גזר דין בתיק ת"פ 26778-12-10

לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירה של איומים באשר לכך שבתאריך 4/8/10 במהלך ויכוח שנתגלע בין הנאשם לבין המתלוננת - היא אשתו, אודות חיפוש אחר דרכונו של הנאשם, איים הנאשם על המתלוננת כי באם לא תיתן לו את דרכונו הוא יהרוג אותה.

התביעה שהיתה ערה לכך שהנאשם נעדר עבר פלילי מסוג כלשהו הדגישה עם זאת כי בעבירות מעין אלה יש להטיל ענישה מרתיעה וזאת בשל סוגן וטיבן והסיכון הטמון בהן ועל כן עתרה להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

ב"כ הנאשם סבר, כי זהו המקרה המתאים בו על בית המשפט להורות על ביטול הרשעתו של הנאשם ובעיקר בשל שמדובר בעבירה ראשונה בה הורשע הנאשם והוא בן 66 שנים ובשל שהוא משמש נהג אוטובוס ציבורי ויהיה בהרשעה זו כדי לקפח את פרנסתו.

בשל טיעונו זה של ב"כ הנאשם הופנה הנאשם אל שירות המבחן על מנת שיכין תסקיר בעניינו.

לצורך הכנת התסקיר שוחח שירות המבחן הם עם הנאשם והן עם המתלוננת.

שני בני הזוג שללו אלימות במהלך שנות נישואיהם הרבות (למעלה מארבעים שנות נישואים). עם זאת עלתה מערכת יחסים אשר זה מכבר עלתה על שרטון וסוף דבר בני הזוג הגם שלא התגרשו והמשיכו להתגורר תחת קורת גג אחת, ניהלו כל אחד מהם את חייו בנפרד.

הנאשם  שלל התנהגות מאיימת כלפי אשתו והכחיש כי איים עליה.

הנאשם סיפר לשירות המבחן כי בעוד זמן קצר הוא עתיד לצאת לפנסיה מעבודתו וכי על כל פנים הוא אינו צופה קושי להמשיך ולעבוד בעבודתו למרות הרשעתו בדין. כן שלל הנאשם נכונות להשתלב בשל"צ, נוכח תפיסתו כי לא ביצע כל עבירה בגינה עליו להענש.

המתלוננת אישרה, כי הנאשם לא נהג כלפיה באלימות ולא נהג לאיים עליה למעט באירוע נשוא כתב האישום.  היא סיפרה על תחושותיה ועל חששותיה מפני הנאשם בנסיבות אלה .

שירות המבחן סקר את מערכת היחסים הסבוכה והמורכבת שבין בני הזוג ולהערכתו העבירה בה הורשע הנאשם היא ביטוי להסלמה שחלה בין בני הזוג וביכולתו של הנאשם להתמודד.

הנאשם מכחיש את ביצוע העבירה ואינו תופס עצמו כמי שזקוק לעזרה ועל כן נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית. מאחר שהנאשם שלל השתלבות בשל"צ נמנע שירות המבחן מהמלצה אף בנושא זה.

לאור כל אלה לא המליץ שירות המבחן על ביטול ההרשעה.

לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן ולאור האמור בו חזרה התביעה על עתירתה שלה לענין העונש.

ב"כ הנאשם יצא כנגד האמור בתסקיר שירות המבחן ולטעמו נאמר בו את שנאמר, בשל שהנאשם הכחיש את המיוחס לו. הוא חזר על כך כי מאחר שמדובר בהסתבכות בודדת הרי שאין זה ראוי להרשיע את הנאשם. ב"כ הנאשם עתר כי ביהמ"ש לא יקבל את המלצות שירות המבחן וכי יפעיל את שיקול דעתו ויורה על ביטולה של ההרשעה.

המבחנים לאי הרשעתו של הנאשם או לביטולה של ההרשעה הם על פי הלכת כתב ולאחריה, שניים והם מצטברים. הכלל הוא, כי ככלל אם הוכח כי ביצע אדם מעשה עבירה הרי שיש להרשיעו בעבירה ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן בהם התקיימו שני המבחנים באופן מצטבר ניתן יהיה להימנע מהרשעה. המבחן האחד הוא, כי אי הרשעתו של הנאשם לא תפגע באינטרס הציבורי באופן משמעותי והמבחן האחר הוא כי הרשעתו של הנאשם תפגע באופן משמעותי בסיכויי שיקומו בעתיד.

בענייננו מדובר אמנם בנאשם שהוא נעדר עבר פלילי וזוהי לו הסתבכותו היחידה עם החוק ואף לאחר ביצוע עבירה זו לא הסתבך עוד עם החוק, אולם יחד עם זאת מדובר באיומים ממשיים

ובוטים שהופנו כלפי אשתו ובניסיונו של הנאשם להטיל חיתיתו על המתלוננת, ניסיון שאף צלח בנסיבות מקרה זה.

הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו, לא הפנים את חומרתם ולא למד את לקחו מן המעשה ומן ההליך שבא בעקבותיו.

לכך חשיבות אף לגבי עתידו ושיקומו ואף לגבי האינטרס הציבורי.