הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירות של
קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (מספר רב של מקרים) לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין"), עבירה של
שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 420+ 418 סיפא לחוק העונשין, עבירה של
ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 + 25 לחוק העונשין, עבירה של
גניבת כרטיס חיוב, לפי סעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו- 1986 (להלן:"חוק כרטיסי חיוב") וכן בעבירה של
הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות לפי סעיף 17 סיפא לחוק כרטיסי חיוב.
מהאישום הראשון עולה כי עובר לחודש מרץ 2007, גמרה הנאשמת אומר לקבל במרמה כספי תרומות, על סמך מצג שווא לפיו היא חולה במחלת הסרטן וזקוקה לכסף לצורך טיפול רפואי ניסיוני. בחודש מרץ 2007, במהלך הופעה של הזמת סי היימן (להלן:"הזמרת") ברמת ישי, פנתה הנאשמת לזמרת וסיפרה לה כי היא חולה במחלת הסרטן ואף הציגה בפניה מסמכים רפואיים מזויפים. הנאשמת ביקשה להיעזר בקשריה ובהשפעתה של הזמרת ולגייס בעזרתה כספי תרומות. בתאריך 29.10.07, פנתה הנאשמת לזמרת בדואר אלקטרוני וביקשה תרומות לטיפול ניסיוני במחלת הסרטן שעלותו כ- 45,000$, בפנייתה ציינה את מספר חשבון הבנק של בנה, שי מרגלית, כחשבון יעד להעברת התרומות. הזמרת, בהאמינה כי הנאשמת אכן חולת סרטן הזקוקה לתרומות, העבירה את הדואר האלקטרוני לכל מכותביה בצירוף פנייה אישית מטעמה.
בעקבות מצג השווא התקבלו תרומות רבות לחשבון הבנק ובשלב מאוחר יותר העבירה הנאשמת לזמרת את פרטי חשבונה בבנק הדואר ותרומות רבות התקבלו גם לחשבון זה.
בחודשים יוני עד ספטמבר 2007, השתתפה הנאשמת בקורס בבית הספר לשדכנות של הלנה עמרם (להלן:"הלנה") שבניהולו של יוסי פולק (להלן:"יוסי"). במהלך הקורס הציגה הנאשמת מצג שווא כלפי יוסי, הלנה ויתר חברי הקורס, לפיו היא חולת סרטן. הנאשמת פנתה ליוסי והלנה וביקשה מהם לגייס עבורה תורמים, לצורך טיפול ניסיוני במחלת הסרטן שעלותו 45,000$. הנאשמת העבירה ליוסי והלנה דואר אלקטרוני ובו מכתב מזויף הנחזה להיות מכתב מרופא אודות הטיפול הניסיוני. יוסי והלנה, בהאמינם כי הנאשמת אכן חולה, נרתמו לעזרתה לגיוס כספים. ויוסי העביר בתפוצה לכל מכותביו בדואר האלקטרוני את המכתב שכתבה הנאשמת.
בחודש ינואר 2008, פתחה הנאשמת כרטיס ברשת חברתית באתר האינטרנט The Marker Cafי, שם הציגה עצמה כחולת סרטן ופנתה בבקשה לתרום כספים לצורך טיפול ניסיוני שעלותו כ- 50,000$. במסגרת פעילותה באתר האינטרנט, הפיצה את המכתב ואת התכתבויותיה עם הזמרת וכן מסרה פרטי חשבון הבנק וחשבון בנק הדואר לצורך תרומות.
בהמשך, בניסיון לעזור לנאשמת, החליט יוסי, בעזרת חברו חיים פינקסון, לארגן מופע התרמה לנאשמת. בתאריך 17.02.08 התקיים המופע במועדון "הזירה" בתל אביב, בעל המועדון, בהאמינו כי הנאשמת חולה, העמיד את המועדון לצורך המופע ללא תשלום, עלות הכניסה למופע הייתה 50 ש"ח לאדם, באירוע השתתפו כ- 100 איש וכל ההכנסות ממנו הועברו לנאשמת. באירוע הופיעו בהתנדבות האומנים אריק סיני, חופני כהן, אתי קארי, חני אופה ומגן דהרי.
הנאשמת קיבלה כספי תרומות בהיקף של כ- 26,000 ש"ח:
לבנק לאומי התקבלו כ- 15,000 ש"ח.
לבנק הדואר התקבלו כ- 6,000 ש"ח.
ההכנסות ממופע ההתרמה כ- 5,000 ש"ח.
מהאישום השני עולה כי בתאריך 19.01.07, במסגרת פעילות מאורגנת של קבוצת "פנויים פנויות", השתתפה הנאשמת בטיול לחמת גדר. במהלך הנסיעה, ארעה תאונת דרכים קשה, בה נהרג בועז צור (להלן:"המנוח").
לאחר התאונה, הנאשמת שנסעה ברכב אחרי רכבו של המנוח, לקחה את חפציו האישיים של המנוח, ביניהם כרטיס אשראי מסוג "לאומי קארד" וביום 24.01.07, ביצעה הנאשמת, על אף מותו של המנוח, רכישות בכרטיס האשראי במספר חנויות בקניון "לב המפרץ" בסך של 840.40 ש"ח. בחנות "לורד קיטש" קנתה בסכום של 79.90 ש"ח, בחנות TOP קנתה בסכום של 170 ש"ח, בחנות "הוניגמן" קנתה בסכום של 99.90 ש"ח, בחנות "פריד סנטר" קנתה בסכום של 120 ש"ח, בחנות נעלי "ברמא" קנתה בסכום של 199 ש"ח ובחנות הספרים "סטימצקי" קנתה בסכום של 172 ש"ח, בקניה זו רכשה בין היתר את הספר: "לא סתם מכשפה".
בתאריך 26.01.07, בתום השבעה, החזירה הנאשמת לקרובי משפחתו של המנוח את חפציו האישיים, למעט כרטיס האשראי. הנאשמת הטמינה בין חפציו של המנוח את הספר ובו מכתב הנחזה להיות מכתב מהמנוח לנאשמת, מתוכנו עולה כי עובר למותו של המנוח, הלוותה לו הנאשמת סכום של 10,000 ש"ח, זאת עשתה במטרה לרמות ולקבל את הסכום ממשפחת המנוח. במהלך ימי השבעה, פנתה הנאשמת לאחיו של המנוח, יורם צור והציגה אף בפניו את מצג השווא.
הסדר הטיעון
הצדדים הגיעו להסדר טיעון ולפיו תעתור המאשימה לעונש של מאסר בפועל למשך 6 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בכפוף לחוות דעתו של הממונה, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי ואילו הסנגור יטען כראות עיניו.
הממונה על עבודות השירות, מצא כי הנאשמת כשירה לרצות עונש מאסר בדרך של עבודות שירות.
תסקיר שירות המבחן:
מהתסקיר עולה כי הנאשמת כבת 53, התאלמנה פעמיים ולה ארבעה ילדים. לחובתה של הנאשמת הרשעה קודמת שעניינה גניבה ממעביד.
קצינת המבחן התרשמה כי הנאשמת רואה עצמה קורבן לנסיבות חיים אומללות, כאשר עמדתה הקורבנית, אינה מאפשרת קבלת אחריות אמיתית על התנהלותה. המעשים המתוארים בכתב האישום מצביעים על ליקוי חמור בהתפתחותה המוסרית וברמת הערכים המנחים את התנהגותה.