1. הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירות של
נהיגה בשכרות - עבירה בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה, בקשר עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה,
נהיגה בקלות ראש - עבירה בניגוד לסעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה
ואי ציות להוראת שוטר - בניגוד לתקנה 23(א) לתקנות התעבורה.
2. בהתאם לעובדות כתב האישום, בהן הודה והורשע הנאשם, ביום 24.2.13, שעה 05:45 בבוקר, נהג הנאשם רכב פרטי ברחוב יוסף לוי בתל אביב, שם סימנה לו שוטרת לעצור בצד. הנאשם התעלם מהוראת השוטרת והמשיך בנסיעה, תוך שאילץ את השוטרת לזוז לצד כדי שלא להידרס על ידו. בהמשך התפתח מרדף, עת שהנאשם נמלט מהמקום בנהיגה מהירה ופרועה, תוך חציית צמתים באור אדום וסיכון המשתמשים בדרך.
ברחוב הירקון בתל אביב, סמוך למלון שרתון, התעלם הנאשם שוב מהוראת שוטר, שעמד במקום וסימן לו לעצור, הפנה רכבו לעבר השוטר תוך שהאיץ וגרם לשוטר לקפוץ הצדה אל המדרכה כדי שלא להיפגע.
בהמשך, המשיך הנאשם בנהיגה, תוך שזגזג בפראות והתעלם מכריזת השוטרים שהורו לו לעצור, עבר את צומת ארלוזרוב, ועבר את הצמתים עם רחובות אבן גבירול ורוקח באור אדום. בהמשך ברחוב פנחס רוזן, סטה הנאשם ועקף ניידת שביצעה חסימה במקום, המשיך בנסיעה פרועה, חצה את הצומת עם רחוב מבצע קדש באור אדום. בהמשך נהיגתו עלה הנאשם על שטח בנוי שמסביב לכיכר הסמוכה לרחוב כנרת, איבד שליטה על רכבו, עלה על המדרכה הימנית, התנגש בעמוד שמוצב על גבי המדרכה ובהמשך התנגש בעמוד חשמל שבמקום. הוצא מרכבו ע"י השוטרים שדלקו אחריו כאמור.
3. כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם בגופו וכן ניזוקו רכבו של הנאשם והעמודים המתוארים.
4. הנאשם נהג כאמור, כשהוא שיכור, וכשהוא נתון תחת השפעת סמים מסוג קנביס. בנוסף נכשל הנאשם בבדיקת המאפיינים שנערכה לו.
5. הנאשם יליד 1988, לחובתו עבר פלילי הכולל 3 הרשעות קודמות, הכוללות, בין היתר, עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, נסיון לגניבה, חבלה חמורה, סחיטה בכח ובאיומים, תקיפת שוטר, חבלה במזיד ברכב, עבירות סמים לרבות החזקה לצריכה עצמית, החזקת כלים וסחר בסמים. בעברו ריצה הנאשם 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. מעיון בחוו"ד מטעם הממונה על עבודות השירות בתיק שלפניו (אליה אתייחס בהמשך), עולה כי הנאשם מילא באופן לקוי ביותר אחר עבודות השירות, עד אשר הופסקו, ויתרת התקופה ריצה במאסר.
6. הנאשם מחזיק ברשיון נהיגה משנת 2006, צבר לחובתו 3 הרשעות קודמות, בתחום התעבורה, בעבירות של נהיגה באור אדום, נהיגה ברכב לא תקין ונהיגה שתוקף רישיון הרכב פקע מעל 4 חודשים.
7. ביום 14.3.13, הוצג לבית המשפט הסדר חלקי, שהושג בין הצדדים, לפיו הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום, והצדדים עתרו כך שהתביעה תוכל לשכנע את בית המשפט להשית על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל ואילו ההגנה תוכל לשכנע ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות,במידה והנאשם אכן יימצא כשיר לבצע עבודות אלה. יתר רכיבי הענישה טרם סוכמו, לרבות אורך הפסילה. הנאשם נשלח לקבלת חוו"ד מאת הממונה על עבודות השירות והטיעונים לעונש נדחו ליום 18.4.13.
8. ביום 11.4.13, שלח הממונה על עבודות השירות לבית המשפט, הודעה על אי התייצבות הנאשם בפניו, חרף שזומן. ב"כ הנאשם מסר תגובתו לדברים, לפיה הנאשם מסר לו שאינו חש בטוב ועל כן הסנגור הודיע על כך לממונה וביקש מועד חלופי לזימון. לאור דברים אלה אפשרתי לנאשם הזדמנות נוספת בה יוכל להתייצב בפני הממונה, והדיון נדחה לטיעונים לעונש ליום 1.5.13.
9. חוו"ד עדכנית מטעם הממונה על עבודות השירות נשלחה לבית המשפט (30.4.13).
מחוו"ד עולה כי הנאשם התייצב בפני הממונה, ומסר בדיקת שתן לאיתור סמים, במהלך תהליך המיון, שנמצאה
"מזוייפת (מהולה במים)", כך נרשם עלי חוו"ד. הממונה על עבודות השירות ראה בדברים חומרה יתרה, שכן אמינות הינה גורם בסיסי בהתאמת מועמד לעבודות שירות, כל שכן לאור עברו של הנאשם, שריצה בעבר עבודות שירות, ובשל תפקוד לקוי ביותר, הוחלט על הפסקה מנהלית והנאשם ריצה את יתרת התקופה במאסר - הממונה קובע באחריתה של חוות דעתו כי הנאשם אינו ניתן להשמה במסגרת עבודות שירות.
10. ביום 1.5.13 החלטתי, בסיומו של דיון ממצה, שלא להעתר לבקשת ההגנה לשלוח הנאשם פעם נוספת לממונה על עבודות השירות. לאור דברים אלה, בחרה ההגנה לסגת מהסדר הטיעון, תוך שעמדה מאחורי ההודיה בכתב האישום, וציינה כי תטען לעונש באופן פתוח.
11. התובעת המלומדת, בטיעוניה לעונש, הפנתה לחומרת העבירות ולנסיבות ביצוען, לעברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם, התובעת כינתה את הנאשם
"כטרוריסט כביש", וביקשה תוך שימת דגש על האינטרס הציבורי , הדורש מלחמת חורמה בנהגים עבריינים ובקטל הנוראי בדרכים, כדבריה, להשית על הנאשם מאסר בפועל שלא יפחת משנה וחצי, מאסר על תנאי, פסילה ארוכת שנים, פסילה על תנאי וקנס.
12. הסנגור המלומד, עשה ככל שניתן לטובת מרשו ולימד עליו סנגוריה באופן רהוט ומקצועי. הסנגור דיבר מדם ליבו, וטען כי הוא חש תחושה קשה עת התביעה עותרת לעונש הגבוה יותר מפי שניים ממה שעתרה לו במסגרת ההסדר:
"אני חש תחושה מאד קשה, אשתמש במילה נקמה. התביעה אומרת אתה לא הולך איתנו בהסדר כפי שהצענו, אז הגבלנו עצמנו ל-8 חודשים ועכשיו אנחנו מבקשים עונש שעולה פי שניים ויותר. מה השתנה עד כדי כך, האל הטוב יודע. כתב האישום נשאר אותו כתב האישום, לא חזרנו בנו מההודיה" -
ע' 11, ש' 15-20.
13. הסנגור הפנה לתקופה בה שהה הנאשם במעצר בית מוחלט, ללא כל הפרה, תקופה בת חודשיים. הסנגור טען כי עברו התעבורתי של הנאשם מורכב מברירות משפט, ואילו לגבי עברו הפלילי, רובו בתקופת נערותו. הסנגור הטעים כי עסקינן בנאשם צעיר, כבן 25, אביו נכה 100% ולאחרונה התגלה גידול בריאותיו של האב. מדובר במשפחה עם 7 ילדים והנאשם הינו היחיד שהצליח להשתקם בעיריית הרצליה. הסנגור טען כי האירוע המתואר עלי כתב האישום, הינו אירוע נקודתי, ו
"בסופו של דבר לא ארע דבר מלבד הרכב ולנאשם". הנאשם נטל אחריות והודה בפתח משפטו, חסך בזמן שיפוטי ובזמנם של עדי התביעה, עשרה במספר. הסנגור ביקש להסתפק בהטלת מאסר מותנה מרתיע ופסילת רישיון ולאור המצב הכלכלי של הנאשם ומשפחתו ביקש להימנע מהטלת קנס.
14. הנאשם בדברו האחרון סיפר כי הוא מבין את החומרה ואת הסיכון וטען כי עשה חשבון נפש עם עצמו, אימו של הנאשם סיפרה אודות המשפחה ועל מצבה הרפואי, שאינו פשוט.
15. עבירות של נהיגה בשכרות, הינן עבירות חמורות ביותר, שעלולות לגרום לנוהג הרכב לאבד שליטה על רכבו ומערכותיו (כפי שאכן אירע בענייננו) ולגרום לתאונות דרכים ולפגיעה בנפש. מדינה מתוקנת, החפצה חיים, אינה יכולה להשלים עם התופעה של שתיית אלכוהול או צריכת סמים ונהיגה ברכב, מדובר בשילוב קטלני המסכן את ציבור המשתמשים בדרך.