פתח דבר:
1. על פי כתב האישום המתוקן אשר הוגש נגד הנאשם, נטען כי ביום
2.4.2011 נהג הנאשם ברכב מסוג B.M.W, מ.ר. 5259416 (להלן: "
הרכב") בכביש מספר 65 מכיוון עפולה לכיוון ואדי ערה כשעימו ברכב שלושה אנשים נוספים, ערפאת גנאיים (להלן: "
ערפאת") ישב לידו ואילו שני נוסעים אחרים ישבו במושב האחורי.
ערפאת עורר את חשדם של שוטרי יס"מ עמקים שנסעו ברכב משטרתי בכביש באותה עת. השוטרים נצמדו אל רכב הנאשם והשוטר דני בריידין (להלן:
"דני") כרז לנאשם לעצור את הרכב, כאשר הפנס הכחול של הרכב המשטרתי מהבהב. הנאשם לא שעה לקריאות השוטרים, האיץ את מהירות נסיעתו, עקף כלי רכב תוך כדי נסיעה בשול הימני והשמאלי בכביש, וגרם לכלי הרכב לסטות ממסלול נסיעתם על מנת לא להיפגע. הנאשם חצה את "צומת עמוס" בעת שאור אדום דלק ברמזור שבצומת בכיוון נסיעתו. הנאשם המשיך בנסיעה לכיוון צומת הסרגל בעוד השוטרים דולקים אחריו בנסיעה פרועה, תוך כדי הפרעה וסיכון לנוסעים בכביש, ובהגיעו לצומת הסרגל חצה את הצומת עת שהרמזור דלק באור אדום, נסע בנסיעה פרועה לאורך כל כביש הסרגל כאשר השוטרים נוסעים אחריו וכורזים לו לעצור. בהמשך, השוטרים הזעיקו לעזרתם את יחזקאל גרוסברד- רב"ש קיבוץ משמר העמק (להלן:
"יחזקאל")וביקשו כי יצא ברכב אל כביש 66 בו נסע הנאשם כדי ליצור חסימה כדי לעצור את הנאשם. יחזקאל נסע בכביש באיטיות כך שנוצר במקום עומס תנועה. באותה עת, גם בנתיב הנגדי נסעה שיירת כלי רכב. הנאשם עקף את שיירת כלי הרכב כאשר הדרך בנתיב הנגדי אינה פנויה ואף גרם ליחזקאל לסטות לשול הדרך בכדי למנוע התנגשות בין רכבו לרכב הנאשם.
בהמשך, סמוך לצומת התשבי, גרם הנאשם למשה בן בסט שנסע אותה עת ברכבו, לסטות ממסלול נסיעתו ולהיצמד לקיר בטון שהיה בצידו השמאלי של הכביש, על מנת למנוע התנגשות בין שני כלי הרכב. הנאשם עקף את כלי הרכב שהיו במקום, כשהוא נוסע בשול הימני. עקב עומס תנועה שהיה במקום, נאלץ הנאשם להאט את מהירות נסיעתו, ונצמד לכלי הרכב שנסעו מלפניו תוך שהוא מהבהב להם. בשלב זה, הצליחו השוטרים לעקוף את רכבו של הנאשם ולחסום אותו. דני רץ לעבר רכב הנאשם, הנאשם נעל את דלת הרכב. דני דרש מהנאשם לפתוח את הדלת, ומשלא נענה הנאשם לקריאותיו, ניפץ דני את חלון הרכב שלצד הנאשם באמצעות נשק.
ביום 26.9.2011 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן הנ"ל, ועל סמך הודאתו הורשע בעבירה של
סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:
"חוק העונשין"), ועבירה של
הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.
תסקיר שירות המבחן:
2. בטרם הטיעונים לעונש, הופנה הנאשם לשירות המבחן, ובהמשך הוגש תסקיר בעניינו.
הנאשם טען בפני שירות המבחן כי מעשיו העברייניים נבעו מתוך בהלה ולחץ ומתוך חשש מעצם העובדה שהסיע נוסעים מעל המותר.
שירות המבחן, לאחר ששקל ובחן את נסיבותיו האישיות של הנאשם המליץ להעמידו בפיקוח שירות המבחן למשך שנה וחצי ובמהלך תקופה זו לשלבו בתוכנית טיפולית ובמקביל לגזור עליו עונש מאסר שיומר בעבודות שירות.
טיעוני הצדדים לעונש:
3. המאשימה עמדה על חומרת העבירות המיוחסות לנאשם וטענה, בין היתר, כי התנהגותו העבריינית של הנאשם, מחייבת תגובה עונשית הולמת. המאשימה הוסיפה וטענה כי התופעה החמורה של נהגים פרועים ונוטלי רסן דוגמת הנאשם, יוצרים סיכון בלתי סביר לגורמי האכיפה ולציבור, ומעלים את רף הסיכון בכבישים, תופעה המחייבת החמרה בענישה.
המאשימה הפנתה לפסיקה רלוונטית וטענה כי רמת הענישה בעבירות של סיכון חיי אדם עומדת על 4 שנות מאסר בפועל, וכי במקרה הנדון יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל אשר הינו ברף הגבוה של הענישה וזאת נוכח התנהלותו הבוטה והמסוכנת. המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר מותנה ארוך ומרתיע, פסילת רישיון הנהיגה לתקופה ארוכה, לרבות קנס כספי.
4. מנגד, הסניגור עמד על הנתונים העומדים לזכותו של הנאשם לרבות גילו הצעיר (בן 21), הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן והחיסכון בזמן השיפוטי, והבעת החרטה מצידו. הסניגור הוסיף וטען כי לאחר האירוע התדרדר מצבו הנפשי של הנאשם אשר הצריך הפנייתו לפסיכיאטר, ובעניינו התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית אשר קיבלה התייחסות בתסקיר שירות המבחן. עוד טען הסניגור כי הנאשם חווה ילדות קשה ביותר עקב רצח אביו בגיל צעיר, דבר אשר השליך באופן שלילי על התפתחותו, וכי אימו של הנאשם סובלת ממחלה, דבר אשר נודע לנאשם רק בשלב מאוחר. הסניגור ביקש להתחשב בהמלצות שירות המבחן, ולהעדיף את הפן השיקומי על פני הפן ההרתעתי. הסניגור טען כי העמדת הנאשם בצו מבחן לתקופה של שנה וחצי בצד עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, יש בהם ביחד כדי לאזן באופן ראוי במצבו של הנאשם.
5. הנאשם הביע חרטה בפניי על מעשיו וביקש להקל בעונשו.
דיון:
6. נהיגתו הפרועה של הנאשם כמפורט בכתב האישום, התחמקותו מהשוטרים אשר דלקו אחריו לאורך הכביש וקראו לו לעצור, הסכנה שנגרמה כתוצאה מנהיגתו למשתמשים בכביש אשר נאלצו לסטות מהכביש על מנת למנוע התנגשות, מלמדת על מסוכנות גבוהה מצד הנאשם ומחייבת מתן מענה הולם עת גזירת העונש.
7. שומה על בתי המשפט לספק למשתמשים בכבישים הגנה מלאה לרכושם ולחייהם מאנשים כדוגמת הנאשם; אחת הדרכים לכך הרחקת הנאשם ורבים כדוגמתו מהכבישים לתקופות ממושכות.
אנשים כדוגמת הנאשם חייבים להפנים שמלבדם יש עוד אנשים שמשתמשים בכבישים ויש להם את מלוא הזכות לחזור בסופו של יום לבתיהם בטוחים ושלמים. אנשים כדוגמת הנאשם חייבים להפנים, שמי שלא שומר על כללים אלה צפוי לענישה מכאיבה והולמת אחרת יהיו חייהם של משתמשים שלווים ותמימים בכבישים להפקר.
יהיו נסיבותיו האישיות של אותו נאשם המסכן חיי אחרים בכבישים אשר יהיו, כל אלה מתגמדים אל מול האינטרס הציבורי המתבטא בשלום ציבור שלם המבקש להשתמש בכבישים בצורה בטוחה ושלווה.