1. הנאשם, יליד 1981, נ + 1, הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשלושה אישומים.
בראשון, פעולה ברכוש למטרות טרור לפי סעיף 8(א) לחוק איסור מימון טרור - מספר עבירות;
בשני ובשלישי, פעולה ברכוש למטרות טרור; מתן כשרות להתאגדות בלתי חוקית לפי סעיף 85(ג) לתקנות הגנה (שעת חרום) 1945.
ואלה המעשים: הנאשם עמד בקשר עם ארגון חמאס ועם אדם שעוסק בהעברת כספים לאסירים ביטחוניים מטעם חמאס. במספר מועדים בשנת 2010 קיבל הנאשם כספים לרכישת פלאפונים וכרטיסי סים אשר יוברחו לאסירים ביטחוניים בבתי הכלא בישראל. כמו כן העביר כ-100,000 ש"ח לאנשי קשר שונים שנשלחו על-ידי חמאס. בנוסף, הנאשם יצר קשר עם איש חמאס נוסף ועל פי הוראתו נפגש עם אנשי קשר אחרים לשם העברת כספי הארגון. במסגרת זו נפגש הנאשם עם אחד ויקטור בירושלים וקיבל ממנו כספי הארגון. בשלהי אוגוסט היווה הנאשם חוליה משמעותית בהעברת כספי כופר של חמאס ששמשו לשחרור אזרח אריתראי שהוחזק כשבוי בסיני.
2. בהסדר הטיעון הוסכם כי המאשימה תעתור למאסר בפועל של 36 חודשים והנאשם יהיה חופשי בטיעוניו, וכי הכספים הקשורים לאישומים 1, 3 (למעט 49,720 ש"ח שיוחזרו למתלונן ד.ג.) יחולטו לטובת המדינה. כמו כן הוסכם כי בית המשפט יגזור מאסר על-תנאי וקנס.
3.
ב"כ המאשימה טענה כי הערך החברתי המוגן הוא שלום הציבור וביטחון המדינה. הנאשם פעל ממניע אידיאולוגי וכלכלי, תוך תכנון מוקדם ובמעשיו יש פוטנציאל לגרימת נזק משמעותי. כמו כן, הפנתה לפסיקה בה נקבעו מתחמים שונים בין 20-12 חודשי מאסר לכל אירוע וכיוון שמדובר במספר אירועים, המתחם המשוקלל צריך להיות בין 45-30 חודשי מאסר. לפיכך עתרה לגזור את תקרת ההסדר וכן מאסר על-תנאי וקנס. הוגשה פסיקה.
4.
ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הודה, חסך זמן ניכר, נטל אחריות והביע חרטה. מדובר בהעברות כספים כאשר הנאשם הוא חוליה אחת בשרשרת. היקף הפעילות אינו כה רב ומסתכם בסך של 180,000 ש"ח של מעשי בלדרות. לעמדתו, הפסול היחידי במעשים הוא העברת כספי ארגון לא חוקי, אף כי הרשות הפלסטינית מעבירה כספים רבים לאסירים כקצבה חודשית באישור מדינת ישראל. קרי, אותה פעילות מובילה לתוצאה שונה. עוד טען, כי אף שמדובר בעבירות חמורות לא נגרם נזק חמור. הנאשם נעצר ל-30 יום מיום 23.12.2010 ועד 23.1.2011 בגין האישום הראשון, שוחרר ונעצר שוב בשנת 2012 בגין האישומים הנוספים. השיהוי בהגשת כתב האישום מלמד כי המדינה עצמה אינה רואה חומרה יתרה במעשיו. לטענתו, מעורבים נוספים בפרשה זו (עדי תביעה 30, 31) ביצעו עבירות חמורות יותר אך לא הועמדו לדין.
הוגשה פסיקה בה נדונו נאשמים שביצעו עבירות דומות ואף חמורות יותר לשנת מאסר בלבד. במקרה שהוגדר על-ידי הסנגור כמקרה דומה מאוד - נדון נאשם ל-22 חודשי מאסר. לעומת זאת, כך הסנגור, במקרים בהם נפסקו עונשים של 4 שנות מאסר ויותר - הוכחו נסיבות ביצוע עבירות והיקף הסכומים רב יותר ולנאשם היה עבר פלילי כבד בהרבה.
באשר לנאשם: נשוי + 1, אדם עובד, מפרנס יחיד, עברו הביטחוני רחוק יחסית, וכיום הוא מנסה לשקם חייו ולנתבם למסלול נורמטיבי.
5. מאז תיקון 113 לחוק העונשין העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת המעשה, נסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם. בכך אימץ המחוקק את עיקרון הגמול כעיקרון מנחה, כפי שעולה מפסיקת בית המשפט העליון (ע"פ 1523/10), אף כי אין להתעלם משיקולי ענישה אחרים ובהם הרתעה ושיקום. העבירה מכתיבה את מתחם הענישה ונסיבות אישיות את גזירת הדין.
מתחם הענישה מוכתב על-ידי מהות העבירה, הערך החברתי שנפגע, העונש הנוהג ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בהן גם חלקו של הנאשם, תכנון, נזק.
במקרה שלפנינו הערך החברתי שנפגע הוא שלום הציבור וביטחון המדינה. בכל הקשור לנסיבות מדובר בתכנון מוקדם, מספר אירועי עבירה שבוצעו לאורך זמן, תוך מחשבה של הנאשם שהוכתב הן על-ידי מניע אידיאולוגי והן על-ידי מניע כלכלי. הצדדים הגישו פסיקה, זה בכה וזה בכה. התביעה הציגה פסקי דין מחמירים והסנגור הגיש פסיקה מקלה. מפסיקה זו עולה כי המתחם ההולם הינו בין 12 ל-24 חודשי מאסר. על-פי הוראת סעיף 40ג לחוק העונשין, מקום בו מדובר במספר אירועים (כמו במקרה שלנו) יש לקבוע מתחם לכל אירוע, אך ניתן לשקלל ביניהם. שקלול במקרה שלפנינו מעמיד מתחם בין 18 ל-45 חודשי מאסר.
לנאשם עבר פלילי שעיקרו עבירות ביטחוניות ובהן איומים, התפרעות, ניסיון לתקיפת שוטר, ובעיקר השתייכות לארגון טרוריסטי. העבירות נעברו לפני מספר שנים ובגינן ישב הנאשם מספר פעמים בכלא, פעם אחת 5 חודשים, פעם נוספת 30 חודשים ועוד פעם 12 חודשים.
6. החומרה במעשי הנאשם הינה העברת כספים המסווגים ככספי טרור באופן שיטתי ולאורך זמן ובסכומים לא מבוטלים לאסירים ביטחוניים, לכך נוסיף כי לא נרתע מעונשים קודמים שהוטלו עליו, וכן לא נרתע ממעצר בשלהי 2010 והמשיך לבצע עבירות דומות בהמשך. לקולא נציין את הודאתו, נטילת אחריות, החרטה שהביע.
7. נוכח שיקולים אלה אני גוזר על הנאשם העונשים הבאים:
א. 27 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו - 28.8.2012. כמו כן יש לנכות את ימי מעצרו בגין האישום הראשון (25.1.2011-23.12.2010).
ב. מאסר של 8 חודשים אותו ירצה אם במשך 3 שנים מיום שחרורו יעבור עבירה על החוק לאיסור מימון טרור או על סעיף 85 לתקנות הגנה לשעת חירום 1945.
ג. קנס בסך 5,000 ש"ח אשר ישולם לא יאוחר מיום 30.9.2013.
ד. הכספים שנתפסו על-ידי המשטרה הקשורים לאישומים 1, 3 יחולטו לטובת אוצר המדינה ואילו סך של 49,720 ש"ח הקשורים לאישום 3 יוחזרו למתלונן (ד.ג.).
זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.
ניתן היום, כ"א באייר התשע"ג, 30 במאי 2013, במעמד הצדדים.