הנאשם, יליד 1970, שנישא בשנית לפני כשנה ויותר, המתגורר בלוד, הורשע, על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן,
בהחזקת נשק, לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין.
מתברר כי קטין, קרוב משפחתו, שעמד בקשר עם מי שהוברר להיות סוכן משטרתי סמוי, על מנת שירכוש ממנו נשק וסמים, קיבל מידי הנאשם ביום 29.7.2010 תמ"ק מסוג קרל גוסטב ותחמושת ומכרם לסוכן בסכום של 9,000 ש"ח.
הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן, למרות קיומם של קשיים בראיות כנגדו ולקח אחריות על מעשיו.
לנאשם עבר פלילי מכביד, החל משנת 1988, בעיקרו בעבירות סמים אך גם בעבירות רכוש ורכב. לחובתו הרשעה אחת משנת 1998 בעבירת נשק. בגין עבירות אלה נשא גם בעונשי מאסר משמעותיים בפועל.
באי-כוח הצדדים הגיעו להסדר שמכוחו עתרה התביעה לענוש את הנאשם, בגדר של רף עליון ועונש ראוי לטעמה, ב- 27 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 10,000 ש"ח. ב"כ הנאשם רשאי היה לטעון, באשר לרכיבי המאסר, כראות עיניו. לרכיב הקנס שותפים שני הצדדים.
ב"כ המאשימה הדגיש את החומרה שבעבירות הנשק מסוג זה, כולל החזקת נשק שלא כדין והפנה לפסיקה, שמכוחה נגזרו על הנאשמים עונשי מאסר בפועל של 24 חודשים. משום נסיבות תיק זה והעבר המכביד של הנאשם, עתר, כאמור, לעונש גבוה מזה.
ב"כ הנאשם סיפר על הנאשם ופירט את קורות חייו. הוא סיפר כיצד הגיע הנאשם לעבריינות והצביע על עניינים רגישים שבמשפחה, כאשר אחותו נרצחה, על רקע זה. שני אחים שהידרדרו לסמים, נפטרו. הוא עצמו הידרדר בכיוון של שימוש בסמים ועל רקע זה ביצע את העבירות, כפי המפורט ברישום הפלילי שהוגש.
עוד ציין את השינוי שעבר הנאשם לפני שנים אחדות, כאשר נגמל מן השימוש בסמים. במסגרת השינוי הזה, התגרש מאשתו דאז ונישא לאישה, לפני למעלה משנה, כנזכר, שהיא ילדה לו בת לפני זמן לא רב. כפי שציין מתוך ממצאי שירות המבחן, אשתו תומכת בו, כפי שתמכה בו גם בתהליך הגמילה מן הסם.
על בסיס כל אלה, ביקש הסנגור למעט בעונש המאסר בפועל ולהסתפק בתקופת מעצרו עד כה של הנאשם, החל מיום 1.12.10.
שקלתי את הצעות הצדדים ובדעתי להפחית, במידה מסויימת, מעתירת המאסר בפועל שהציעה התביעה. יחד עם זאת אינני סבור, כי בנסיבות הכוללות, ראוי לענוש את הנאשם בעונש מאסר כאורך תקופת מעצרו עד כה. עברו המכביד וחומרת העבירה כשלעצמה, שעליה מדובר בנשק התקפי מטיבו, מה שמוסיף לסיכונים הקיימים, בלאו הכי, מהחזקת נשק שלא כדין, מצדיקים ענישה מחמירה יותר מזו שהציע הסנגור, ולא במידה מועטה.
לא למיותר להוסיף גם דברים אודות הסיכונים שבעבירות הנשק למיניהם. רעה חולה זו של החזקת נשק שלא כדין, התפשטה בשנים האחרונות ובמיוחד במגזר הערבי. עבירות כאלה בנשק, החל מהחזקת נשק ושימוש בו לצורך ירי בחתונות וכלה בשימוש לצרכים עברייניים, נפוצות מאוד. רק לפני ימים אחדים נורה למוות בצפון אורח בחתונה, ששניים מקרואיה עשו שימוש בנשק בירי, כדי לשמח את הקהל. שלא לדבר על אירועים קטלניים, אגב ביצוע מעשי עבירה קשים, המתרחשים תדיר במרכז הארץ. כל אלה הזכרתי בשל הצורך והמגמה להחמרה בעבירות מסוג זה.
עם זאת לא אתעלם, בעיקרו של דבר, מהודייתו של הנאשם ונטילת האחריות על ידו גם מנסיבות של חסר ראייתי, כפי שהזכרתי.
סיכומם של דברים הוא שאני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
1. 21 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו מיום 1.12.10 וכן בניכוי 5 ימי מעצר קודמים בתיק זה.
2. 12 חודשי מאסר על תנאי ל- 3 שנים, שלא יעבור במהלך תקופה זו, עבירת נשק מסוג כלשהו.
3. קנס בסכום של 10,000 ש"ח או 10 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים, החל מיום 4.8.2011.
זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 ימים מהיום.
ניתן והודע היום ט' תמוז תשע"א, 11/07/2011 במעמד הצדדים.