1. ביום 17/06/13 הורשע הנאשם בכתב אישום מאוחד ומתוקן בתיקי בית משפט צבאי יהודה 1635/12 ו-4986/11. כתב האישום המתוקן מאגד יחדיו שלושה אירועים שונים. גזר הדין יפרט תחילה את מעשי העבירה לפי סדר התרחשותם. בהמשך, יובאו בקצרה טענות הצדדים וראיותיהם. לאחר מכן, יקבעו מתחמי הענישה ההולמים עבור העבירות באירועים השונים. ולבסוף, ייקבע העונש הראוי לנאשם בגין כל אירוע ויסוכמו העונשים לתוצאה הסופית.
2.
האירוע הראשון המתואר בכתב האישום המתוקן התרחש ביום 07/07/10. הנאשם עמד אז בתחנת איסוף הנוסעים בצומת הכניסה ליישוב מעלה לבונה, התחזה למתיישב יהודי וביקש הסעה לכיוון היישוב האמור. המתלוננת, גברת כהן, עצרה את רכבה, מסוג מזדה, ואפשרה לנאשם לעלות לרכב. הנאשם התיישב במושב הקדמי הסמוך לנהג. במושב האחורי, ישבה בתה התינוקת של המתלוננת. סמוך לאחר מכן, ביקש הנאשם מן המתלוננת לצאת מהרכב על מנת שיוכל לגנוב אותו. משסירבה המתלוננת לבקשתו, התיז בפניה גז מדמיע. המתלוננת יצאה מהרכב, נסערת ופגועה, נטלה את בתה התינוקת והחלה בריצה לכיוון כביש מספר 60. הנאשם נטש גם הוא את הרכב, וברח באופן רגלי לכיוון הכפר לובן.
3.
לאחר כחודש, ביום 10/08/10, נעצר הנאשם במחנה הפליטים שועפט שבישראל. בחקירתו, נלקחה ממנו טביעת אצבע והוא התחזה בשמו ובמספר תעודת הזהות של חאלד חמאיל. למחרת היום, שוב נעצר הנאשם ושוב התחזה לחאלד חמאיל. הנאשם הועמד לדין בפני בית המשפט הצבאי בשומרון בעבירה של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, ושם המשיך להתחזות לחמאיל. ביום 15/08/10 הורשע הנאשם, שביקש לא להיות מיוצג בדיון, בשמו של האחרון. בסיכומיו, מסר הנאשם את הדברים הבאים: "זו הפעם הראשונה שאני נכנס לישראל, אני נשוי רק חודש ושבוע ואני רוצה לחגוג את החג עם אשתי. יצאתי על מנת לעבוד". לפי הסדר הטיעון, הושתו על הנאשם עונשים של 45 ימי מאסר בפועל, קנס כספי בסך 1,000 ש"ח ומאסר מותנה. התביעה ובית המשפט סברו כי עברו הפלילי היה נקי (להלן: האירוע השני).
4.
האירוע השלישי התרחש ביום 27/02/11, מספר חודשים לאחר שחרורו של הנאשם מן המאסר. בכביש הסמוך לכפר בית קדיס נוצר עומס תנועה ממשי שאפשר נסיעה איטית מאוד עד כדי עצירה במקום. הנאשם וחברו, התקרבו אל המתלונן, מר בריינס, שנסע ברכבו מסוג פולקסוואגן וצעקו עליו לצאת מן הרכב. כאשר לא נענה לצעקותיהם, פתחו הנאשם וחברו את דלת הנהג, דחפו אותו מחוץ לרכב ועלו לרכב. השניים גנבו את הרכב וברחו מן המקום.
5. בגין סדרת מעשים אלו הורשע הנאשם בעבירות של
ניסיון לשוד תוך שימוש בכוח לפי סעיף 403 (1) לחוק הפלילי הירדני (מס' 16) לשנת 1960 (להלן: החוק הפלילי הירדני), וסעיפים 204 ו-205 לצו בדבר הוראות בטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 (להלן: הצו בדבר הוראות בטחון);
שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 228 (א) לצו בדבר הוראות בטחון;
התחזות כאחר לפי סעיף 269 לחוק הפלילי הירדני;
הפרת הוראה בדבר סגירת שטח לפי סעיפים 318(ו) ו-333 לצו בדבר הוראות בטחון;
גניבה ביום תוך שימוש בכוח לפי סעיף 401 (2) לחוק הפלילי הירדני וסעיף 201(א)(2) לצו בדבר הוראות בטחון
ותקיפה לפי סעיף 211(א) רישא לצו בדבר הוראות בטחון.
טיעוני הצדדים וראיותיהם
6.
התביעה הגישה לעיוני את
פלט המרשם הפלילי בעניינו של הנאשם ואת
גזר הדין בתיק קודם של הנאשם. לנאשם עבר מכביד, הכולל שבע הרשעות קודמות. שש מהרשעותיו היו בעבירות של כניסה לישראל ללא היתר. בשנת 2004 התלוו לעבירה זו גם עבירות של החזקת מכשיר פריצה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בגין הרשעותיו, הוטלו עליו מאסרים שנעו בין 4 ל-9 חודשים. בכל אחת מן ההרשעות הופעל מאסר מותנה שהוטל עליו בתיק קודם.
7.
בשנת 2006, הורשע הנאשם בבית המשפט המחוזי במסכת העבירות חמורה של
שוד בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה ושהייה בלתי חוקית בישראל. הנאשם שדד את רכבה של נערה בת 18 שנים, באיומי מברג, ברחוב שומם ובאישון לילה. באותה העת היה הנאשם כבן 22 שנים וכבר צבר לחובתו מספר הרשעות קודמות ועונשי מאסר ממושכים. כבוד השופטת ג. כנפי-שטייניץ, מפרטת בגזר הדין כי "לא חלף יום ממועד שחרורו ממאסרו האחרון וכבר הסתבך הנאשם בעבירות נשוא אישום זה, אלא שהפעם חלה קפיצת מדרגה בפעילותו העבריינית של הנאשם".
8. עוד מציינת השופטת כי גם בהעדר אלימות של ממש המעשה הוא חמור ומאיים. "מעשים כאלו פוגעים באופן חמור בתחושת הביטחון של הציבור, וביכולתו להלך או לנסוע בבטחה בעיבורה של עיר גם בשעות הקטנות של לילה". "אין המדובר במי שנכנס לישראל, שלא כחוק, על מנת לעבוד, אלא במי שנכנס לישראל דרך קבע על מנת לעבור עבירות. הנאשם בחר בעבריינות בישראל כדרך חיים ומקור פרנסה, ומאסרים חוזרים ונשנים שהושתו עליו לא הועילו להסיטו ממסלולו זה. התנהגותו זו, כמו גם זלזולו ברשויות אכיפת החוק אינם מאפשרים גישה סלחנית" הושת עליו עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 30 חודשים והופעל במצטבר עונש מותנה של 3 חודשים.
9. התביעה הגישה לעיוני גם את
גזר דינו של שותפו של הנאשם, צברי מאהר צברי דגלס, שהורשע במעורבותו באירוע השלישי בלבד. כבוד מ"מ הנשיא [כתוארו אז] סא"ל רונן עצמון ציין כי במהותו של האירוע "מדובר בשוד אלים למדי של רכב מיד בעליו, במקום פומבי לעיני כל, דבר המלמד על תעוזה רבה של הנאשם, על תחושה של לית דין ולית דיין, זלזול ברכושו וברגשותיו של הזולת ונכונות לעבור על החק כשהדבר מזדמן". בהתחשב בעיקר בקשיים הראייתיים הייחודיים לאותו תיק, כיבד בית המשפט את הסכמת הצדדים והשית על צברי עונש של 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה ופיצוי בסך 2,000 ש"ח.
10. בנוסף, הוגשו
התייחסותם של נפגעי העבירה. המתלוננת,
הגברת כהן, מסרה כי מאז האירוע הטראומתי שחוותה היא סובלת מפחד תמידי, בעיקר חוששת לנסוע, נועלת את דלתות רכבה ולא מעזה להעלות לרכבה גבר המבקש הסעה. יצוין, כי הגברת כהן אף העידה בפניי, בכנות ובהתרגשות, כי הגז המדמיע שריסס הנאשם בעיניה גרם לה לתחושת צריבה קשה שלא חלפה, גם לאחר ששטפה את עיניה באמצעות מים. היא סבלה מן הצריבה עד לשעות הערב באותו היום. הגברת כהן העידה שהמקרה הותיר בה "טראומה לכל החיים".
11. המתלונן,
מר בריינס, הצהיר בהתייחסותו הכתובה שהוגשה לעיוני, שהשוד האלים היה עבורו טראומה קשה מאוד. בעקבותיו, החל בטיפול פסיכולוגי קליני שהסתכם בהוצאה כספית גדולה. כתוצאה מהאירוע התפתח מתח בינו ובין מעסיקו, שסופו בפיטוריו ממקום העבודה. משפחתו, שמונה 12 נפשות, נותרה ללא מקור פרנסה למשך תקופה ארוכה.
12.
התביעה הבהירה את מאפייני החומרה הכלליים בעבירת השוד ואת הצורך להגן על הציבור, תוך שהא סוקרת באופן נרחב וראוי לציון את הפסיקה ורמת הענישה המקובלת. התביעה פרטה את הנסיבות לחומרה המאפיינות את העבירות בהן הורשע הנאשם: באירוע הראשון, התחזה הנאשם בתחכום למתיישב יהודי, בחר בקורבן חלש - אישה עם תינוק, והשתמש בגז מדמיע שגרם למתלוננת לנזק. באירוע השלישי ניתן ללמוד על התעוזה של הנאשם וחברו ששדדו את רכבו של המתלונן קבל עם ועדה. התעוזה ניכרת גם מהתחזותו הממושכת בפני המשטרה ובית המשפט הצבאי. התביעה הדגישה את עברו הפלילי המחמיר של הנאשם, ובעיקר את העובדה שהנאשם כמעט ולא שהה מחוץ לבית הסוהר. בכל פעם, לאחר ששוחרר מעונש מאסר אחד, הוא שב ומבצע עבירה בת מעצר נוספת. מדובר ברצף עבירות המתמשך מאז היותו קטין. לאור כל האמור, ביקשה התביעה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל בגין כל אחד מהאירועים בהם הורשע. את עונשי המאסר ביקשה לצבור יחדיו. בנוסף, ביקשה להשית על הנאשם מאסר מותנה, קנס ופיצויים למתלוננים.
13.
הסנגור המלומד ציין שהנאשם העדיף לברוח מן הרכב של הגברת כהן, לאחר שגילה כי ברכב מצויה תינוקת. הסנגור הדגיש שלא היה שימוש ניכר באלימות, מלבד התזת הגז המדמיע בעיניה של הגברת כהן. הסנגור הפנה אל העונש שהושת על שותפו של הנאשם וביקש להתחשב בעיקרון אחידות הענישה. כן ציין הסנגור שהנאשם התדרדר לדרך הפשע, בשל העדר שיקום מוסדי. אילו היה נשלח למוסדות שיקום בגיבוי ממשלתי, אפשר שהמצב היה שונה. אלא, שבני משפחתו אינם תומכים בו ונסיבותיו האישיות הן קשות. עוד הדגיש הסנגור שהנאשם הודה באשמה, נטל אחריות למעשיו, והביע עליהם חרטה. הסנגור טען בטוב טעם, והציג לעיוני פסקי דין רבים, התוחמים, לשיטתו, את מתחם הענישה ההולם בין 6 חודשים ל-40 חודשים. הסנגור ביקש לקבוע את עונשו של הנאשם במתחם האמור. בנוסף, הציע להטיל עליו עונש של קנס ופיצויים למתלוננים.
14. בדברו האחרון, מסר
הנאשם כי הוא מצטער על מעשיו וביקש להתחשב בנסיבות ילדותו הקשות. אביו נהג להכותו עד שעזב את הבית. לפני מספר חודשים, במהלך תקופת מעצרו, נפטרה אמו. הוא לא זכה לראותה לפני מותה.
דיון והכרעה
15. פסיקת בית המשפט הצבאי לערעורים ופסיקת בית המשפט העליון בישראל קובעות מנעד רחב ביותר של ענישה בעבירות השוד. ואכן, הצדדים הגישו לעיוני גזרי דין רבים המציגים את מלוא משרעת הענישה. רמת הענישה בעבירות השוד היא מגוונת ותלוית נסיבות. סקירת הפסיקה בעבירות שוד מלמדת, כי ענישה מחמירה הושתה על עבריינים שביצעו מעשי שוד
שיטתיים ו
מתוכננים
בחבורה; בע' 2131/11
חרב והדאן נגד התביעה הצבאית [פורסם בנבו; 26/10/11] - הוטלו 4 שנות מאסר בגין שוד רכב וגניבת שני כלי רכב נוספים, בחבורה ולאחר תכנון מפורט וביצוע שיטתי; בע"פ 8032/11
אסף קמפה נגד מדינת ישראל [פורסם בנבו; 28/11/12] הורשע המערער בשתי עבירות של שוד בנסיבות מחמירות ובשתי תקיפות אלימות באמצעות מוט ברזל. בית המשפט העליון אישר את העונש של חמש שנות מאסר שהוטל עליו, תוך שהוא קובע כי העונש הולם את חומרת העבירות.
16. עבריינים שהורשעו בעבר בעבירות דומות
וחזרו לסורם, נשפטו גם הם לפי מנהג בית שמאי. לשם המחשה, ניתן להפנות אל ע' איו"ש 130/02
בלאל קישתה נגד התובע הצבאי [פורסם בנבו; 4/11/02] - שם נקבע עונש של 7.5 שנות מאסר ו- 8,000 ש"ח פיצויים למערער, בעל עבר פלילי מכביד, שהורשע לאחר ניהול משפט הוכחות, בגניבת ובמכירתן של שתי מוניות, תוך הפעלת איומים וכוח על הנהגים.
בע"פ 9897/09
מחמד אבו מקדם נגד מדינת ישראל [פורסם בנבו; 07/12/10] הושת על הנאשם, בעל עבר פלילי לא מכביד, שהורשע בשני מעשי שוד אלימים ובחבורה עונש של 8 שנות מאסר לריצוי בפועל. יצוין, כי בשני אירועי השוד מדובר היה באלימות קשה שהופעלה על ידי הנאשם וחבריו כלפי המתלוננים.