הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) ו- (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג - 1973, שעניינה החזקת הרואין במשקל 69.81 גרם , ביום 29.8.06, בתוך מונית באזור באר שבע, יחד עם צבי ביטון, נאשם אחר בפרשה. בעקבות הודעת התביעה כי תסתפק בהודאת הנאשם באישום זה, זוכה הנאשם מעבירות אחרות שיוחסו לו, שעניינן קשירת קשר לפשע ועסקה בסם מסוכן.
צבי ביטון, ושני מעורבים נוספים בפרשה, האחים גיל אלבז וטל אלבז, הורשעו בעקבות הסדר טיעון. על צבי ביטון נגזרו 35 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ועל השניים האחרים - 29 חודשי מאסר ממשי. בנוסף נגזרו עונשי מאסר מותנים. יצויין כי הנאשם שימש עד תביעה במשפטם של נאשמים אלה, שתחילה כפרו באשמות. הנאשם לא פצה פיו במהלך עדותו, וסירב פעם אחר פעם, למסור פרטים כלשהם בדבר מעורבותם של נאשמים אלה בעיסקת העבירה.
הנאשם הבהיר בפנייתו לבית המשפט - ולדברים קיים ביטוי בתסקיר שירות המבחן - כי הסתבך בחובות, והופנה על ידי ביטון שהוא מכירו מזה שנים, לאחים אלבז שהינם מלווים בריבית. לאחר שלא עמד בפירעון הלוואה שניתנה לו על ידי האחים, ביקשו ביטון, כי יסייע בידם בעבירת הסם, בתמורה למחיקת החוב, והוא עלה לרכב בו הועבר הסם, לאחר שחש מאויים מהפנייה אליו מצד הנאשמים האחרים. הנאשם ציין כי שיתף פעולה עם המשטרה ומסר פרטים הקשורים במעורבותם של הנאשמים האחרים במעשים.
הנאשם נידון בעבר בגין עבירות רבות נגד הרכוש, וכן בגין עבירות סמים, וירי באיזור מגורים. הרשעתו האחרונה הינה משנת 1990.
מתסקירי שירות המבחן עולה, כי הנאשם הינו כבן 40, נשוי, אב לשלוש בנות. הנאשם הדגיש בפני שירות המבחן כי העבירה אינה משקפת דפוסי התנהגות המאפיינים אותו, וטען כי הוא מרחיק עצמו ממעורבות פלילית. התרשמות שירות המבחן הינה כי קיים פער בין תפיסה זו של הנאשם, לבין מעורבותו באירוע העבירה. הנאשם מסר כי נוצרו מתחים קשים בינו לבין אשתו, שהובילו אף להליכי גירושין, על רקע מעצר הבית המתמשך בו הוא נתון בשל מעורבותו במעשה העבירה, וקשייו הכלכליים. הנאשם שלל צורך בהתערבות טיפולית. לאור האמור, נמנע שירות המבחן מהמלצה בעניינו.
ב"כ המאשימה עתרה להטלת מאסר ממשי על הנאשם, נוכח מהות הסם, ועברו הפלילי של הנאשם.
ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש טען כי הנאשמים האחרים היו הרוח החיה בפרשת הסמים, והם השתמשו ב"שירותיו" של הנאשם לצורך העברת הסם, לאחר שהאחים אלבז חשו כי הם נתונים למעקב משטרתי. הנאשם מקפיד שנים ארוכות שלא לחזור לסורו, וזהו מעצרו הראשון. הנאשם הודה בחלקו בפרשה נוכח הבנתו כי ישוחרר מאחריות למעשה אם יביא להפללת שותפיו. בעקבות האירוע הוא חש מאויים וחש שחייו בסכנה.
מדובר באדם נורמטיבי, ולא במי שסיגל לו דפוסי התנהגות עבריינים. הנאשם הפיק לקחיו, ועניינו שונה מזה של הנאשמים האחרים בפרשה. הנאשם מביע חרטה עמוקה, החל בהליך של חזרה בתשובה, ומבקש לשקם את משפחתו ולהשתלב במקום עבודה מסודר. הוא דחה צורך להשתלב בהליך טיפולי לאחר שאינו משתמש בסמים ולנוכח דרכו המתוקנת. קיים חשש לשלומו של הנאשם אם ייגזר עליו עונש מאסר, ולפיכך יש להימנע מהטלת עונש כליאה העלול לסכנו ולהכשיל הליך שיקומו.
אכן, יש להצטער על כך שהנאשם כשל, התפתה למעשה, עבור תמורה כספית, לאחר שנים רבות שבהן הרחיק עצמו מעולמה של פשיעה, לתת ידו לחבורת עבריינים לצורך העברת ההרואין, שנוכח כמותו ברי כי היה מיועד להפצה למטרות רווח, תוך גרימת נזק הרסני למשתמשיו הפוטנציאליים. הנאשם לא טען אלא בחצי פה, כי ההשתתפות בעבירה נכפתה עליו, וכאמור, נוכח התמורה הכספית שהובטחה לו עבור חלקו, לא נמנע מליטול חלק במעשה. אכן, הנאשם חש עצמו מאויים נוכח תרומתו לחקירה נגד המעורבים האחרים, אולם עם זאת, עשה ככל יכולתו למנוע אפשרות כי עדותו תעמוד לרועץ לנאשמים האחרים, נוכח שתיקתו במהלך עדותו, בלא שנרתע כלל ממורא הדין.
מקבל אני עמדתה של ההגנה כי ענישתו של הנאשם אינה צריכה להיות דומה לזו שהוטלה על הנאשמים האחרים, לאחר שהנאשם הוכנס בסוד העבירה רק בשלב מאוחר, ולא היה שותף לעיסקת הסם עצמה. יש גם ליתן משקל להודאתו המיידית של הנאשם ולהבעת חרטתו, שמתרשם אני, כי כיום, בדיעבד, הינה כנה, והנאשם חרד לגורל משפחתו ולצורכי שיקומו.
ככל שנותן אני מלוא המשקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם, להודאתו ולהבעת חרטתו, איני יכול לבטל צורכי ענישה הנגזרים ממעורבות הנאשם בהחזקת סם ממאיר בכמות מסחרית, עבור בצע כסף, ולנוכח הצורך לאסור מלחמה מתמדת על מחזיקי הסם לצורך הפצתו, ולהרתיע עבריינים בכוח מפני ביצוע עבירות אלה המחבלות בהיבטים שונים, בשלום הציבור (ראו בעניין זה, ע"פ 9537/06 -
יצחק לאנץ נ' מדינת ישראל, טרם פורסם).
סופו של דבר גוזר אני על הנאשם שתי שנות מאסר לריצוי בפועל. 14 חודשים יהיו לריצוי ממשי, והיתרה - 10 חודשים - תהיה מותנית לשלוש שנים מתום המאסר, שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע, או כל עבירת פשע אחרת. ממניין המאסר תנוכה תקופת המעצר מיום 29.8.2006 עד יום 5.10.2006.
זכות ערעור תוך 45 יום.
תשומת לב מפקד מתקן הכליאה אליו יועבר הנאשם, לצורך לנקוט אמצעים להגן על שלומו ובטחונו של הנאשם, נוכח טענותיו, כמפורט לעיל.
ניתן היום ט"ז בחשון, תשס"ח (28 באוקטובר 2007) במעמד הצדדים
_________________
י. צלקובניק - שופט
הסנגור
אבקש להעתר לבקשה לעיכוב ביצוע לשקול הגשת ערעור.