1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו - ובמסגרת הסדר, לפיו תוקן כתב האישום - בעבירת
שוד, לפי סעיף 402 (א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977; ובעבירת
הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק הנ"ל.
נסיבות ביצוע העבירות - כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן, ואשר בהן הודה הנאשם, כאמור - הן, כדלהלן:
ביום 13.11.04, סמוך לשעה, 11:00, הבחין הנאשם במתלוננת (קשישה בת 77) עומדת ליד דוכן מפעל הפיס בבאר-שבע, ובדרכה לביתה רץ הנאשם אחריה ומשך בחוזקה את תיקה שנשאה על כתפה - כשתוך כדי כך, נפלה ארצה ונחבלה בראשה, בכתפה ובאגן - ונמלט מהמקום עם שללו בידו. אלא שאותה עת נמצא שוטר במקום, וכשזה צעק לעברו לעצור והודיעו כי הינו עצור בגין עבירת שוד, התנגד הנאשם למעצרו והטיח את התיק ששדד בפניו של אותו שוטר, אשר תפסו; ורק לאחר שהגיעו שוטרים נוספים למקום, הצליחו אלה להשתלט על הנאשם ולעוצרו.
2. טרם הטיעונים לעונש, ולבקשת הסניגורית, הוגש תסקיר שירות המבחן אודות הנאשם.
מהתסקיר (מיום 15.3.05) עולה, כי הנאשם - בן 35, גרוש ואב לילדה - עבד, לדבריו, טרם מעצרו בתיק זה, בעבודות מזדמנות בתחום הבניה, והתגורר בגפו בדירה שכורה. הוא עלה ארצה בשנת 1999 עם אשתו (גרושתו כיום) ובתו; ואילו כל יתר בני משפחתו וקרוביו נותרו בחו"ל.
לדברי הנאשם, התמכר הוא לסמים קשים מזה כשנה (אך, על פי התרשמות שירות המבחן, מדובר בתקופה ארוכה יותר, נוכח עומק מידת ההתמכרות) - וזאת, לדברי הנאשם, על רקע גירושיו מאישתו וניתוקו מבתו. אך, לדבריו, ומאז מעצרו בתיק זה, נמנע משימוש בסם; ועל פי התרשמות שירות המבחן, אכן ניכר שינוי לטובה במראהו הנוכחי של הנאשם (בהשוואה לזה, כפי שנראה לאחר מעצרו - במסגרת עריכת תסקיר המעצר) וכי שהיית הנאשם במעצר זה הובילה אותו ליכולת ארגון כוחות והפנמת מודעות לחומרת מצבו והצורך שבכניסה לתהליך גמילה מהסמים, אשר, ולדבריו, על רקע התמכרותו אליהם גם ביצע את העבירות נשוא תיק זה. ואולם, ומדבריו עולה , כי אין כל גורם קרוב בסביבתו שיוכל לסייע לו בתהליך זה - דבר, שלדעת שירות המבחן ומתוך נסיונו, יקשה על הנאשם לעמוד בתהליכים הנדרשים לצורך קבלתו ושילובו בקהילה טיפולית לגמילה מסמים, למרות התרשמות שירות המבחן, כי המוטיבציה שהנאשם מביע להיגמל מסמים, במסגרת קהילה כזו, הינה כנה; ובאופן שיש מקום לבדוק אפשרות יישומה, אילמלא הקושי הנעוץ בהעדר גורם קרוב סביבתי תומך.
בסיכומו של דבר - ובצד המלצתו, בסופו של דבר, לדחיית הדיון למשך חודש ימים, כדי לבדוק אפשרות שילוב הנאשם במסגרת קהילה טיפולית סגורה - הוסיף שירות המבחן, כי ינסה לבדוק אפשרות גמילת הנאשם במסגרת שב"ס.
3. בטיעוני ב"כ המאשימה, ביקשה זו להדגיש את חומרת עבירת השוד, ובמיוחד נוכח נסיבותיה, משזו בוצעה באישה קשישה חסרת אונים, ובקור רוח. על כן, גם עתרה להטלת מאסר בפועל ארוך ומרתיע ולדחות את המלצת שירות המבחן בדבר דחיית הדיון, לצורך בדיקת אפשרות שילוב הנאשם בקהילה טיפולית סגורה לגמילה מסמים, ובהטעימה כי עד לאירוע נשוא תיק זה לא עשה הנאשם מאומה למען גמילתו; ומכל מקום, ואם אכן, מעונין הוא בכך, יוכל הוא לעשות כן בין כתלי בית הסוהר, ובהיות השב"ס ערוך להענקת סיוע לאסיר החפץ בגמילה כזו ונמצא ראוי ומתאים לה.
מנגד, עתרה ב"כ הנאשם, לאמץ את המלצת שירות המבחן ולדחות את הטיעונים לענש ואת מתן גזה"ד, בבקשה לאפשר ניצול שעת כושר זו לגמילת הנאשם מסמים - דבר שישרת לא רק את הנאשם, אלא גם את האינטרס הציבורי.
לחלופין - ומשהוריתי על שמיעת הטיעונים לענש, לגופו של ענין, ותוך שהוספתי כי אינני שולל על הסף את ההמלצה בדבר דחיית מתן גזה"ד, כהמלצת שירות המבחן - ביקשה הסניגורית, להתחשב, בין היתר, בהודאתו של הנאשם ובחרטתו, כבר במהלך חקירתו במשטרה; בנסיבותיו האישיות שבעטיים הידרדר להתמכרות לסמים; בעובדה שלא מדובר בשוד הכרוך באלימות - כך נטען; ובעובדת היות הנאשם נעדר כל עבר פלילי.
4. לדידי, אין צריך לומר - ובקשר עם עבירת השוד - כי מדובר בעבירה מן החמורות ביותר. זאת, לא רק מעצם טיבה וטיבעה של העבירה, אלא גם נוכח נסיבותיה במקרה זה.
מבחינת עצם מהותה של העבירה, נשוב ונזכיר, כי מעבר לנזק הממוני הכרוך בה, ולעיתים, גם נזק גופני, הרי שמטבע הדברים, כרוכה היא גם בנזק נפשי - והוא אולי החמור מביניהם - נוכח הטראומה בה יימצא, על פי רוב, אדם המהלך לתומו ברחוב, ולפתע, מוצא עצמו מותקף ע"י עבריין המבקש להתנכל לרכושו ואף לגופו. אירועים מסוג זה, ועל פי רוב, מוסיפים להותיר אותותיהם השליליים בנפשו ובהתנהגותו של מי שנפל קרבן אליהם, לפרק זמן ניכר.
הדברים אמורים, במיוחד - ובכך נוגעים אנו בנסיבות המקרה דנן - כשמעשים כאלה מבוצעים בקשישים חסרי אונים וישע. על תופעה זו של שוד קשישים, ועל החומרה המיוחדת הנודעת לה - ומכאן גם הצורך שבענישה מחמירה ומרתיעה - דובר רבות בפסיקה, ומשהדברים ידועים המה, לא נאריך בהם.
לא בכדי, גם בחר לו הנאשם את המתלוננת לשמש קורבנו. המדובר באישה קשישה בת 77, אשר - ובעוזבה את דוכן מפעל הפיס, לכיוון ביתה וכשתיקה על כתפה - עקב הנאשם אחריה, בראותו בה טרף קל ומקור לשלל "הגון".
הנאשם אף גילה תעוזה מיוחדת, בבצעו את המעשה לאור יום ולעין השמש, וכשמאומה לא היה בו כדי להרתיעו מלבצע את זממו. עוד, וגם "משאיתרע מזלו", כאשר אותו שוטר הבחין בו והורה לו לעצור, הטיח הוא את התיק בפניו - ובאופן כזה, שאינו מצביע על הנאשם כמי שמבקש אך להשיב את הגזלה - והתנגד למעצרו; ורק בעזרת השוטרים הנוספים שהגיעו למקום ניתן היה להתגבר עליו ולעוצרו.
5. מדובר, איפוא, באירוע חמור בנסיבותיו, ואף שלא היה כרוך באלימות מיוחדת, הרי שאין לשכוח כי מדובר בשאלה של יחסיות. במקרה זה, מדובר באישה קשישה אשר כל אקט אלים, וגם אם לא קשה במיוחד, הינו קשה די מבחינתה; ועובדה היא, כי היא גם נפלה ארצה - מעוצמת הכוח שהפעיל הנאשם על התיק, כדי למושכו מעל כתפה - וכך גם נחבלה היא בראש, בכתף ובאגן.
הצורך שבענישה מחמירה ומרתיעה בסוג זה של עבירות, ובנסיבות שכאלה, בולט וניכר בעליל; ולו, על מנת להשיב לאזרח התמים (ואף חסר האונים, כבמקרה זה) את התחושה כי יוכל להלך ברחובה של עיר בביטחה, ובוודאי באור יום, בלא לחשוש כי ימצא עצמו חשוף, לפתע, להתנפלות עליו ועל רכושו, מצד עבריין, דוגמת הנאשם.
6. אינני מתעלם מהעובדה, כי לנאשם אין עבר פלילי, כשם, שמניח אני כי , אכן, הסתבכותו באירוע נשוא גזר דין זה הינה על רקע התמכרותו לסמים. כן, אינני מתעלם מהתרשמות שירות המבחן, כי הנאשם נראה, לכאורה, בשל עתה לתהליך מובנה וארוך טווח של גמילה מסמים. אולם, לא ראיתי, בנסיבות הענין, מקום לאימוץ המלצת שירות המבחן, בדבר דחיית הדיון או דחיית מתן גזה"ד, לצורך בדיקת אפשרות שילוב הנאשם במסגרת קהילה טיפולית סגורה, לצורך גמילה מסמים - מה גם שאף שירות המבחן הביע ספק אם יוכל הנאשם לעמוד בתהליך זה, בהיותו נעדר גורם קרוב תומך. מכל מקום, ואם כה עז רצונו של הנאשם להיגמל מסמים, והצהרותיו בענין זה כנות המה - הרי שיוכל לעשות כן גם בין כתלי הכלא, ועל כך גם בדעתי להמליץ בפני שלטונות שב"ס.
יתר על כן - וכדי לעודד את הנאשם לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות עם תהליך זה, ולעמוד בו בין כתלי הכלא, ולמען הראותו אור בקצה המנהרה - גם לא אמצה עימו את חומר הדין, כמתחייב, לכאורה; ולצורך זה, גם אתחשב, לקולא, בעובדת הודאתו בכתב האישום המתוקן (גם אם אין בכך רבותא של ממש, משכזכור, נלכד ונתפס הוא בכף "ועל חם"); בעובדת היותו נעדר עבר פלילי; ובעובדת היות זה לו מאסרו הראשון.