי קיים חשש להישנות מקרים דומים בעתיד, הואיל ולא הכיר בפגיעתו בקורבן ושלל נחיצות טיפולית.
בהתייחס לעבירה הנוכחית, הנאשם לא נטל אחריות מלאה. הוא מסר כי הוא מודע לכך שביצע מעשה חמור וכי ראוי להיענש על כך. הוא נראה שלם עם הכורח שבריצוי תקופת מאסר ואף רואה בכך הזדמנות להשלים פערי השכלה. לדבריו, המניע שלו לביצוע העבירה לא היה רווח כלכלי, כי אם צורך לסייע לחבר מבלי לשקול את השלכות מעשהו. עוד מסר שלמד את הלקח. אך התייחסותו למכלול עבירותיו הייתה בעייתית מאוד. הוא ציין בפני שירות המבחן כי הוא מזדהה עם הדמות של רובין הוד, כלומר מי שגונב למען הצדק ולמען העניים. הוא אף הוסיף לשמו את השם רובין באופן רשמי.
מדיווחי העו"ס בבית המעצר עולה כי הנאשם איננו מעורה כלל בקורסי הלימוד ובפעילות הטיפולית המוצעת במקום. כמו כן דווח על מספר הפרות משמעת שנרשמו לחובתו בעת שהייתו במעצר.
שירות המבחן התרשם שהנאשם איננו מבין לעומק את חומרת מעשיו. קיימים מאפיינים אימפולסיביים בהתנהגותו וקיים סיכון גבוה לרצידיביזם. שירות המבחן המליץ להשית עליו עונש מאסר בפועל שיציב לו גבולות ברורים.
7.
ב"כ המאשימה, הגב' ברזני, הדגישה את חומרת שרשרת העבירות שביצע הנאשם. היא הדגישה כי המחוקק קבע 20 שנות מאסר לעבירת השוד וכי כל אחת מהעבירות בהן הורשע, מצדיקה עונש משמעותי.
היא הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם ולכך שביצע את השוד הנדון 38 ימים לאחר ששוחרר ממאסר קודם, תוך הפרת תנאי, שאותו היא מבקשת להפעיל באופן מצטבר. עוד הפנתה לכך שבגזה"ד של האחר, ביהמ"ש התחשב בהודאתו בהזדמנות הראשונה ובכך שחלקו בשוד לא היה עיקרי, ואילו הנאשם היה מי שירה בנשק ואיים באמצעותו.
לפיכך עתרה להשית על הנאשם את העונש המכסימלי בהתאם להסדר הטיעון, להפעיל מע"ת במצטבר וכן לחייבו בקנס ובפיצויים לשני עובדי סניף הדואר, עליהם איים הנאשם באקדח בגין עוגמת נפש.
היא הגישה פס"ד המלמדים על רף ענישה חמור בעבירות דומות.
8.
ב"כ הנאשם, עוה"ד מוחמד עלי, ביקש להטיל על הנאשם את העונש הנמוך ברף המוסכם ולהפעיל את המאסר על תנאי באופן חופף. לטענתו משקיים הסדר טיעון, אין מקום לפעול בהתאם לכלל שבהעדר נימוק מיוחד יופעל מע"ת באופן מצטבר.