גזר דין בתיק פ 8358/05

1.          כתב האישום

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם, שבאה לאחר שמיעת מרבית ראיות התביעה, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן.

לנאשם 1 יוחסה עבירה של ניסיון לתיווך בשוחד, עבירה לפי סעיף 295 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן "החוק").

לנאשם 2 יוחסה עבירה של ניסיון ללקיחת שוחד, עבירה לפי סעיף 290 לחוק בצירוף סעיף 294(א) לחוק.

הודאת הנאשמים באה בעקבות הסדר טיעון לפיו, יוחסו לנאשמים בכתב האישום המתוקן העבירות הנ"ל, חלף עבירות רבות וחמורות יותר ואישומים רבים יותר שיוחסו להם בכתב האישום המקורי.

הסדר הטיעון כלל גם הסכמה לעניין העונש לפיה, התביעה תעתור לעונש מירבי של 10 חודשי מאסר בפועל והסנגוריה תהא רשאית לטעון באופן חופשי. עונש המאסר על תנאי שיוטל, יהא על פי שיקול דעת בית המשפט.

עוד הוסכם, כי הצדדים יעתרו לפיצוי המתלוננת בגובה של 40,000 ש"ח, כאשר כל אחד מהנאשמים ישלם למתלוננת 20,000 ש"ח.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם, כי אין ראיות לכך שהנאשמים התכוונו להעביר את המתלוננת בפועל מבחן נהיגה ולגרום לקבלת רישיון נהיגה שלא כדין.

הסדר הטיעון נעשה על דעת המתלוננת, אשר הסכימה להימנע מהגשת תביעה אזרחית כנגד הנאשמים, אלא במקרה שיוכח נזק נוסף בעתיד.

2.         העובדות המקימות את העבירות בהן הורשעו הנאשמים הן כדלקמן :

הנאשם 1, יליד 1954, הינו מורה לנהיגה בבית ספר לנהיגה והנאשם 2, יליד 1952, משמש כבוחן נהיגה במשרד הרישוי.

סמוך לחודש אפריל 2005, החלה המתלוננת ללמוד נהיגה אצל הנאשם 1. היא לקחה שיעורים רבים ובהנחיית הנאשם 1 ניגשה ביום 18.7.05 למבחן נהיגה מעשי (טסט) ונכשלה.

הנאשם 1 הציע למתלוננת לקיים יחסי מין עם הנאשם 2, על מנת שתעבור את הטסט. בעקבות הצעתו פנתה המתלוננת למשטרה והמשיכה במגעיה עם הנאשמים, על פי הוראת המשטרה.

הנאשם 1 בשיחת טלפון ביום 25.9.05 אמר למתלוננת, כי אם תקיים יחסי מין עם הנאשם 2, תעבור את המבחן המעשי בוודאות ויתכן כי הנאשם 2 ירצה לקיים איתה יחסי מין פעם אחת נוספת. המתלוננת אמרה לנאשם 1 שהיא נשואה ולא רוצה שאיש ידע מכך והנאשם 1 הרגיע אותה שאיש לא יידע והוסיף שגם הוא רוצה לקיים איתה יחסי מין.

הנאשם 1 בין התאריכים 26.9.05 ל- 6.11.05, התקשר לטלפון הנייד של המתלוננת פעמים רבות, אולם היא לא ענתה.

במהלך שיעור נהיגה, בתאריך 8.11.05, בשעות הבוקר, אמר הנאשם 1 למתלוננת שהוא רוצה לקיים עימה יחסי מין, המתלוננת סרבה ושאלה אותו אם בלי זה היא לא יכולה לעבור את המבחן המעשי. הנאשם 1 הודיע לה, כי אם רצונה לעבור את המבחן ולקבל רישיון, היא צריכה לקיים יחסי מין עם הנאשם 2.

המתלוננת הציעה לנאשם 1 כי תיתן לנאשם 2 כסף במקום יחסי מין, אולם הנאשם 1 סרב לכך.

במהלך שיעור נהיגה, בתאריך 9.11.05, אמר הנאשם 1 למתלוננת, כי אין לה ממה לפחד לקיים איתם יחסי מין עם הנאשמים והעיד על עצמו, כי הוא איש נשוי ואין לו מחלות ודרש ממנה לחשוב על כך.

במהלך שיעור נהיגה, בתאריך 10.11.05, הסביר הנאשם 1 למתלוננת, כי ביום המבחן, לאחר שתראה שהנאשם 2 אישר בחתימתו כי עברה את המבחן המעשי, תקיים יחסי מין עם הנאשם 2 ולאחר מכן איתו. הנאשם 1 שאל את המתלוננת אם היא רוצה לקיים אורגיה והיכן היתה מעדיפה  לקיים את יחסי המין.