1.
כתב האישום
בהכרעת הדין קבעתי, על יסוד הודאת הנאשמים, כי הנאשמים עברו את העבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן בשנית, עבירה של התקהלות אסורה, עבירה לפי סעיף 151 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן :
"החוק") ועבירה של זיהוי אסירים, עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).
הנאשמים 1 ו-4 עברו עבירה נוספת, עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק.
הנאשם 3 עבר בנוסף, עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274 לחוק ועבירה של חבלה חמורה, עבירה לפי סעיף 333 לחוק.
עוד נקבע בהכרעת הדין כי, שאלת הרשעת הנאשמים, תדחה לשלב שלאחר הגשת תסקירי שירות המבחן בעניינם.
הודאת הנאשמים באה בעקבות הסדר טיעון ולפיו, יוחסו לנאשמים בכתב האישום המתוקן בשנית העבירות הנ"ל, חלף העבירות שיוחסו להם בכתב האישום המקורי.
הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.
2.
על פי עובדות האישום הראשון
, הנאשמים ביחד עם אחרים, הגיעו בתאריך 16.5.05 בשעה 17:00 לערך, לצומת אשקלון (להלן :
"הצומת").
הנאשמים ואנשים נוספים (להלן :
"המפגינים") התיישבו ונשכבו על הכביש בצומת, כך שחסמו את תנועת כלי הרכב בצומת, זאת במסגרת הפגנה נגד תוכנית ההתנתקות.
בשל מעשי הנאשמים, השתרכו פקקים של כלי רכב בכל הנתיבים המובילים לצומת. כלי הרכב ניסו לעבור את הצומת, באופן שחלפו קרוב מאוד לנאשמים ולמפגינים ובאופן שסיכן אותם.
שוטרים, אשר הגיעו במהירות לצומת, כשהם לבושים מדי משטרה, הבחינו בנאשמים ובמפגינים כשהם יושבים ושוכבים על הכביש. השוטרים ביקשו מהם לפנות את צירי התנועה, אולם הנאשמים סרבו, נשכבו על הכביש, כשהם מחזיקים ידיים ובעטו לכיוון השוטרים.
אחד השוטרים ניגש לנאשם 2 וביקש לפנותו, נאשם 2 סרב לפנות וכשהשוטרים אחזו בו, בעט לכל עבר ברגליו, עד אשר השוטרים הצליחו להשתלט עליו והכניסו אותו לניידת.
שוטר אחר ניגש לנאשמים 1 ו- 4, וביקש מהם לפנות את הכביש, אולם השניים סרבו. השוטר הודיע לשני הנאשמים על מעצרם וניסה לאחוז בהם, אולם הם נשכבו על הקרקע וניסו להתחמק מאחיזתם. משהוכנס הנאשם 1 לניידת, החל להשתולל בתוך הניידת והפריע לשוטרים להכניס עצורים נוספים לתוך הניידת.
כמו כן, הנאשמים 1 ו-4 אף ניסו לברוח מהניידת, אולם השוטרים הצליחו להתגבר עליהם וסגרו את הניידת. מיד לאחר מכן, יצא שוב הנאשם 1 מהניידת וניסה לחזור לנאשמים ולמפגינים, אולם שוטר אחז בו והחזיר אותו לניידת.
שלושה שוטרים, וביניהם השוטרת רות ורד, הגיעו לצומת באופן רגלי. השוטרים ביקשו מספר פעמים מהנאשמים ומשאר המפגינים להתפנות מהכביש, אולם הם סרבו, אף שהשוטרים אמרו להם שהם עצורים.
השוטרים החלו לפנות את הנאשמים והמפגינים, באמצעות הרמתם והכנסתם לניידות משטרה, אולם הם התנגדו, נשכבו על הקרקע, השתוללו וניסו למנוע מהם לתפוס את רגליהם וידיהם.
השוטרת רות ורד ושוטר נוסף, פנתה לנאשם 3 וביקשה ממנו מספר פעמים לקום ולפנות את הכביש, אולם הנאשם 3 לא התייחס אליה, אף כשאמרה לו כי הוא עצור. היא התקרבה לרגלי הנאשם 3, כששוטר אחר אוחז בידיו, אז הנאשם 3 החל להשתולל ולבעוט ברגליו, כך שהוא פגע ברגלו בסנטרה של השוטרת ובידה הימנית וגרם לה לשריטות, שפשופים רבים וכאבים בפניה.
שוטרים אחרים שהבחינו במעשי הנאשם 3, התקרבו על מנת לסייע לשוטרת, אז הנאשם 3 בעט ברגלו ופגע בידו הימנית של אחד השוטרים, שבר עצם בידו ופצע את כף ידו הימנית.
השוטרים יחד, השתלטו על הנאשם 3 והכניסו אותו לניידת.