גזר דין בתיק פ 8252/05

1.                   הנאשם הורשע על פי הודאתו בתיק זה בעבירה של סחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין התשל"ז - 1977 ובעבירה של גניבה לפי סעיף 383(א) +384 לחוק העונשין.

2.                   כתב האישום מיחס לו כי ביום 20.8.05, בנוכחות אחותו - דרש הוא מאמו כסף וכאשר ענתה כי אין לה איים עליה כי אם לא תיתן לו כסף - יהרוג אותה. האחות, מחשש כי יפגע באם, מסרה לידי האם  50 ש"ח אותם מסרה האם לנאשם. כמו כן, מייחס כתב האישום לנאשם כי במועד כלשהו בין חודש מרץ 2004 ועד 20.8.05 דרש הוא מאמו במספר הזדמנויות כסף כשהוא מאיים עליה כי אם לא תיתן לו את הכסף הוא יפגע בה וזאת כדי להניע אותה לתת לו את הכסף. עקב האיומים האמורים מסרה האם לידיו של הנאשם סכומי כסף שונים. באותה תקופה אף גנב הנאשם מאמו סדינים בגדים מפות שולחן מערכת סטריאו וקומקום חשמלי ומכר אותם.

3.                    לאחר הודעתו בכתב האישום האמור ולבקשת הנאשם צורפו תיקים פליליים נוספים התלויים ועומדים נגדו. התיקים הללו אוחדו לתיק זה, הנאשם הודה בעובדות ובעבירות המיוחסות לו בתיקים הללו והטיעונים לעונש נשמעו במאוחד. המדובר בפ.א. 758/05 (תחנת משטרת ירקון) בו הורשע הנאשם בעבירת גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, בנסיבות של  גניבת 5 יחידות של ג'ל גילוח מחנות סופר סנטר. בפ.א.7923/05 (תחנת משטרת באר שבע) - בו הורשע  נאשם בעבירת גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, בנסיבות של גניבת ג'ל גילוח מסופר מחסני מזון בבאר שבע. בפ.א. 9466/05 (תחנת משטרת באר-שבע) בו הורשע הנאשם בעבירת גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, לאחר שגנב סכיני גילוח מחנות סופר פארם בבאר שבע, בפ.א 12298/05 (תחנת משטרת באר שבע) בו הורשע הנאשם בעבירת גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, לאחר שגנב משחות שיניים מסופר קלאב מרקט בבאר שבע וכן בפ.א 718/05 (תחנת משטרת יפתח), בו הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, לאחר שהודה כי גנב שמונה תכשירי דאודורנט מחנות סופר פארם בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב ויצא מהמקום מבלי לשלם.

4.                   התביעה בטיעוניה לעונש הדגישה את חומרת המעשים בהם הודה הנאשם בתיק זה, עת סחט את אימו הקשישה ודרש ממנה כספים, תחת איומים, הכל כדי לממן את הסמים אותם הוא צורך מזה שנים ארוכות. התובעת הדגישה כי אין מדובר באירוע חד פעמי בחייו של הנאשם, כי הנאשם ביצע בעבר עבירות דומות כלפי אימו המבוגרת שאת כספיה המעטים מבקש הוא להוציא על צריכת הסמים והגם תקופת מאסר ממושכת אותה ריצה בגין מעשה דומה בעבר, לא היה בכך כדי להרתיע אותו מלחזור ולבצע עבירה דומה. כמו כן הצביעה התובעת על אורח חייו העברייני של הנאשם המממן את צריכת הסמים בדרך של גניבות, כנלמד מצירוף חמישה אישומים בהם הודה בעבירות של גניבה. בנסיבות אלו, ביקשה התביעה להשית על הנאשם עונש מאסר לתקופה ממושכת וכן עונש מרתיע לעתיד.

5.                   ב"כ הנאשם עשה כל שלאל ידו כדי לסייע לנאשם והדבר אכן ראוי לציון. כבר בטיעונים לעונש שנשמעו בפני, בחודש דצמבר 2005, פרס בפני הסנגור את נסיבותיו האישיות של הנאשם והציג בפני את רצונו האמיתי להישלח לטיפול של גמילה מסמים. אחרי לא מעט לבטים נעניתי לפנייתו זו של הנאשם, אשר באה מפי הסנגור, ואיפשרתי לנאשם להשתלב במסגרת סגורה לגמילה מסמים, מתוך כוונה ומטרה כי זה ידע להפיק את המירב ולצאת ממעגל הסמים בו שקע בשנים האחרונות. בדיעבד, התברר כי דרך זו לא צלחה, הנאשם נעצר והיום יש לגזור את דינו.

6.                   ב"כ הנאשם ביקש כי כשלונו זה של הנאשם להשתלב במוסד הגמילה לא יעמוד לחובתו. ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם, שהינו בן 30, צורך סמים קשים מזה זמן רב וזו הסיבה העיקרית להתנהגותו העבריינית. כמו כן עמד הסנגור על נסיבות חייו הטראגיות של הנאשם, על אובדן אביו, על פירוק משפחתו והדגיש כי הנאשם עייף מאורח חיים זה והגם כשלונו להשתלב במסגרת סגורה לגמילה  מסמים הרי שבתקופת שהייתו מאחורי סורג ובריח בכלא, הצליח להתנקות מצריכת הסמים ומבקש הוא להשתלב במסגרת מתאימה לגמילה מסמים בין כותלי בית הכלא, אשר תסייע בידו לחזור ולהשתלב במסגרת חיים נורמטיביים. הנאשם חזר והביע חרטה מלאה על המעשים והדגיש כי המניע למעשים, היה מצבו הפיזי הקשה, עקב צריכת הסמים.

7.                   לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים נתתי את הדעת לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לעובדה כי חסך מזמנו של בית המשפט והודה בהזדמנות הראשונה ואף צרף תיקים אחרים אשר תלויים ועומדים נגדו. הגם כשלונו להשתלב במסגרת גמילה מחוץ לכותלי בית הסוהר נתתי את הדעת לתפנית באורחות חייו כנלמד מדבריו וממעשיו עת הצליח להיגמל פיזית מסמים. אל מול שיקולים אלו עמד בפני האינטרס החברתי והוא להרחיק עבריינים מסוג הנאשם העומד בפני, מן החברה, לתקופה ממושכת כגורם מרתיע ומתריע. בשקלול כל האינטרסים אני משיתה על הנאשם את העונשים הבאים:

א.                  אני מפעילה את המאסר המותנה בן 12 חודשים אשר הושת על הנאשם בת.פ. 1445/02 בית משפט שלום בקריות.

ב.                  אני משיתה על הנאשם עונש מאסר של 30 חודשים.

ג.                    העונשים הנ"ל ירוצו בחופף ובמצטבר באופן שהנאשם ירצה עונש מאסר של 36 חודשים החל מהיום. מתקופת המאסר יופחתו ימי מעצרו שהם מיום 24.8.05 ועד 17.5.06 ומיום 18.6.06 ועד היום.

ד.                  מאסר על תנאי ל-12 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות או עבירת רכוש תוך 3 שנים מיום שחרורו.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום

ניתן היום כ' באלול, תשס"ו (13 בספטמבר 2006) במעמד הצדדים

008252/05פ  055 בת שבע אביגל