אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8267/03

גזר דין בתיק פ 8267/03

תאריך פרסום : 18/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8267-03
11/01/2005
בפני השופט:
ח. עמר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ד. מזור
הנתבע:
אדרי יוסף
עו"ד נ. בן נתן
גזר דין

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו - במסגרת הסדר שהושג בין הצדדים בעיצומה של פרשת ראיות התביעה, ולפיו תוקן כתב האישום - בעבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:" החוק"); שוד בחבורה, לפי סעיף 402 (ב) לחוק; ו נסיון לשיבוש מהלכי משפט, לפי סעיפים 244 ו - 25 לחוק.

            נסיבות ביצוע העבירות הנדונות - כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן, ואשר בהן הודה הנאשם, כאמור - הן כדלהלן:

            לאחר שהנאשם קשר, עם שני אחרים, קשר לבצע שוד כספת בדירה באשדוד, הצטיידו הוא וחבריו הנ"ל ב"אקדח מצת" הנחזה כאקדח אמיתי, בתרסיס גז מדמיע ובכובע גרב.

            מצויידים, כאמור, הגיעו הנאשם ושני חבריו הנ"ל ברכב אל קירבת הדירה - ביום 9.11.03, בשעות היום - ולאחר תצפית בת מספר שעות לעברה, ניגשו אל הדירה (בשעה 20:30, לערך) ונקשו בדלת הגינה. כשהמתלונן (בנם של בעלי הדירה) פתח את הדלת התפרצו השלושה אל הדירה; ובאיימם על המתלונן, באמצעות ה"אקדח" ומיכל תרסיס הגז, דרשו ממנו להובילם אל הכספת. תחת איומים אלה עשה המתלונן כמצוותם, ולאחר שהראה להם את מיקום הכספת, הושיבו אותו על המיטה, הצמידו לראשו את ה"אקדח" ודרשו למסור להם את מספר קוד הכספת. ואולם, ומשהמתלונן טען, כי אינו יודע את המספר - ורק לאחר שבהוסיפם לאיים עליו, השתכנעו כי כנראה אינו יודע את המספר - איפשרו לו, לפי עצתו, להתקשר לאימו כדי לקבל הימנה את המספר, והוא עשה כן, בהציגו בפני אימו מצג כאילו מבקש הוא להכניס דבר מה לכספת. אולם, אימו של המתלונן (להלן:" המתלוננת") לא מסרה לו את המספר וביקשה שימתין לבואה. ואכן - ותוך כדי שהנאשם וחבריו מנסים לפרק את הכספת - הגיעה המתלוננת לדירה, תוך מספר דקות, ואז הורו הנאשם וחבריו  למתלונן לפתוח לה את הדלת. אך כשהתקרב זה אל הדלת היכו השלושה אותו, בעטו בו ודחפוהו חזרה לחדר השינה, ושם הטילוהו על המיטה; ולאחר מכן, ניגש הנאשם אל הדלת, פתח אותה והציג עצמו בפני המתלוננת כחבר של בנה המתלונן; ובהיכנסה לתוך הדירה, הובילה הנאשם לחדר השינה,  ושם הצמידו הוא וחבריו את ה"אקדח" לצווארה, ותחת איומיהם - כי אם לא תעשה כן יהרגו  "מישהו" מהם - נאלצה היא לפתוח את הכספת.

            משהנאשם וחבריו מצאו בכספת סכום של כ - 7,000 ש"ח, בלבד, החלו לצעוק על המתלוננים, בטוענם כי על פי מידע שבידיהם אמור להיות בכספת סכום של כרבע מיליון ש"ח, ודרשו, על כן, לדעת היכן יתרת הכסף. בלית ברירה, הסתפקו הנאשם וחבריו בסכום הנ"ל, וכן בסכום נוסף בסך 500 ש"ח, שאותו נטלו מתיקה של המתלוננת; ולאחר שהוציאו את הסוללות ממכשיר הפלאפון בדירה, סגרו את המתלוננים בחדר השינה וכיבו את האורות - עזבו את הדירה.

            באשר לעבירת נסיון שיבוש מהלכי משפט - המדובר הוא בכך, שבמהלך חקירתו וכשהושאר לבדו בחדר החקירות, נטל הנאשם מעל השולחן קלטות וידאו - בסוברו כי אלו הן הקלטות המפלילות אותו (בהיותן -  כך סבר - אותן קלטות המתעדות את שיחותיו עם המדובב) - והחביאן מעל לארוך במשרד, על מנת להעלימן מעיני החוקרים. בפועל, היו אלו קלטות ריקות אשר (ובמסגרת "תרגיל" של החוקרים) סימנו אותן החוקרים, כקלטות של אותן שיחות, כביכול.

2.         טרם הטיעונים לענש, ולבקשת הסניגור, הוריתי על הגשת תסקיר שירות מבחן אודות הנאשם.

            מהתסקיר שהוגש (מיום 23.12.04) עולה כי הנאשם - רווק, בן 24 שנים ומחצה - עבד כטבח טרם מעצרו בתיק זה, והתגורר עם אימו ושלושת אחיו החורגים. הוריו נתגרשו בהיותו בן 5 שנים, ומאז הקשר עם אביו (שנישא בשנית) רופף ומרוחק; ואימו נישאה, אף היא, בשנית.

            הנאשם סיים 12 שנות לימוד במגמה מקצועית (בתחום החשמל) ומגיל 18 עבד בעבודות מזדמנות. הוא שירת בצה"ל בשירות סדיר, במשך כשנתיים בלבד, וזאת, משהודח בעיצומו של השירות, עקב היותו מעורב במספר עבירות התפרצויות וגניבה בבסיס הצבאי בו שירת, ואשר בעטיין הורשע ונידון למאסר לריצוי בעבודות שירות, בצד מאסר מותנה. לאחר מכן, עבד במקום עבודה שממנו התפטר (על רקע בעיות רפואיות בלב - כך לדבריו) ולאחר מכן, ועד למעצרו זה, עבד כטבח בבית תמחוי, כאמור.

            בהתייחסו לעבירות נשוא התיק דנן - נוטל הוא אחריות ומביע חרטה עליהן, תוך גילוי אמפתיה כלפי קרבנותיו.

            על פי התרשמות שירות המבחן - התנהגותו של הנאשם נעוצה במערכת ערכים לקוייה ובלתי מגובשת, העדר זהות ובטחון עצמי נמוך, ותוך נטייה להיגררות אחר הסביבה העבריינית, לצורך קבלת תחושת ערך והשתייכות. כן התרשם שירות המבחן, כי תקופת מעצרו הממושכת של הנאשם בקשר עם תיק זה מסייעת לו בהפנמת גבולות להתנהגות תקינה ובעשיית חשבון נפש; והוא הביע רצון לשקם אורחותיו, תוך השתלבות במסגרת תעסוקתית.

עוד הוסיף שירות המבחן, כי לא התרשם כי מדובר בבחור אשר לו דפוסים עבריינים מופנמים.

בסיכומו של דבר - ונוכח חומרת העבירות וביצוען בסמיכות לעבירות הקודמות, ובלא שהפיק לקח מהענש שהושת עליו בגינן - ממליץ שירות המבחן על "ענש מוחשי של מאסר שייקח בחשבון את תקופת מעצרו  הממושכת, גילו הצעיר, ורצונו לשקם עצמו לאחר תום תקופת המאסר" - וכל זאת, בצד מאסר מותנה.

3.         במסגרת הראיות לענש, העידה בפני, מטעם הנאשם, אימו של זה.

בעדותה הכאובה והטעונה בריגשות אם אוהבת - והדבר מובן, מאליו - סיפרה האם על התקופה הקשה שחוותה עם הנאשם מאז גירושיה מאביו (ובעת היות הנאשם עול ימים) ועל הקושי שהיה לנאשם, עקב ניתוק הקשר עם אביו, ואשר בעטיו נזקק לסיוע של רופא נוירולוג. כן העידה האם על הסבל הנפשי הפיזי והכלכלי המהווה מנת חלקה מאז מעצרו של הנאשם בקשר עם תיק זה, ובאופן שהגיעה, לדבריה, עד למצב בו נצרכה, כלכלית, לסיוע של מגביות.

עוד ציינה האם, כי חוותה חוויה קשה, כאשר נזרק לעבר ביתה חומר נפיץ, שפגע בבנה - אירוע, שאליו קשורים, כנראה, שותפיו של הנאשם לעבירות נשוא תיק זה, וכמי שמבקשים להזהירו מפני הפללתו אותם; ומכאן, איפוא, ובלית ברירה, הימנעותו של הנאשם מלהסגיר את שני שותפיו לאירוע, מחשש פן יבולע לו ולבני משפחתו מפניהם. לדברי האם, הרי שעם כל מימדי גופו המרשימים של הנאשם, אין הוא אלא אדם פחדן וכנוע הנגרר אחר חבריו; והדברים באים לידי ביטוי - כך לדבריה - גם במהלך מעצרו בקשר עם תיק זה, בהיותו מוכה וטעון הגנה בכלאו, ועובדה זו מוסיפה עוד ועוד לסיבלה הרב, בלאו הכי.

בסיכום עדותה, ביקשה היא, איפוא, רחמים עליה ועל הנאשם, ולהקל בעונשו של הנאשם.

4.         בדבריו של הנאשם בפני - ובמסגרת "מילתו האחרונה" של נאשם - הביע הוא צער וחרטה על מעשיו, וביקש את סליחתם של המתלוננים; וטען, כי במהלך תקופת המעצר הארוכה, בה הוא מצוי בקשר עם תיק זה, הספיק להפנים ולהבין עד כמה חמורים היו מעשיו; הבטיח כי לא יחזור עוד על מעשים כאלה; וביקש ליתן לו הזדמנות "להוכיח לכולם שזוהי מעידה חד פעמית, ושלא תחזור על עצמה".

5.         אשר לנו - ובהביטנו אל נסיבות אירוע מעשה השוד - דומה כי אין צריך להכביר מילים על חומרתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ