לענין נאשם 2 ארז אוסקר (להלן: הנאשם)
1. לאחר שהוחל בשמיעת מסכת הראיות הגיעו הצדדים להסדר טעון במסגרתו תוקן סעיף האישום שיוחס לנאשם, והוא הודה במיוחס לו והורשע בעבירה של סיוע לסחר בסמים לפי סע' 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 ביחד עם סע' 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
2. כמפורט בכתב האישום, ביום 16.1.05, התקשר סוכן סמוי לנאשם 1 שדינו נגזר (להלן: נאשם 1 או שרון), בעת שהלה היה בביתו של הנאשם, וביקש לרכוש 15 ק"ג של סם מסוג קנבוס. במועד בו תוכננה העסקה להתבצע השיג שרון את כמות הסם המבוקשת, ולאחר מכן התקשר לנהג מונית שהסיע את הנאשמים למקום בו נרכש על-ידם הסם והונח במונית. מיד לאחר מכן הגיעו השניים למקום המפגש, שם המתין להם הסוכן הסמוי. הנאשמים ירדו מהמונית ונכנסו לרכבו של הסוכן כשהנאשם נושא בידו את השקים שהכילו את הסם, ולאחר שלבקשת הסוכן ספר הנאשם את חבילות הסם והחזירן לשקים, מכרו הנאשמים לסוכן 16 אריזות סם מסוג קנבוס שהיו בשקים, במשקל כולל של 12.8 ק"ג, זאת תמורת 7,800 ש"ח ששולמו ע"י שרון.
בתמורה לחלקו של הנאשם שילם לו שרון סך של 150 ש"ח. (כ"כ הוא שילם לנהג המונית 150 ש"ח).
3. בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם צויין כי הינו רווק בן 23, בן שני מבין חמשה ילדים, שגדל במשפחה רב בעייתית: אמו נפטרה מהתמכרות לאלכוהול והאב, שהסתבך כספית ושקע בחובות כבדים, מתקשה לספק לילדיו את צרכיהם הבסיסיים.
על-פי התרשמות שירות המבחן מדובר בבחור צעיר, בודד, חסר כלים לבניית יחסים בריאים עם סביבתו ובעל כוחות התמודדות דלים ורמה נמוכה של התפתחותו הרגשית, שמגיל צעיר נאלץ לתפקד כדמות הורית כלפי הוריו ואחיו ושימש כמתווך בינם לבין מוסדות וגורמי הרווחה. כך, אף כי ביקר בבית הספר במשך 9 שנים אינו יודע קרוא וכתוב והוא פטור משירות צבאי בשל אי התאמה. חוויות טראומטיות של הזנחה ופגיעה רגשית קשה השפיעו על כוחות ההתמודדות שלו עם בעיותיו. עוד על-פי התרשמות שירות המבחן על רקע חסכים רגשיים והעדר סביבה תומכת ובשל חוסר מיומנויות חיים בסיסיות הוא התקשה ליישם את הפוטנציאל החיובי שלו ושאיפותיו לנהל אורח חיים תקין ויציב. כך מעולם לא עבד בעבודה מסודרת.
עוד צויין כי הנאשם הכחיש שימוש כלשהו בסמים במהלך חייו וכי אמנם בדיקות אקראיות לגילוי שרידי סם שמסר נמצאו נקיות.
כפי שמסר הנאשם לקצין שירות המבחן מעורבותו בעבירה דנן נוצרה משבאותה תקופה היה במצב כלכלי קשה ונתפתה להענות להצעת שותפו לעבירה (נאשם 1 - שהינו בן דודו) לנסוע עמו במונית עד לצומת ראם למפגש שקבע במקום עם חברתו, וכי מתחילת הדרך נאשם 1 הציע לו סך של 150 ש"ח, כדי שיוכל להשתתף במסיבה.
שירות המבחן התרשם כי הצער שהביע הנאשם על הסתבכותו בפלילים, שהינה ההסתבכות הראשונה שלו, הינה כנה ואמיתית וכי מעצרו הממושך, התרחקותו מהבית והתגובה החריפה של אביו כלפיו עד ניתוק הקשר עמו, כמו גם הימצאותו כיום בסביבה נורמטיבית ותומכת בבית דודו - כל אלו סייעו לו להבין את משמעות התנהגותו באירוע העבירה.
בהתייחס לכל אלו ונוכח חומרת העבירה סבור שירות המבחן כי במקרה זה קיימת חשיבות לשלב את האלמנט הטיפולי עם אלמנט עונשי מוחשי קונקרטי ומציב גבולות.
לפיכך הומלץ, מבחינה טיפולית להעמידו במבחן השירות לתקופה של שנה, במהלכה הוא ישולב בשיחות פרטניות ותישקל אפשרות לשלבו במועדון חברתי טיפולי לאנשים צעירים בעלי צורך במסגרת שייכות נורמטיבית. מסגרת שתהווה עבורו גורם טיפולי ומסייע בשל הצורך בהתמודדות יומיומית עם קשיים ומגוון בעיותיו.
כעונש הרתעתי ממליץ שירות המבחן להטיל עליו עונש מוחשי, אף כי להערכתו עונש מאסר בין כותלי בית הסוהר עלול להחמיר את מצבו מבחינת חשיפתו לנורמות עברייניות. לפיכך מומלץ מאסר בעבודות שירות, עונש שיש בו לסייע לו גם ברכישת הרגלי עבודה החסרים לו. עוד מומלץ להטיל עליו עונש מאסר מותנה ארוך ומרתיע.
4. ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם שנת מאסר בפועל בנוסף למאסר על תנאי ארוך וכן קנס. לטעמו נוכח חומרת העבירה שביצע הנאשם מאסר בעבודות שירות איננו העונש הראוי. הוא התייחס לנזק הרב שעשוי היה להיגרם מהפצת הכמות הרצינית כל כך של הסם, ולפסיקה, שכחוט השני עובר בה המסר כי בגין העבירות מהסוג האמור יש להשית עונשים ממשיים וכואבים, כשדין הנסיבות האישיות להידחות בפני האינטרס הציבורי החד משמעי.
5. ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן בציינו כי חלקו של הנאשם בעבירה הוא הקטן ביותר וכי גם בהשוואה לעונש שהושת על חברו העונש המומלץ הוא מידתי וראוי; מה גם שהנאשם הודה במיוחס לו מיד משהמליץ ביה"מ על שינוי סעיף העבירה.
עוד הפנה לעברו הנקי, לעובדה כי הנאשם אינו צורך סמים או מכור להם, וכי הוא הסתבך בעבירה דנן, כמסייע, עקב גילו הצעיר והקושי שלו להציב גבולות, נוכח נסיבות חייו הקשות.
עוד הפנה הסניגור המלומד למשך הזמן הארוך בו נמצא הנאשם במעצר בית. כ"כ הפנה לכך כי הנאשם קשר את גורלו עם בחורה הנמצאת בהריון, עמה הוא אמור להינשא בהקדם, בציינו כי נוכח בדידותו הקשה זהו הסיכוי שיאפשר לו לבנות מערכת משפחתית חמה שתציב לו אתגרים וגבולות.
הנאשם ביקש להתחשב במצבו ולאפשר לו לחפש עבודה ולהשתלב במסגרת חיים נורמטיביים.
6. בהתייחס לתסקיר שירות המבחן ולטעוני ב"כ הנאשם, הופנה הנאשם לממונה על עבודות שירות. דא עקא, למרות שלושה זימונים, הוא בחר שלא להתייצב, וממילא לא ניתנה חוו"ד הממונה בעניינו.
7. על חומרתן היתירה של עבירות הסמים ובמיוחד הפצתם הוכברו מילים בפסיקה. כמו כן נקבע כי בעבירות מן הסוג האמור מן הראוי כי הנסיבות האישיות של העבריין ייסוגו אל מול הענין הציבורי שבהטלת עונשים מרתיעים (ר' ע"פ 1594/96,
עקול נ' מדינת ישראל, תק-על 97(2) 377).
