גזר דין בתיק פ 8203/04

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, בכתב האישום המתוקן,  בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות , עבירה לפי סעיף 402 (א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:" חוק העונשין"). כתב האישום מלמד כי הנאשם פנה אל  אדם  בשם  להואני  מוניר  (להלן: "המתלונן") בקשר לקניית כלי רכבו של המתלונן. השניים קבעו להיפגש וביום 4.8.04 נפגשו השניים על מנת לבצע את עסקת רכישת כלי הרכב. הנאשם נכנס לכלי הרכב, התיישב ליד המתלונן שנהג בכלי הרכב,  וביקש מממנו לנסוע למוסך "דרור" כדי לבצע בדיקה של כלי הרכב, לא לפני שיעברו דרך אזור התעשיה בערד, שם ממתין לו אחיו עם התמורה הכספית , בסך 98,000 ש"ח. המתלונן נסע לאזור התעשיה בערד שם הצטרף אדם נוסף והתיישב במושב האחורי בכלי הרכב. המתלונן המשיך בנסיעה לכוון מוסך "דרור" כשלפתע הוציא הנאשם סכין ואיים על המתלונן ואמר לו : "אל תזוז, אל תעשה שום דבר ותעשה מה שאני אומר לך" האדם הנוסף אשר ישב מאחור אמר: "תעשה מה שאנו אומרים לך  ולא נפגע בך, רק תסובב את האוטו , אם לא תזוז יהיה לך רע, אנחנו רוצים את הכסף של איזה מטופל שעשית לו טיפול". כתוצאה מהאיומים ברח המתלונן מכלי הרכב, הגם שהנאשם תפס בחולצתו וניסה למנוע ממנו לברוח. לאחר שהמתלונן עזב את הרכב עבר הנאשם למושב הנהג וברח עם כלי הרכב מהמקום.

2. התביעה ביקשה להחמיר עם הנאשם כשהיא מדגישה את התופעה החמורה של מעשי השוד אשר הפכו בשנים האחרונות לתופעה נפוצה ומדאיגה במחוז הדרום. התובעת המלומדת ביקשה לתת את הדעת לנסיבות ביצוע העבירה בהן אין הנאשם בוחל מלהשתמש בסכין כדי לקדם את מטרותיו.

3. שירות המבחן אשר התבקש ליתן תסקיר בעניינו של הנאשם הדגיש את המסוכנות הרבה הנשקפת מן הנאשם את ערכיו העבריניים ואת הצורך בהטלת עונש משמעותי מוחשי ומציב גבולות.

4. מאידך, ביקש הסניגור ללמד סניגוריה על הנאשם כשהוא מדגיש את העובדה כי הנאשם נעדר הרשעות קודמות וכי חסך מזמנו של בית המשפט והודה בהזדמנות הראשונה, לאחר שתוקן כתב האישום. הסניגור הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם את היותו סובל ממחלת עיניים קשה המצריכה טיפול מתמשך כמו גם כי הנו נדרש לטיפול תרופתי קבוע בשל מחלת נפש ממנה הוא סובל. את העובדה כי הנו צעיר בגיל - כבן 24  וכי יש לראות באירוע הנדון כאירוע חריג בו חבר הנאשם לגורם עבריני אשר ניצל את תמימותו. הסניגור ביקש כי בית המשפט יתעלם מתסקיר שירות המבחן אשר לא עשה מלאכתו נאמנה כי אם הסתפק בחזרה על דברים אשר נכתבו בתסקיר המעצר.

5. לעבירת השוד פנים רבות. וחומרת המעשה  נבחנת על פי הנסיבות המלוות את ביצוע העבירה. בענייננו זה חבר הנאשם עם אדם אחר כדי לשדוד את המתלונן. הנאשם עשה שימוש בסכין כדי לקדם את מעשיו כשהוא נוטל מהמתלונן כלי רכב ששוויו 98,000 ש"ח. תופעה זו, של  מעשי שוד הנעשית תחת איומים בכלי נשק הנה תופעה מדאיגה המחייבת ענישה מחמירה אשר תדגיש את אלמנט ההרתעה, אשר גובר בנסיבות שכאלה על שיקולי שיקום העבריין, מה גם שבענייננו זה לא נמצאה כל המלצה בכוון שכזה. רק ענישה כואבת תביא להרתעת הציבור שכן מסר אחר יביא לתוצאה בה עבריינים יעדיפו לקנות סיכון  ב "זול".

בע"פ 2993/02 מדינת ישראל נ' סאבר (בן חסן) אבועליון, דינים עליון, כרך סב 403, נדרש בית המשפט העליון לסוגיית הענישה בנסיבות דומות מאד ומצא לנכון להחמיר בענישת בית המשפט המחוזי ממאסר בפועל בן 18 חדשים למאסר בפועל בן 36 חדשים. שם היה מדובר בעברין בעל הרשעות קודמות.

בע"פ 3232/00 ג'האד אלעוקבי ואח' נ' מדינת ישראל  (טרם פורסם) החמיר בית המשפט העליון בענישת הנאשמים והעמיד את תקופת המאסר בפועל על 4 שנים, בגין עבירת שוד שבוצעה בתחנת דלק משם נטלו הנאשמים סך של 10,000 ש"ח. הנסיבות העומדות בפני דומות לנסיבות אשר נדונו במקרים הנ"ל. יחד עם זאת שונה המקרה שבפני המלמד על נאשם, הסובל ממחלת נפש כרונית, אשר נוצל על ידי אדם אחר. כמו כן אין להתעלם מעובדת העדר הרשעות קודמות לנאשם כמו גם הודאה מידית בכתב האישום.

6. לאור כל האמור לעיל ובאיזון שיקולי הענישה להם נדרש בית המשפט, שיקולי הרתעה גמול ועונש כמו גם שיקום והתחשבות בנסיבותיו של הנאשם, הנני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

א.      מאסר בפועל ל- 36 חדשים החל מיום מעצרו 4/8/04.

ב.      מאסר על תנאי ל- 12 חדשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת פשע תוך 3 שנים מיום שחרורו.

ג.       מאחר וכלי הרכב הוחזר למתלונן אינני מחייבת את הנאשם בפיצוי למתלונן.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום י"ג בשבט, תשס"ה (23 בינואר 2005) במעמד הצדדים

008203/04פ  055