הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירות של אי מתן אפשרות לתת להולך רגל להשלים מעבר בבטחה, נהיגה רשלנית, התנהגות שגרמה חבלה לגוף, אי עצירת רכב במקום תאונה ואי מסירת פרטים לנפגע בתאונה.
התיק היה קבוע היום לשמיעת ראיות, אך בפתח הדיון הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון.
הסדר הטיעון כולל מרכיבים עונשיים והצדדים מבקשים שביהמ"ש יכבדו.
מרכיב אחד בהסדר הטיעון, הקנס, נותר לשיקול דעת ביהמ"ש, ובעניין זה, כל צד טען באופן חופשי.
הנפגע, מר אורלובסקי ישי, התייצב אף הוא לדיון, ולבקשת ביהמ"ש, מסר את עמדתו ביחס להסדר, ואף התייחס לתאונה עצמה.
עפ"י עובדות כתב האישום, בתאריך 5.1.10, שעה 17:00, נהג הנאשם ברכב פרטי ברח' העלייה השנייה בחיפה, הגיע לכניסה לבי"ח רמב"ם. במקום מסומן מעבר חצייה להולכי-רגל הנראה היטב לעין. באותה עת חצה מר אורלובסקי את מעבר החצייה בהליכה רגילה, והספיק לחצות כמחצית ממעבר החצייה, עד שנפגע ע"י רכבו של הנאשם.
כתוצאה מהתאונה, נחבל הולך הרגל חבלות של ממש, בין היתר אובחן דימום בראשו, והוא נזקק לטיפול רפואי. כמו כן, מסרה התביעה כי נגרם לו שבר בצלע ושבר ברגל (נתונים שהתווספו בפתח הדיון היום בהסכמת הסניגור).
ב"כ המאשימה מנמקת בהסדר הטיעון בכך שלא הייתה, למעשה, עזיבה של מקום התאונה, שכן, מסתבר לדבריה, שהנאשם ירד מהרכב והציע עזרה לנפגע.
בנוסף, סוברת ב"כ המאשימה כי רכיבי ההסדר סבירים בנסיבות העניין, ועל כן עתרה היא לכבד את הסדר הטיעון.
הסניגור אף הוא ביקש לאמץ את ההסדר. הסניגור הדגיש כי מדובר בנאשם אשר קיבל אחריות על קרות התאונה, אך יחד עם זאת, מדובר באדם מבוגר, יליד 1950, אב לשניים, עברו התעבורתי קל, מדובר באדם עם קשיי שפה וקשיי הסתגלות בארץ, המשתכר משכורת דלה, עובד כעובד ניקיון, בריאותו לקויה, ואף נעזר בילדיו לצרכי מחיתו.
עוד הדגיש הסניגור, כי מדובר בנאשם שנפסל עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
על יסוד כל אלה, ביקש הסניגור לכבד את הסדר הטיעון, וכן להימנע מהטלת קנס אשר יכביד על פרנסתו של הנאשם.
כאמור, הולך הרגל נשמע אף הוא, והבהיר כי הוא חצה את מעבר החצייה ונפגע ע"י הנאשם, לדבריו הנאשם הביט בו, חזר לרכב ועזב את המקום.
בנקודה זו אציין, כי לשאלת ביהמ"ש, הבהירה התובעת כי דבריו אלה של הנפגע אינם תואמים את גרסתו במשטרה. הנפגע, מר אורלובסקי, נשאל אף לגבי עמדתו ביחס להסדר הטיעון, והבהיר כי אין לו עמדה ביחס לכך, ולא אכפת לו איזה עונש יטיל ביהמ"ש על הנאשם, כלשונו. עוד הבהיר כי הוא מצוי בעיצומם של הליכים משפטיים להטבת נזקיו, ואף הציג לעיונו של ביהמ"ש חוות דעת מומחה של פרופסור גרשון וולפין, אורטופד, אשר קבע לו נכות בשיעור של 11%.
מדובר בתאונת דרכים חמורה ביותר, שכן הנאשם פגע על מעבר חצייה בהולך רגל, לאחר שלא הבחין בו, והעיף אותו על הכביש. הכל, כאמור, בכתב האישום שבעובדותיו הודה הנאשם.
לאור נגע תאונות הדרכים אשר פשה בארצנו, ובשים לב לכך שמדובר בתאונת דרכים על מעבר חצייה, מן הראוי היה להחמיר בעונשו של הנאשם.
יחד עם זאת, הדין הוא כי יש לבחון את הסדר הטיעון, לא מנקודת המבט של איזה עונש היה מטיל עליו ביהמ"ש, אלא לבחון אם העונש ראוי בהתאם להלכות הנוהגות ביחס לכיבוד הסדרי טיעון, כאשר הכלל הוא, כי בית המשפט יטה לכבד הסדר טיעון (ראה: ע"פ 1958-98,
פלוני נ' מדינת ישראל).
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, ובחנתי את חוות הדעת שהגיש לי הנפגע ושמעתי את עמדתו, סבורני כי הגם שההסדר נוטה לקולה, מדובר בהסדר סביר, ועל כן יש לכבדו.
אציין, כי מחוות הדעת שהגיש לי הנפגע, עולה כי הנפגע היה מעורב בתאונת דרכים קודמת, וסבל מפגיעות קודמות, דבר אשר תרם, עפ"י חוות הדעת, להחמרה במצבו נוכח הפגיעה בתאונה הנוכחית, ועל כן, יש להתייחס במשנה זהירות לממצאים שנקבעו בסופה של חוות הדעת.