פתח דבר
1. הנאשמים הורשעו בעבירות לפי סימן ה' פרק ט' לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "
החוק" או "
חוק העונשין"), בעבירות לפי סעיף 423 לחוק, ובעבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס - 2000 (להלן: "
חוק איסור הלבנת הון"). מדובר בעבירות מהחמורות בספר החוקים.
2. הנאשמים פגעו באמון הציבור בתהליכים המתרחשים במוסדות ציבור ושלטון, יש במעשיהם של הנאשמים כדי לקעקע אמון הציבור במנהיגיו ואת ביטחונו בטוהר שיקוליהם. יפים בעניין זה דבריה של כב' השופטת פרוקצ'ה, שציינה, בין היתר, כי עבירות השוחד והשחיתות פוגעות פגיעה רחבת היקף ביחסי השלטון והאזרח ובמבנה החברתי כולו (ראו ע"פ 1224/07
בלדב נ' מדינת ישראל).
3. בעבירת השוחד יש כדי לזהם ולהטמיא עד זרא את השירות הציבורי.
עבירה זו, מטבעה, אינה שוקטת במקומה, אלא מתפשטת, מכרסמת, וממוטטת מסגרות ומוסדות ציבור ושלטון.
כסס זה החודר ומשתרש בשירות הציבור, מרקיבו ומנוונו מתחתית ועד ראש.
4. נותן השוחד הינו איש מושחת ומשחית.
נותן השוחד מפתה בכסף ובטובות הנאה אחרות עובד הציבור, על-מנת לגרוף לכיסו רווחים קלים ונוחים על חשבון אזרחים מן השורה המצפים לשירות נאמן מבלי דעת שבשירות פשה רקב ומסוס.
5. מקבלי השוחד מעוררים יחס של תיעוב ובכוחם להשניא ולהמאיס מוסדות המדינה על הציבור.
עובד הציבור הנוטל שוחד משול למי שניתץ אבן פינה בעבודתו.
הנוטל שוחד הינו בבחינת בוגד, איש מעל הבוגד באמון שניתן בו, אמון שבלעדיו לא יכון, יקום ויהיה שירות ציבורי מתוקן.
6. במהלך המשפט נחשפו, כמצוין בהכרעת-הדין, מערכות ציבור מושחתות שהרקיבו והתרקבו לאורך השנים.
במהלך המשפט הוכח כי דבריו של עד המדינה מבוססים לא מעט.
ראש העיר נטל מעד המדינה כספי שוחד בסכומים של מאות אלפי ש"ח.
מנהלת לשכת ראש העיר קיבלה כספי שוחד מעד המדינה לאורך שנים, בסכומים הנאמדים במאות אלפי ש"ח.
ממלא מקום ראש העיר, ובהמשך ראש העיר, קיבל כספי שוחד מעד המדינה בסכומים של מאות אלפי ש"ח.
סגן ראש העיר קיבל כספי שוחד מעד המדינה בסכומים של עשרות רבות של אלפי ש"ח.
מהנדס העיר קיבל כספי שוחד מעד המדינה בסכומים של מאות אלפי ש"ח לאורך שנים.