1. הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בביצוע 2 עבירות שוד, לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.
עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם
2. ביום 2.2.11 סמוך לשעה 15:00 הגיע הנאשם לבית המתלוננת בקריית חיים, כשהוא מצויד במצית דמוי אקדח. הנאשם דפק על דלתה וכשפתחה את הדלת, כיוון לעברה את האקדח ודרש כסף, תוך שהוא מאיים לפגוע בה. המתלוננת התחננה בפניו שלא יפגע בה ונתנה לו את הכסף שהיה ברשותה, סך 320 ש"ח.
3. לאחר מכן ביום 6.2.11 בשעות הצהריים נכנס כשהוא רעול פנים ומצויד במצית דמוי אקדח לסניף הדואר בקרית עמל. הוא ניגש לקופאיות, הפנה לעברן את האקדח ודרש בצעקות את הכסף. אחת הקופאיות נתנה לו את הקופה שהכילה סך 518 ש"ח. הנאשם יצא מסניף הדואר בריצה עם הקופה בידו, נטל את הכסף, זרק את הקופה, את האקדח, כובע וכפפות, פשט את בגדיו על מנת שלא יזוהה. עובר אורח שהבחין בו הזעיק את המשטרה. הנאשם נמלט מהשוטרים ולאחר מרדף קצר, נעצר.
ההליך
4. בהמלצת שירות המבחן כמפורט בתסקיר ולבקשת סנגורו, על אף התנגדות המאשימה ולאחר התלבטות לא מעטה, החלטתי, חרף העבירות החמורות, ליתן לנאשם הזדמנות לעבור טיפול שיקום וגמילה מסמים בקהילה. לצורך כך ב- 25.5.11 הוריתי על שילובו באישפוזית "מלכישוע" ואחר במסגרת של קהילה טיפולית סגורה שם. הדיון בעניינו נדחה בכ- 4 חודשים ונקבע כי שירות המבחן ימשיך לעקוב אחריו ויכין תסקיר משלים לקראת מועד הדיון הבא, ששוריין ל- 6.10.11. עוד הובהר באותה החלטה, כי "במידה והנאשם יפר כאמור אחד התנאים תוכל ב"כ המאשימה לבקש הקדמת הדיון. אם יצא הנאשם מגבולות האישפוזית ו/או הקהילה הטיפולית ללא אישור הגורמים המטפלים, הגורמים המטפלים ידווחו למשטרה ולב"כ המאשימה ולשירות המבחן, הנאשם יעצר מחדש וישהה בתנאי מעצר עד למועד החדש שיקבע".
5. ב- 22.8.11 דיווח שירות המבחן כי הנאשם עזב ב- 19.8.11 את הקהילה הטיפולית. הנאשם נעצר והדיון בעניינו הוקדם. להשלמת התמונה, אוסיף כי לקראת הדיון שנקבע ל- 13.9.11 הוריתי לשירות המבחן לשוב ולבחון אפשרויות טיפוליות בהן ניתן לשלב את הנאשם. תשובת שירות המבחן הייתה כי החזרתו לקהילה הטיפולית מלכישוע איננה אפשרית וכי גם אפשרויות אחרות שנבחנו, נמצאו בלתי הולמות את מצבו. לא ניתנה המלצה טיפולית. לפיכך, נותר עתה לגזור את דינו.
תסקירי שירות המבחן
6. הנאשם, צעיר כבן 20.
מהתסקיר הראשון שהוגש ב- 15.5.11, עולה כי עובר למעצרו התגורר בדירה בטבעון, ששכרו לו הוריו. קודם לכן עבד במשך כמה שבועות במפעל אלומיניום, עבודה אותה עזב.
מפאת צנעת הפרט לא אפרט את כל האמור בתסקיר שירות המבחן.
אציין רק שהנאשם אומץ בהיותו תינוק בן 4 חודשים על ידי זוג הורים אקדמאים, נורמטיביים, שעשו כמיטב יכולתם לטפל בו. כבר מגיל צעיר התעוררו בעיות, שהלכו והתעצמו עם השנים למרות כל מאמצי ההורים ועירובם של אנשי מקצוע. הנאשם הופנה למסגרות שונות, אך נפלט מהן עקב קשייו לקבל סמכות, קושי חברתי והתנהגות אלימה.
בשנת 2009 הנאשם נעצר בחשד לתקיפה ואיומים בתוך המשפחה. במסגרת צו פיקוח מעצר, הופנה להוסטל של הרשות לשיקום האסיר וגם שם לא עמד בכללי המסגרת, התנהגותו הייתה אימפולסיבית, היו לו התפרצויות זעם וקושי בשליטה עצמית ולכן עזב את ההוסטל, לאחר שהייה של כחודשיים וחצי.
לנאשם כפי הנראה פגיעה אורגנית ויש לו בעיית קשב וריכוז שמצריכה טיפול תרופתי.
לדברי הנאשם הוא החל להשתמש בגראס באורח מזדמן בגיל 16 ובגיל 18 עבר להשתמש ב-LSD, בקריסטל ובאקסטזי.
בהתייחסו לעבירות דנן, שירות המבחן סבור כי הנאשם לוקח אחריות חלקית, אף שהביע חרטה. לדבריו, היה נתון תחת השפעת סמים ובהשפעת חבריו, שדד באמצעות מצית דמוי אקדח כדי שיוכל לרכוש סמים. כאמור, שירות המבחן המליץ על הליך גמילה בקהילה.
בתסקיר משלים שהוגש ב- 22.8.11 ועימו הבקשה להקדמת הדיון, דיווחה קצינת המבחן כי הנאשם עזב את הקהילה הטיפולית על דעת עצמו ב- 19.8.11. עוד קודם לכך, הביע הנאשם בפניה קושי להשתלב ולהפנים את חוקי המקום.
הגורמים בקהילה דיווחו כי לאורך תקופת שהייתו בקהילה ובאישפוזית יחסו למטופלים האחרים היה תוקפני ועוין וניכר שהוא מבוהל. במפגשים הקבוצתיים סף החרדה שלו עלה מאוד ובלטו אצלו לקויות קשות במיומנויות תקשורתיות וחברתיות. גם בשיחות אישיות נראה חסר שקט וביטא קושי להכיל. בהתערבות מנהל הקהילה הסכים לשוב וליטול ריטלין, למרות תופעות הלוואי שהתגלו אצלו בעבר לאחר שנטל תרופה זו. בתאריך 9.8.11 ביקש לעזוב את המקום. לאחר שיחות עם אנשי הצוות ולאחר שהוזמנה לו ניידת משטרה, התחרט עוד בהיותו בתוך הניידת והוחזר לקהילה. ב- 19.8.11 כאמור, עזב על דעת עצמו וחזר לבית הוריו. עוד באותו יום חזר בו וביקש לשוב לקהילה אך הפעם סורב.
הנאשם לא הקפיד על לקיחת תרופות, התקשה להסכים לטיפול ומשאיננו מיוצב תרופתית מצבו אינו מאפשר תהליך טיפול משמעותי.
תחילה ציינה קצינת המבחן כי אם הנאשם יתחייב לקבל על עצמו טיפול תרופתי ולעמוד בכל דרישות הטיפול תהיה נכונה לשקול אופציה שיקומית לגביו.