ת"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
13342-05-11
15/12/2011
|
בפני השופט:
דיאנה סלע
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
טלאל חלפאללה
|
| גזר דין |
1. הנאשם, יליד 89', הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), והחזקת סכין שלא כדין - לפי סעיף 186(א) לחוק.
תמצית העובדות שנקבעו בהכרעת הדין
2. ביום 1/5/11 סמוך לשעה 21:00, בצומת שייח דנון, פנה רמי יחיא (להלן: המתלונן) אל הנאשם, וביקש ממנו כי יחזיר לו סכום כסף שהלווה לו בעבר. הנאשם התרעם על כך, ביקש מהמתלונן להתלוות אליו והשניים הלכו לשער הכניסה ליישוב נתיב השיירה.
שם שלף הנאשם סכין מכיס מכנסיו, וחתך את המתלונן בכוח מספר פעמים בפניו, בסמוך לעין ימין ובמצח, וגרם לו לחתכים באורך של מספר סנטימטרים בזווית עין ימין ומעל גבת ימין, כאבים בעין ימין וחתך עמוק באורך ארבעה סנטימטרים במצח. בתגובה, תפס המתלונן צינור פלסטיק, והיכה את הנאשם בידו.
הנאשם נמלט מהמקום, הסתתר מפני המשטרה בבית דודו בנהריה, והעלים את הסכין עימה דקר, ואילו המתלונן נלקח לבית החולים בנהריה לצורך קבלת טיפול רפואי.
3.
ראיות לעונש
א.
הרשעות קודמות
לנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות אלימות שהן פשע.
בשנת 09' הורשע הנאשם בת.פ. 10853/11/08 בבית משפט השלום בקריות בחבלה חמורה - לפי סעיף 333 לחוק, בתקיפת שוטר - לפי סעיף 274(1) לחוק, ובאיומים - לפי סעיף 192 לחוק. ביום 9/6/09 נידון ל-9 חודשי מאסר בפועל, ל-12 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור בתוך שנתיים עבירה בגינה הורשע, ולפיצוי למתלונן.
בשנת 10' הורשע בת.פ. 34966/06/10 בבית משפט השלום בקריות בחבלה או פציעה כשהעבריין מזוין - לפי סעיפים 334 + 335(א)(1) לחוק, וביום 6/7/10 נידון ל-6 חודשי מאסר בפועל ול-10 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך שלוש שנים עבירה בה הורשע.
ב.
עדי אופי
אבי הנאשם.
אבי הנאשם סיפר כי משפחתו ומשפחת המתלונן הגיעה לסולחה, והתחייב לשלם את הוצאותיו הכספיות של המתלונן בגין הבאתו לבית החולים במלואן. לדבריו "החלב נשפך, אני מקווה שלומדים לקח מזה". (עמ' 93 לפרוט').
המתלונן
גם המתלונן, אשר העיד לחובתו של הנאשם זומן במסגרת הטיעונים לעונש, הודיע כי נערכה סולחה בין משפחת הנאשם לבין בני משפחתו, ו"היום אין בינינו כלום ואנחנו בסופו של דבר נקודה אחת. טלאל אני מחשיב אותו כאח שלי הקטן...". עוד אמר כי אינו מבקש פיצוי, אם כי אביו של הנאשם התחייב לפצות אותו על כל ההוצאות הרפואיות שנגרמו לו בגין הבאתו לבית החולים. אשר לצלקות בפניו - אלה "כמעט נעלמו". המתלונן ביקש מבית המשפט להקל עד כמה שניתן בעונשו של הנאשם, ואמר "מצידי אני יכול לקחת אותו גם איתי... אין לי בעיה". (עמ' 93 לפרוט').
4.
טיעוני המאשימה
המאשימה ביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל למשך תקופה ממושכת, ולהפעיל את המאסרים המותנים בעניינו במצטבר. כמו כן עתרה להטיל עליו מאסר מותנה משמעותי. נוכח הצהרת המתלונן כי הוא מוותר על פיצוי, לא עתרה המאשימה לפיצויו.
המאשימה, אשר חזרה על עובדות כתב האישום, הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם לאחר שמיעת ראיות, אשר העונש הקבוע בצידן הוא למעלה מ-20 שנה. הנאשם חתך פעמיים את המתלונן בכוח בפניו באמצעות סכין שהביא עימו, וגרם לו לחתכים כמפורט לעיל, אשר נתפרו בבית החולים. רק למזלם הטוב של הצדדים לא נגרם נזק בלתי הפיך למתלונן.
המאשימה הדגישה את החזרתיות של הנאשם, אשר לא עצר והתבונן במעשיו ובהתנהגותו, אלא ביצע את העבירות בתיק זה זמן קצר לאחר ששוחרר ממאסרו, התנהלות המעידה כי אין על הנאשם מורא הדין. הוא חבל במתלונן חבלה חמורה בעוד שני מאסרים על תנאי תלויים ועומדים נגדו, ומשלא היה בהם כדי להרתיעו בעבר, הוכיח כי רק מאסר בפועל לתקופה ארוכה ומשמעותית ירתיענו מלבצע עבירות בעתיד.