הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן המייחס לו באישום הראשון עבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה וגניבה, ובאישום השני שיבוש מהלכי משפט, קבלת נכסים שהושגו בעוון ושלוש עבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע.
באישום הראשון הודה הנאשם כי ביום 5.12.11 הגיע יחד עם שני אנשים נוספים לבית משפחה בקרית מנחם בירושלים, פתח סורג ונכנס לבית, ממנו גנב יחד עם האחרים מחשב וטלויזיה. באישום השני מתואר כי כאשר הגיעו בלשי משטרה וחיילי צה"ל לערוך חיפוש בבית הנאשם, הנאשם השליך מחלון ביתו שתי שקיות ובהן חפצים שונים, ביניהם מחשב, מחשב נייד, מצלמות דיגיטליות, תכשיטים, כלי כסף, בקבוקי בשמים וחפצים נוספים, וכן תו נכה שנגנב ביום 9.9.09 מבית במושב צורן. על כך הואשם הנאשם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט.
בנוסף הואשם הנאשם והודה בשלוש עבירות של החזקת נכסים שהושגו בפשע, כדלקמן:
· החזקת חפצים שנגנבו ביום 22.11.11 מדירת מגורים בשכונת קרית משה בירושלים, כולל פאוץ' ובו ארנק ומצלמה דיגיטאלית, פנקס שיקים, דרכון ורישיון נהיגה של דיירי הדירה שנפרצה, פמוטי כסף, טבעת זהב וטבעת יהלום וכסף מזומן בסכום של 3,000 ש"ח.
· החזקת רכוש שנגנב ביום 5.9.11 מדירה בשכונת רמות בירושלים, כולל כלי כסף רבים, מפתחות, מצלמות דיגיטליות, מחשב, מחשב נייד, כספת, שיקים, תכשיטי זהב ויהלומים, דרכונים, תעודת זהות ותו נכה של דיירי הבית, משקפי שמש וראיה, בשמים שונים, אוסף סיגריות ומקטרות.
· החזקת רכוש שנגנב ביום 2.6.12 בדירה אחרת בשכונת רמות, כולל טלויזיה 42 אינץ', מוניטור לטלויזיה, כלי כסף רבים בשווי עשרות אלפי ש"ח, כספת על תכולתה, כולל תכשיטים שונים בשווי עשרות אלפי ש"ח, שעונים, דרכונים של דיירי הבית, עטים נובעים, כסף מזומן זר, מחשב נייח, מחשב נייד, ארבע מצלמות סטילס, ציוד אופטיקה, מצלמות וידאו ומפתחות כלי רכב.
הצדדים הגיעו להסדר שכלל תיקון של כתב האישום, ללא הסכמה לגבי עונש. כתב האישום תוקן והנאשם הודה בעבירות כמפורט לעיל.
בטיעונים לעונש טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם הורשע בעבירה חמורה של התפרצות הפוגעת הן בערך הקניין והן בתחושת הביטחון של האזרח שביתו אמור להיות מבצרו. היא הוסיפה כי ההתפרצות בוצעה יחד עם אחרים בתכנון מראש, וכי מדובר ברכוש בעל ערך רב. לגבי האישום השני טענה כי יש להשוות בין עונשו של מבצע הפריצה לעונשו של מקבל הרכוש. נוכח ריבוי העבירות ביקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה משמעותית וכן פיצוי למתלוננים.
ב"כ הנאשם טענה כי כתב האישום תוקן בשל העדר ראיות שקשרו את הנאשם לעבירות ההתפרצות עצמן. היא ציינה את החיסכון בזמן שנגרם כתוצאה מהודאת הנאשם ואת העובדה שלנאשם אין הרשעות קודמות והוא מנהל אורח חיים נורמטיבי. ב"כ הנאשם הסכימה לתשלום פיצוי למתלוננים, כל עוד מדובר בפיצוי סמלי. היא ציינה שהנאשם היה נתון כחודשיים במעצר בתיק זה, חווה קשיים וחש בושה רבה. לפיכך ביקשה שלא להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל ממש ולהסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות. היא הפנתה לפסיקה שבה הועדף עונש של מאסר בעבודות שירות על פני מאסר בפועל.
כאמור הנאשם הודה והורשע בעבירה אחת של התפרצות לבית מגורים וגניבה ממנו. העבירה בוצעה על ידי הנאשם יחד עם שניים אחרים. בין אם העובדה שהמעשים תוכננו מראש ובין אם לאו, אני סבורה שעצם ביצוע העבירה על ידי שלושה אנשים בצוותא, כשהכניסה לדירה אינה על ידי ניצול של פתח, מעבר במקום וכדומה אלא בהסרת סורגים, כל אלו מצביעות כעל כך שמדובר באירוע מתוכנן ולא באירוע מזדמן. עבירת ההתפרצות לבית מגורים היא מהחמורות שבעבירות הרכוש. היא פוגעת בפרטיות ובתחושת הביטחון של דיירי הבית, ובמקרה זה פגעה גם ברכושך, לאחר שנגנבו מהדירה חפצים בעלי ערך של ממש.
לעבירות של החזקת הרכוש חומרה פחותה מזו של עבירת ההתפרצות, שכן הן אינן כרוכות במעשה האקטיבי של הכניסה לדירה ואין בהם הפגיעה בצנעת הפרט של הדיירים. עם זאת, עצם ההחזקה ברכוש שהושג בדרך אסורה מהווה תמיכה במבצעי עבירותה התפרצות או הגניבה, שכן בהעדר שוק שבו ניתן למכור את הרכוש הגנוב ומחזיקים שיחזיקו בו, לא היו הפורצים משיגים את טובת ההנאה מהפריצה.
במקרה הנוכחי עולה חומרה מיוחדת מהנסיבות בהן נעברו עבירותה החזקה: ראשית מדובר ברכוש בעל ערך כספי רב מאד. בכתב האישום נקובים סכומים של עשרות אלפי ש"ח, וניתן להניח כי ערכו של כל הרכוש שנגנב מגיע עד כדי מאות אלפי ש"ח.
זאת ועוד: הרכוש שהחזיק הנאשם כלל פריטים רבים שנגנבו מכל אחת מהדירות שנפרצה. בחזקתו נמצאו לא רק החפצים בעלי הערך הכספי, אלא גם חפצים שאין להם ערך למי שאינו בעליהם, כגון מפתחות ומשקפי ראיה. עובדות אלו שוללות אפשרות שהנאשם רכש פריטים מסויימים שהיה מעוניין בהם, בתום לב או מתוך חשד קלוש לגבי מקורם. הן מצביעות על כך שהנאשם היה קרוב מאד למבצעי ההתפרצות, ואולי אף נמנה עליהם. שכן הוא החזיק בידו את השלל במצב גלמי, כולל חפצים שאין בהם תועלת.
היקף הרכוש שנמצא בידי הנאשם והעובדה שהוא נלקח מדירות שונות שנפרצו במועדים שונים מצביע על מעורבות עמוקה בביצוע העבירות המיוחסות לנאשם. לפיכך אין לייחס משקל רב לעברו הנקי של הנאשם, שכן גם אם אין לו הרשעות קודמות, הנסיבות מוכיחות את מעורבותו במספר עבירות.
אני מביאה בחשבון את עברו הנקי של הנאשם (בכפוף להסתייגות שלעיל), כמו גם את העובדה שהודה וחסך זמן רב שהיה נדרש לניהול התיק. אף על פי כן, ריבוי העבירות והערך הרב של הרכוש שנתפס מחייבים להטיל על הנאשם עונש משמעותי ומרתיע. על העונש לכלול הן מאסר בפועל והן פיצוי כספי, שכן ביסוד העבירות שבוצעו עומדת מטרה להשיג בצע כסף.
לאור כל האמור אני דנה את הנאשם לעונש כדלקמן:
1. מאסר בפועל למשך 18 חודשים, בניכוי התקופה שבה היה הנאשם נתון במעצר בתיק זה.
2. מאסר על תנאי לארבעה חודשים למשך שלוש שנים על כל עבירות רכוש.
3. פיצוי למתלוננים בסך 10,000 ש"ח לכל אחד מאלו: