אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8281/03

גזר דין בתיק פ 8281/03

תאריך פרסום : 25/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8281-03
03/05/2005
בפני השופט:
ורדה מרוז

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שלום שיפר
הנתבע:
אבו רקייק נביל
עו"ד אלון ג'וליאן
גזר דין
 

1.         בתום שמיעת עדות המתלונן, מר אמיר סימן טוב (להלן: "המתלונן"), הגיעו הצדדים לידי הסדר טיעון, לפיו הודה הנאשם בעובדות נשוא כתב האישום המתוקן והורשע בעבירה שעניינה שוד בחבורה לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977.

2.         כתב האישום המתוקן מתאר את מעשי הנאשם וחבריו, אשר  בתאריך 15.9.03 שהו  סמוך לנקודת המשטרה בשוק העירוני בבאר שבע. המתלונן רכב סמוך למקום, על אופניו.

            כאשר הבחין הנאשם במתלונן, הוא קרא לו להתקרב אליו ואל חבריו, כדי לבחון את אופניו. המתלונן התעלם מפנייתו והתרחק מהמקום, או אז, הנאשם נכנס לרכבו ביחד עם אחד מחבריו ונסע בעקבות המתלונן, אשר נבהל וביקש לברוח מפניו. הנאשם השיגו והמתלונן עצר, מחשש שמא הנאשם יפגע בו באמצעות מכוניתו. הנאשם וחברו ירדו מרכבם. הנאשם צעק על המתלונן שלא יסתובב במקום שלהם, בעט ברגליו והכהו בחלקי גופו השונים באמצעות אגרופיו.

בתוך כך, אמר הנאשם לחברו, כי ייטול מידי המתלונן את אופניו וכן תיק שהיה עליהם ובו מכשיר טלפון סלולארי. כל אותה עת, המשיך הנאשם להכות במתלונן. משסיים, אמר לו לברוח מהמקום והוא וחברו התרחקו עם רכבם ואופני הנאשם עמם. 

3.         המתלונן בעדותו תיאר את מעשיו של הנאשם כדלקמן:

"הבחנתי במרחק עשרות מטרים בקבוצת בחורים שישבו בסמוך לביתן עליו רשום "משטרה" ופעיל בזמן השוק. לאחר 2-3 דקות אחד הבחורים קרא לי וביקש לראות את האופניים. לא הלכתי. עברו  2-3 דקות, לא הרגשתי מאוים. פתחתי בדהירה עם האופניים לחצות את הרחבה, עליתי על אי תנועה וחציתי את הכביש הראשי והמכונית נסעה בעקבותיי. הם התנהגו מלכתחילה בצורה מאיימת. הנהג יצא מהרכב עוד לפני שהתחלתי לנסוע בצורה מאיימת וצעק עלי 'הומו' וקללות נוספות. אמר: ' אני לא רוצה שהומואים יהיו פה' . ניסיתי לברוח, נסעתי במהירות המרבית, המכונית לא יכלה לנסוע בדרך שלי ועשתה איגוף ורדפה אחרי מסביב. הגעתי לאזור מוסכים, שם הרכב השיג אותי. עצרתי שאם לא כן - היה נכנס בי. עמדתי עם גבי למבנה שהיה במקום. יצאו שני בחורים, הנהג ונוסע, התוקפני שביניהם היה הנהג, הוא הנאשם. הנהג התחיל לקלל אותי, לומר לי 'הומו' ודברים שקשורים לזה ושלא אסתובב באזור שלו. הוא מיד התחיל לתת לי מכות וקללות. איך שהוא יצא מהרכב הוא התחיל לקלל והרביץ לי כדי להוציא את הזעם שהיה לו  עלי. בהתחלה עמדתי ו פשוט הוא נותן לי אגרופים חזקים מאוד בבטן, בחזה ובראש. מהכאבים פשוט התקפלתי ונפלתי על הרצפה. ברגע שהייתי על הרצפה, אז הוא המשיך בבעיטות. הוא בעט בי בכל מקום שאפשר לחשוב. הצטנפתי אבל הוא בעט בי בראש, ברגליים, בצדדים וכל הזמן הוא צעק לי 'הומו' ושהוא לא רוצה שהומואים יסתובבו שמה. זה נמשך משהו כמו 5 - 7 דקות. ... באיזה שלב הוא החליט שקיבלתי את מה שמגיע לי, אז הוא התריע בי שלא אגיע שוב למקום ואמר לנוסע 'קח את האופניים ושים בקבינה'" (עמ' 7 לפר').

                בהמשך, נשאל המתלונן אם התרשם כי הנאשם הכה בו בשל נטיותיו המיניות והמתלונן השיב כי אכן כך, או כדבריו: "הוא הכה אותי בשל נטיותיי המיניות וכך התבטא כלפי" (עמ' 12 לפר').

4.         בתסקיר שהוגש מטעם שרות המבחן, אודות הנאשם, הוא תואר כצעיר, בן 19, אשר עד למועד ביצוע העבירה, ניהל אורח חיים תקין, סיים 9 שנות לימוד ועבד לפרנסתו כפועל וכשומר.

שרות המבחן התרשם, כי האירוע, נשוא כתב האישום, היה חריג בחייו ואינו מבטא את דפוסי התנהגותו, דרך כלל. הנאשם גרס בפני שרות המבחן, כי המתלונן ביקש את קרבתו האינטימית מספר פעמים, טרם האירוע הנדון, ברם הוא דחה אותו וביקשו לחדול ולעזוב את המקום. הוא ציין, כי ביום האירוע, מצא את המתלונן מתרועע עם חבריו באזור השמירה בו עבד וביקשו להתרחק מהמקום. לטענתו, המתלונן התמהמה ובתגובה, נטל הנאשם את משאבת אופניו ואיים עליו באמצעותה, כדי לגרום לו לעזוב את המקום. הנאשם הכחיש בפני שרות המבחן את העובדה לפיה נטל מהמתלונן את אופניו וטען כי חבריו, הם שנטלו את האופניים. הנאשם הוסיף, כי הרקע לתקיפת  המתלונן היה חששו, שמא שמו יוכתם בשל קרבתו למתלונן ותיוחס לו נטייה הומוסקסואלית - דבר שעורר בו פחד ותוקפנות כלפי המתלונן.

הנאשם הביע בפני שרות המבחן חרטה על מעשיו ועל הנזק שגרם למתלונן.

5.         שרות המבחן התרשם כי הגם שהנאשם התקשה ליטול את מלוא האחריות למעשיו, כמו גם להכיר בחומרתם -  המדובר בצעיר המקיים אורח חיים תקין, שומר על החוק ומבקש לבנות חיים נורמטיביים. שרות המבחן העריך, כי המקרה אירע, בשל שיקול דעת לקוי שהופעל באותו מעמד, אשר אינו מאפיין את התנהגותו של הנאשם דרך כלל.

            בנסיבות אלו, בהתחשב בחומרת העבירות מחד גיסא ובנסיבותיו האישיות של המשיב, מאידך גיסא - המליץ שרות המבחן על בצוע עבודות במסגרת שרות לתועלת הציבור בהיקף של 600 שעות. בנוסף, שרות המבחן המליץ להעמיד את הנאשם תחת פיקוחו, חרף הסתייגותו של הנאשם מלעשות כן.

6.         התביעה עתרה שלא לאמץ את המלצת שרות המבחן, המפליגה בקולתה, כך לשיטתה ואינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי, אשר מתפקידו, בין היתר, להגן על החריגים בחברה. התביעה עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל.

התביעה הטעימה, כי חומרת העבירה צפה ועולה מהמניע שעמד ביסוד התנהגותו של הנאשם, אשר הוביל לביצועה. הנאשם בחר במתלונן כקורבנו, אך בשל נטייתו המינית של האחרון. הנאשם ביקש להשפיל את המתלונן ולהענישו בשל נטייתו המינית. השוד האלים בוצע אפוא, כדי להרחיק את הנאשם ושכמותו, "הומואים", כפי שכינהו הנאשם, ממקום עבודתו.

אף אם עשה כן, מהחשש שמא שמו ייקשר עם המתלונן, אשר נטיותיו המיניות גלויות וידועות - אין בכך משום שיקול לקולא, כך לדברי  התובעת, אשר ציינה, בין היתר, כי:

"לא מדובר בסתם שוד אלים, עבירה חמורה לכשעצמה שעונשה המקסימלי הוא 14 שנות מאסר, אלא בעבירה שבליבה שנאה, הפליה, רשעות ואכזריות וכאן חומרתה היתירה". 

7.         הסנגור עתר לאמץ את המלצת שרות המבחן. לדבריו, משהגיעו הצדדים להסדר טיעון, שומה על בית המשפט להתעלם מדברי המתלונן, במהלך עדותו, מהם עולה, כי לתחושתו הפנימית, הנאשם בחר בו כקורבנו, כדי להענישו על נטיותיו המיניות. הסנגור הוסיף, כי מדובר בתחושות סובייקטיביות של המתלונן, אשר אין להן תימוכין בעובדות המתוארות בכתב האישום המתוקן ולפיכך, אין לייחס להן משקל.

8.         הסנגור ביקש לייחס משקל לחרטה שהביע הנאשם על מעשיו. לדבריו, העובדה, שלא הוכחשה על ידי המתלונן, לפיה הנאשם הושיט לידיו, בתום האירוע, את משקפיו, אשר נשמטו מעיניו במהלך התקיפה, כדי ללמד על כך שהנאשם התעשת מיד לאחר ביצוע המעשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ