1. הנאשמים 1-3 הורשעו בהכרעת דין מיום 2.6.11, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות כמפורט להלן:
1.1
הנאשם 1 ירון קיסלוב הורשע, בגדרי האישום הראשון, בעבירה של סחיטה בכוח - עבירה לפי סעיף 427(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "
החוק"); בעבירה של סחיטה באיומים - עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק; בעבירה של תקיפה סתם בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק; בעבירה של סיוע לתקיפה עבירה לפי סעיף 380 בצירוף סעיף 31 לחוק ובעבירה של איומים עבירה לפי סעיף 192 לחוק.
1.2 בגדרי האישום השני הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות עבירה לפי סעיף 379 לחוק בצירוף הסעיפים 382(א) ו-29 לחוק וכן בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 335(א)(ב) לחוק.
1.3
הנאשם 2 סרגיי ויינרמן הורשע בגדרי האישום הראשון בעבירה של סחיטה בכוח עבירה לפי סעיף 427(א) רישא לחוק ובעבירה של תקיפת סתם עבירה לפי סעיף 380 ו-382(א) לחוק.
1.4 בגדרי האישום השני הואשם נאשם זה בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות עבירה לפי סעף 379 בצירוף סעיפים 382(א) ו-29 לחוק וכן בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 335(א)(ב) לחוק.
1.5
הנאשם 3 אלכסנדר סחונציק הורשע בגדרי האישום הראשון בעבירה של סחיטה בכוח, עבירה לפי סעיף 427(א) רישא לחוק; בעבירה של תקיפה סתם בנסיבות מחמירות עבירה לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק; סיוע לתקיפה עבירה לפי סעיף 380 בצירוף סעיף 31 לחוק ובעבירה של ניסיון תקיפה, עבירה לפי סעיף 379 בצירוף סעיף 25 לחוק.
בגין האישום השני, הורשע נאשם זה בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 בצירוף סעיפים 382(א) ו-29 לחוק ובעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 335(א)(ב) לחוק.
1.6 בנוסף, הואשם נאשם זה בגין האישום השלישי בעבירה של החזקת אגרופן, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק.
2. ההשתלשלות הדיונית בתיק פורטה בסעיפים 5-7 להכרעת הדין ואין צורך לחזור עליה למעט העובדה שהדיון האחרון לשמיעת ראיות בתיק התקיים ביום 24.6.10. לוח הזמנים המקורי שנקבע בהחלטה מיום 13.6.10 קובע כי סיכומי המאשימה בכתב יוגשו עד 15.7.10 וסיכומי ב"כ הנאשמים עד 15.8.10. בעקבות בקשה דחופה של ב"כ המאשימה ובהסכמת באי-כח הנאשמים, הוארך המועד להגשת סיכומי המאשימה עד ליום 5.8.10 ואלו הוגשו בסופו של יום ביום 17.8.10. בעקבות דחיית המועד להגשת סיכומי המאשימה, אופשר לנאשמים להגיש סיכומיהם עד יום 3.10.10. ב"כ הנאשם 2 עמד במועד ואילו ב"כ הנאשמים 1-3 עו"ד שכטמן הגישה שתי בקשות עוקבות, בהסכמת ב"כ המאשימה, לדחייה ממושכת בהגשת הסיכומים, בשל נסיבות אישיות ובסופו של יום, הוגשו הסיכומים האמורים ביום 24.2.11.
3. תמצית הממצאים העובדתיים שנקבעה בהכרעת הדין לגבי כל אחד מהנאשמים היא זו:
לגבי האישום הראשון נקבע, כי הנאשמים הגיעו ביום 20.8.08 לאחר חצות, לפאב "בוניטה" ברח' ריבלין בירושלים. הנאשם 1 היה בעל חברה בשם "דלתא", שנהגה לספק לעיתים מאבטחים לפאב ואילו הנאשם 3 עבד בחודש ינואר 2008 כמאבטח בפאב ופוטר על ידי אחד הבעלים, אריאל שרם, (להלן: "
אריאל") לאחר שנחשד בגניבה.
הנאשמים שנפגשו קודם לכן יחד בשכונת פסגת זאב הגיעו לפאב או אז נתן הנאשם 3 לאריאל מכה בדמות אגרוף וסטירה ולאחר מכן היכו אותו הנאשמים 2 ו-3 באמצעות מכות ואגרופים. כמו כן היכו אותם נאשמים את יחצ"ן הפאב רונן דהאן (להלן: "
רונן") באמצעות אגרופים בראשו והנאשם 3 בעט בו בחזקה באגן. הנאשם 3 צעק על אריאל כי הוא חייב לו 500 ש"ח ואיים עליו כי אם לא יחזיר את הסכום, יהרוג אותו. לאחר מכן עלו הנאשמים 2 ו-3 לקומה העליונה של הפאב, שם היכו את הבעלים הנוסף של הפאב, אנדראס גונייצקי, (להלן:
"אנדראס") בסנטרו ובפניו וכן היכו את אריאל באמצעות אגרופים בפניו. בנקודת זמן זו, הצטרף אליהם הנאשם 1 שעלה אחריהם והציג עצמו כמי ש"מרגיע את הרוחות". אריאל נתן לנאשם 3 את הסכום הנדרש. כל זאת על מנת שהנאשם 3 יעזוב את המקום ויפסיק להכותו. במקביל, הבהיר הנאשם 1 לאריאל, כי על מנת שלא יקרו מצבים עתידיים דומים, עליו לשלם לו 250 ש"ח לשבוע, והוא, מצידו, ידאג לביטחונם של בעלי הפאב. בשלב מסוים הגיעו למקום שני שוטרים שהוזמנו כנראה על ידי אדם שלישי. אולם, הנאשם 1 איים על אריאל כי אם יתלונן בפני השוטרים הוא "יזיין אותו". לנוכח האמור, ביקש אריאל מהשוטרים לעזוב. לאחר שעתיים חזרו הנאשמים למקום שוב או אז היכה הנאשם 3 את רונן באמצעות אגרוף וניסה להכות גם את אריאל.
4. בפרק הזמן שבין עזיבת הנאשמים את ה"בוניטה" לבין שובם אליו, כעבור שעתיים, הם היו שותפים לאירוע פלילי אלים נוסף. על פי העובדות שנקבעו בהכרעת הדין, באותו פרק זמן פסעו 5 צעירים, אורי ויימר (להלן: "
אורי"), דוד צ'סטר (להלן: "
דוד"), אלעד קלעי (להלן:
"אלעד"), איתמר בן יקיר (להלן: "
איתמר") ואיימי כהן (להלן: "
איימי") (להלן יחד: "
המתלוננים") משכונת נחלת שבעה בדרכם לבילוי. משהגיעו החמישה לאזור הכניסה האחורית של הפאב "אגון" בנחלת שבעה, עמדו הנאשמים בסמוך, כאשר אחד הנאשמים פורס את ידיו את הקיר וחוסם את דרכם של המתלוננים, נאשם אחר מטיל את מימיו בסמוך אליו ונאשם נוסף עומד אף הוא בסמוך. כפי שצוין בהכרעת הדין, גם אם לא ניתן לקבוע במדויק מי מן הנאשמים ביצע איזו פעולה, הרי במסגרת האירוע האלים שנעשה ללא כל פרובוקציה, למעט מצד המתלוננים מדוע אין מאפשרים להם לעבור, הוכו המתלוננים אורי, אלעד ודוד בעורפם. המתלונן אלעד הוכה גם באמצעות אגרוף באוזנו, דבר שגרם לו לקרע בעור התוף (ת/18א-ת/18ב), ואילו המתלונן איתמר, קיבל מכת אגרוף בפניו שגרמה לו לשסע בשפתו התחתונה, דבר שהצריך תפרים והחלמה ממושכת (ת/17-ת/18).
5. בגדרי האישום השלישי - הורשע הנאשם 3 בהחזקת אגרופן שלא כדין ביום 20.7.08. זאת, לאחר שנדחתה טענתו בדבר אכיפה בררנית.
6. הנאשמים 1 ו-3 - שהואשמו במסגרת האישום הרביעי גם בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בצירוף סעיפים 335(א)(2) ו-29 לחוק, זוכו מחמת הספק מאותו אישום.
7. לאחר מתן הכרעת הדין, הוריתי על הגשת תסקירי שירות מבחן בעניינם של הנאשמים. תסקירים אלה אכן הוגשו לבית המשפט.
7.1. התסקיר בעניינו של הנאשם 1, ירון קיסלוב, מיום 13.9.11, מפרט את קורות חייו. הנאשם בן 27 יליד אוקראינה ועלה לארץ לפני כ-4.5 שנים בגפו. הנאשם התייתם מאימו בגיל 11. אביו נישא בשנית ומתגורר באוקראינה עם אשתו השנייה ובתם. לפני כשנה נישא לחברתו. לדבריו, הוא עובד כיום כמנכ"ל חברת בניה המספקת שירותי בניה כקבלנית משנה וטרם מעצרו עבד כמפקח על מאבטחים בחברת דלתא. עורכת התסקיר התרשמה מאדם מופנם רגשית, אשר גדל בתנאי התפתחות מורכבים אך הצליח לגייס כוחות ולהשתלב במסגרות כמקובל. לאחר שעלה ארצה בגיל 14, במסגרת תוכנית לנערים ולמד במסגרת חרדית, חזר לאוקראינה והשתלב גם שם בישיבה חרדית, כדי למנוע את גיוסו לצבא ובמקביל עבד עם אביו. בשנת 2007 עלה ארצה בגפו, השתלב במכינה אקדמית ב"מכון לב", אך עזב את לימודיו מתוך כוונה להתגייס לצבא. לטענתו, לא גויס לצבא, בשל העדר שליטה בעברית. הוא מצא עבודה כמאבטח והתקדם לתפקיד מנהל עבודה. פתח עם שותפים נוספים את חב' האבטחה "דלתא" אך לדבריו, בשל העדר ידע בניהול כלכלי, נקלע לחובות, מכר את החברה לחבר והמשיך לעבוד בה כמנהל עבודה. לטענתו, צבר במהלך ניהול החברה חובות רבים והוא נמצא בתהליך הכרזה כפושט רגל. לאחר מעצרו בגין תיק זה, הופנה לחקירת השירות ולאחר שחרורו למעצר בית באיזוק אלקטרוני, ביום 23.6.09, הושם בפיקוח מעצר של שירות המבחן ושולב בקבוצה טיפולית לעצורי בית. הוא הקפיד להתייצב למפגשים וגילה רצון להימנע ממעורבות נוספת בפלילים. בשיחה עם עורכת התסקיר שלל הנאשם כל נטייה להתנהגות אלימה או לנזקקות טיפולית בתחום הטיפול בכעסים. הנאשם שלל את המיוחס לו באישום הראשון וטען כי ניסה להפריד ולהרגיע בין הניצים. עוד טען, כי במהלך שיחתו עם בעלי הפאב, שוחח עימם על ענייני עבודה משותפת עם חב' האבטחה בה עבד וקיבל תשלום עבור סגירת הסדרי השמירה וכן כסף שהעביר הבעלים לנאשם מס' 3. הנאשם גם שלל כל מעורבות באישום השני שבו הורשע. עורכת התסקיר התרשמה כי לצד רצון ומוטיבציה לנהל אורח חיים תקין, עולה נטייה מסוימת לנהל את ענייניו ממקום הישרדותי תוך גילוי יחס מטשטש וחוסר שימת דגש למלוא משמעות הבחירות שהוא עורך ולהשלכות השליליות העלולות להיווצר מכך דבר שבא לידי ביטוי במיוחס לו באישום הראשון. באשר לאישום השני, בשל הכחשתו, אין השירות יכול להבין את הרקע העומד בבסיס ביצוע העבירה.
להתרשמות עורכת התסקיר, מדובר באדם שלצד תהליך הסתגלותו בארץ, הקשר הזוגי שאותו מיסד, מהווה עבורו גורם חיובי ומשמעותי וכי מהתרשמות מעסיקו הנוכחי עולה, כי הוא מוכר כעובד מסור ואחראי. להערכת הרשות, הטלת עונש מאסר בפועל עבורו, עלולה לפגיעה רגשית ביכולתו להתמודד עם מצבו לפיכך מומלץ להטיל עליו עונש מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי משמעותי והטלת צו מבחן למשך שנה.
7.2 התסקיר בעניינו של הנאשם 2, סרגיי ויינרמן, מיום 11.9.11, מציין כי מדובר ברווק בן 25, המתגורר בבית הוריו, המסיים בימים אלה שנה ראשונה בלימודיו במכללה למינהל. הנאשם עלה ארצה עם הוריו מברית המועצות בשנת 1990. מאז היותו בן 15 השתמש בסמים מסוג גראס ובהמשך באלכוהול באופן מופרז. שימוש זה נומק על ידו כדרך לטשטוש רגשות הקשורים לדימוי עצמי נמוך, סגירות ומופנמות ומפחד מכישלון. זאת, עקב קשיי הקליטה בארץ והקושי להתמודד עם המפגש עם התרבות הישראלית ועם פערי הדורות בינו לבין הוריו, שחדלו לשמש עבורו דמויות סמכות. אף על פי כן, הצליח הנאשם להשלים את מבחני הבגרות, התגייס לצה"ל ושירת בהנדסה קרבית. אולם, במהלך שרותו הצבאי היה עצור לתקופה קצרה וקיבל עונש מאסר על עריקות ואלימות. עם שחרורו מהצבא חבר לחברה שולית החל להשתמש בסמים ועבד בעבודות מזדמנות.