1. במסגרת הסדר טיעון, שנערך בין הצדדים, תוקן כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם, צורף תיק פלילי נוסף שהיה תלוי ועומד כנגד הנאשם בבימ"ש השלום בב"ש, והנאשם הודה והורשע בשני תיקים אלה. כן הוסכם בין הצדדים, כי יעתרו במשותף להטלת עונש מאסר בפועל למשך 3 וחצי שנים, מאסר על תנאי לתקופה שתקבע על ידי ביהמ"ש וכן פיצוי למתלונן בתיק של ביהמ"ש המחוזי בסך של 15,000 ש"ח, מתוכם 5,000 ש"ח ישולמו עד למתן גזר הדין והשאר ישולם עם שחרורו של הנאשם מהמאסר.
2. מהאמור בכתב האישום המתוקן שהוגש לבימ"ש זה עולה, כי במועדים מדויקים אשר אינם ידועים למאשימה, אך בין חודש יוני 2002 לספטמבר 2002, במספר הזדמנויות, ביצע הנאשם בביתו מעשים מגונים במתלונן, י.ג., אשר הינו קטין יליד 5/8/94.
הנאשם היה ידיד משפחה של הורי הקטין, וכאשר הקטין הגיע לביתו של הנאשם שבנווה דקלים כדי להזמין אותו לביתו, לבקשת הוריו, נהג הנאשם לבצע בו מעשים מגונים, תוך שהוא מבטיח לו שיתן לו שרשרת: הנאשם נהג להצמיד את המתלונן אל גופו בחוזקה, להכניס את ידיו לתוך תחתוניו, ללטף את ישבנו ואת איבר מינו ולאחוז בחוזקה באיבר מינו של המתלונן.
בגין מעשים אלו הורשע הנאשם בביצוע עבירות של מעשים מגונים לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").
בתיק שצורף לגזר הדין של בימ"ש זה, ת.פ. 3634/02 של בימ"ש השלום בב"ש, הורשע הנאשם ב-3 אישומים:
באישום הראשון, הורשע הנאשם בכך שבאמצע חודש יולי 2002, בשעות הערב בנווה דקלים, נהג הנאשם ברכב בטחון של הישוב במסגרת עבודתו בשמירה. המתלונן י.צ., יליד 1984, הבחין בנאשם וביקש ממנו להצטרף לסיור. הנאשם נעתר לבקשתו והמתלונן התיישב במושב הקדמי של הרכב ליד הנאשם. במהלך הנסיעה, שלח הנאשם את ידו ונגע באיבר מינו של המתלונן מעל מכנסיו ללא הסכמתו ואף הציע למתלונן לשכב איתו.
בגין מעשה זה הורשע הנאשם בביצוע עבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין.
באישום השני הורשע הנאשם בכך שבשנת 1999, במועד מדויק שאינו ידוע, ישב בביתו וצפה בסרטים פורנוגרפיים יחד עם המתלונן י.ב., יליד 11/7/83. באותו מעמד הנאשם אמר למתלונן, כי ברצונו ללמד אותו איך לאונן ופתח את מכנסיו ונגע באיבר מינו וזאת ללא הסכמתו של המתלונן.
בגין מעשה זה הורשע הנאשם בביצוע עבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין.
באישום השלישי הורשע הנאשם בכך שבשנת 1999, ב-4 הזדמנויות שונות, ישב בביתו וצפה בסרטים פורנוגרפיים יחד עם המתלונן נ.ב., יליד 20/7/83. במקרים אלה, שלח הנאשם ידו לאיבר מינו של המתלונן ונגע בו ולאחר מכן הכניס את איבר מינו של המתלונן לפיו ללא הסכמתו ולמרות התנגדותו של המתלונן.
בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בביצוע 4 עבירות של מעשים מגונים לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין.
3. הצדדים נימקו את העונש המוצע על ידם - 3 וחצי שנות מאסר בפועל - בשינוי שחל בכתבי האישום, בפיצוי שהנאשם אמור לשלם למתלונן נשוא התיק של ביהמ"ש המחוזי ובעיקר במצבו הרפואי של הנאשם.
התובעת הוסיפה בטיעוניה, כי בתיק נשוא ביהמ"ש המחוזי נתקלה התביעה ב
"מעט קושי ראייתי בעיקר לצורך הסיוע הדרוש לעדות הקטין שנמסרה לחוקרת הילדים".
לדבריה, המעשים שביצע הנאשם אמנם אינם מהחמורים בקשת עבירות המין, אך משנעשו כלפי קטינים, יש בהם חומרה מיוחדת. יחד עם זאת, ולאור החסכון מזמנו של ביהמ"ש עקב הודאת הנאשם ולאור מצבו הרפואי - סברה התובעת שהעונש המבוקש מאוזן וטומן בחובו גם הרתעה וגם פיצוי למתלונן.
ב"כ הנאשם פירט את מצבו הבריאותי הקשה של הנאשם ומתברר, כי לנאשם בעיות גב חמורות, אשר מחמירות כל אימת שאיננו ישן על מיטה אורטופדית. הנאשם עבר ניתוחי גב מסובכים לאחר תאונת אופנוע קשה שעבר לפני שנים רבות, וכתוצאה מכך מצבו הפיזי התדרדר קשות, בעיקר בתקופת שהייתו בכלא. הפלטינות שבגופו, לטענת הסניגור, משפיעות על מערכת העצבים שלו וגורמות לו לחוסר יכולת להתנועע.
הסניגור הוסיף, כי נוכח כתב האישום האחרון שהוגש כנגד הנאשם משפחתו התפרקה, ואשתו, אשר ליוותה אותו ותמכה בו בשלבים הראשונים של ההליך, התייאשה ופתחה בהליכי גירושין.
הנאשם עצמו ביקש סליחה וטען שמרגיש רע גם בגלל מצבו הבריאותי וגם בגלל כל הארועים.
4. נוכח מעשיו של הנאשם ונוכח טיעוני הצדדים באשר לסיבות אשר הניעו אותם להגיע להסדר הטיעון, כמפורט לעיל, אנו סבורים, כי הסדר הטיעון הינו ראוי בנסיבות העניין ואין מקום לחרוג ממנו.
מעשיו של הנאשם חמורים ומשתרעים על פני מספר שנים, כאשר הם נעשו כלפי ארבעה מתלוננים שונים. העבירות הלכו והחמירו, כאשר העבירות האחרונות, נשוא תיק ביהמ"ש המחוזי, נעשתה כלפי קטין רך בימים, במספר הזדמנויות, וללא ספק הותירו את חותמם בקטין וילוו אותו למשך שנים ארוכות.
