1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של פריצה לרכב לפי סעיף 413ו' לחוק העונשין בצירוף עם סעיף 29 לחוק העונשין, עבירה של גניבה מרכב לפי סעיף 413ד (א) לחוק העונשין בצירוף עם סעיף 29 לחוק העונשין ועבירות בנשק לפי סעיפים 144(ב2), 144(ב), 144(א)+ 29 לחוק העונשין. כמו כן הורשע הנאשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.
2. לבקשת הנאשם צורף תיק נוסף (ת.פ. 523/05 - בית משפט שלום אשקלון) בו הודה הנאשם בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין ובעבירה של תקיפת שוטר בת מילוי תפקידו, לפי סעיף 273 לחוק העונשין.
3. כתב האישום נשוא התיק שבפני מיחס לנאשם כי ביום 23.4.05, בסמוך לשעה 22:00, באשקלון קשר הנאשם קשר עם אחר בשם גולן ברביבאי (להלן : "גולן") ועם קטין אחר לפרוץ לכלי רכב ולגנוב מתוכם דברי ערך ולמכרם. בסמוך לאחר מכן הגיעו השלושה לחניית בניין מגורים ברחוב שפירא באשקלון. גולן והקטין פתחו את הדלתות של כלי רכב שחנה במקום, כשהנאשם עומד בסמוך ומשגיח שאיש לא יתקרב. הקטין פירק מתוך כלי הרכב את מכשיר הרדיו - דיסק וגולן נטל מכלי הרכב כלי נשק, מסוג רובה M-16 וכן מחסנית ובה כדורים לרובה, אותם נטש קודם לכן המתלונן בתוך כלי רכבו.
המתלונן שב למקום והבחין כי כלי הרכב פרוץ אך הנאשם וחבריו הצליחו להימלט מהמקום עם השלל. החבורה החביאה את השלל במקום מסתור וזמן קצר לאחר מכן מכרו הם את כלי הנשק לאחר, בתמורה לסך של 9,000 ש"ח, מתוכו קיבלו בשעת מסירת הנשק ועל חשבון המכירה סך של 500 ש"ח. הרובה אותר ונתפס מאוחר יותר על ידי המשטרה.
4. בעת ביצוע המעשים הנ"ל, בהיות הנאשם מחוץ לביתו הפר הוראה של קצין משטרה אשר הורה לו לשהות במעצר בית בביתו.
5. כתב האישום הנוסף, אשר צורף לתיק זה לבקשת הנאשם ובו הודה כמפורט לעיל, מיחס לנאשם כי ביום 4.1.05 החזיק הנאשם על גופו סכין שלא כדין ושלא למטרה כשירה ולאחר שנתפסה הסכין על גופו תקף הנאשם את השוטר שמילא תפקידו כדין, בכך שדחף אותו.
6. התביעה אשר טענה לעונש התייחסה לעובדה כי הגם גילו הצעיר של הנאשם, יליד 1986, צבר הוא לחובתו הרשעות למכביר בעבירות רכוש ואלימות. הרשעתו האחרונה של הנאשם הייתה בחודש אוגוסט 2003, אז נדון, בהיותו קטין, לעונש מאסר של שנתיים ימים וזאת לאחר שאיזן בית המשפט בין חומרת הרשעותיו בעבירות אלימות אל מול גילו הצעיר וסיכויי שיקומו. הנאשם שוחרר מבית הסוהר שחרור מוקדם, בחודש נובמבר 2004 וזמן קצר לאחר שטעם את טעם החופש, כעבור 5 חודשים בלבד, נעצר בעקבות המעשים נשוא כתב באישום כאן.
התובעת המלומדת הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם כשהיא מפנה את בית המשפט למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות נשק בפרט על רקע המצב הביטחוני המדאיג בו מצויה כיום מדינת ישראל. התובעת ביקשה להחמיר עם הנאשם וזאת לנוכח התסקיר המלמד על כי הנאשם אינו לוקח אחריות למעשיו ולא מפנים את חומרת מעשיו. כן התייחסה היא לאישום הנוסף, עבירה של הפרת הוראה חוקית, המלמד על כי אין לנאשם כל מורא גם לא מורא החוק וכי אדם שכזה זקוק לענישה משמעותית על מנת שיהא בה כדי להבטיח את הגמול הראוי כמו גם להרתיע אותו להבא.
7. הסניגור ביקש למזער את חלקו של הנאשם באירוע הפריצה לכלי הרכב ונטילת כלי הנשק מתוכו ולאחר מכן מכירתו. לדבריו הנאשם היה אך בבחינת התצפיתן על האירוע ולא הוא זה אשר נטל את כלי הנשק מתוך כלי הרכב ומכרו. לדבריו בעת שביצעו השלושה את מעשה ההתפרצות לכלי הרכב לא ידעו הם כי בכלי הרכב מונח הרובה ורק לאחר שהבחינו ברובה החליטו ליטול אותו עמם. לפיכך טען כי, אין ליחס לנאשם את החומרה בה נקטו בתי המשפט בנסיבות בהן דובר על התפרצות מתוכננת לשם גניבת נשק ומכירתו. יתר על כן ציין ב"כ הנאשם כי הנאשם לא נטל חלק פעיל במכירת הנשק ואף לא קיבל כל תמורה על המכירה. הסניגור אף ציין כי לנוכח העובדה כי הנאשם ביצע את העבירות הנדונות בתקופה בה היה משוחרר ברשיון הופקע הרשיון והוא עצור מזה יום 26.4.05 כשהוא בן 19 בלבד היום. בנסיבות אלו ביקש הסנגור כי בית המשפט לא ימצה עמו את הדין וביקש כי עונש המאסר אשר יוטל עליו יהיה לתקופה אשר תאפשר את ריצוי העונש בדרך של עבודות שירות.
8. שירות המבחן אשר התבקש ליתן תסקיר בענייננו של הנאשם לא בא בכל המלצה טיפולית. להיפך, שירות המבחן בא בהמלצה להשית עליו עונש מוחשי אשר ימחיש ויחדד עבורו את גבולות החוק, וזאת לנוכח התרשמותו כי הנאשם לא מפנים את חומרת מעשיו וכי קיים ניתוק רגשי בהתייחסותו לחומרת מעשיו.
9. הנאשם בחור צעיר, כבן 19 היום, הספיק כבר לרצות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה וכבר בגיל 14 החל את מעורבותו בפלילים. שירות המבחן אשר ליווה אותו מאז לא צלח בטיפול בו. הנאשם חבר לחבורת רחוב עמה קשר קשר לפרוץ לכלי רכב. גם אם חלקו של הנאשם היה לתצפת ולהבטיח כי חבריו מבצעים את הפריצות באין מפריע יש לראות בו כשותף מלא למעשים - ובכך כאמור לא כפר הנאשם. העובדה כי לאחר מציאת כלי הנשק לא בחר הנאשם להתנתק מן החבורה ולא התנגד לנטילת הנשק ומכירתו הופכת אותו לשותף מלא גם בביצוע עבירות הנשק בין אם קיבל את התמורה בגין מכירתו לידיו ובין אם לוא.
הנסיבה היחידה אותה יש לזקוף לכאורה לקולא הינה העובדה כי לא יוחסה לו ולאחרים כל ידיעה מוקדמת כי בכלי הרכב מצוי נשק. הייתה זו מציאה מקרית בעקבות מעשה הפריצה אך עליה כאמור לא ויתרה החבורה גם לא הנאשם. כמו גם העובדה כי הנשק נתפס בסמוך לאחר מכן.
10. מעשים חמורים אלו מחייבים ענישה מחמירה ומרתיעה אשר יהא בה להציב גבולות ברורים לנאשם ולהבטיח הרתעתו להבא, כמו גם למען יראו אחרים ויראו. החשש האמיתי כי כלי נשק שכזה יעשה דרכו לגורמים פליליים או גורמים עויינים המבקשים לפגוע בתושבי מדינת ישראל ובשלוות החיים של אזרחי המדינה, מחייב ענישה מכבידה.
לא מצאתי בנסיבותיו האישות של הנאשם נסיבה לקולא. התחשבות שכזו כבר נעשתה עמו בעבר על ידי בית המשפט. הנאשם לא השכיל להבין את הדברים וראוי כעת כי יושת עליו עונש מוחשי משמעותי ממנו מקווה אנוכי כי ילמד להפיק את המרב.
על מדיניות ושיקולי ענישה בנסיבות דומות של ביצוע עבירות בנשק ראה חוות דעתי בת.פ. 8280/03
מדינת ישראל נ' ספיאשוילי,
שם בנסיבות של בחור צעיר אשר פרץ לדירה ומצא שם כלי נשק ומכרו לאחר הושת על הנאשם עונש מאסר ל- 50 חודשים. בע"פ 89/91,
מוחמד אבו ראשיד נ' מדינת ישראל,
תק-על 92 (2), 163 אישר בית המשפט העליון עונש מאסר של 6 שנים לריצוי בפועל על אדם אשר גנב רובה ושתי מחסניות ומכרו לאדם אחר. עונשו של קונה הרובה, באותו עניין, אשר נגזר ל - 4 שנות מאסר, אושר אף הוא. בת"פ (באר - שבע) 8042/98,
מדינת ישראל נ' חסן אלפיניש
, דינים מחוזי כרך לב (4) 400, 1017 גזר בית המשפט עונש מאסר של 39 חודשים בגין עבירה של החזקת נשק שלא כדין וקבלת רכוש בידיעה שהוא גנוב, מבלי שיוחסה לנאשם עבירה של סחר בנשק. בת"פ 8090/02 (באר - שבע),
מדינת ישראל נ' דוד בנון
, דינים מחוזי כרך לגב (7) 936, (מפי כב' השופט אלון, ניתן ביום 5.5.03) גזר בית המשפט עונש מאסר של 60 חודשים על נאשם אשר הורשע בעבירות של נסיון לסחור בנשק ובעבירה של גניבת אותו הנשק. בע"פ 5318/03
סלע עמר נ' מדינת ישראל
דינים עליון, כרך 10, 627 אישר בית המשפט העליון עונש מאסר של 5 שנים בפועל, לאדם אשר מכר במספר הזדמנויות כדורי תחמושת בכמויות גדולות. בת.פ. 8023/04 +8043/04 (מחוזי ב"ש)
מדינת ישראל נ' שמעון לסרי
דינים מחוזי כרך לד (6) 426 נדרשתי אנוכי לנסיבות בהן הורשע הנאשם בעבירות נשק ושידול לסחר בסמים. הנאשם שם הודה כי קשר קשר יחד עם אחרים, כדי לפרוץ לבסיס צבאי סמוך לבאר-שבע ולגנוב משם רובה מסוג M-16 ולמוכרו לאחרים. במסגרת אותו קשר ולצורך קידומו הגיע הנאשם ביחד עם אדם אחר לאותו בסיס צבאי משם נגנב הנשק שהיה ברשותו של חייל אחר בבסיס. הנשק נמסר לידיו של הנאשם והנאשם לקח את הנשק ועזב את המקום עם כלי רכב שברשותו. באותו ענין לא נטען כי מכר את כלי הנשק לאחר ועל כן הוטל על הנאשם עונש מאסר של 4 שנים וכן מאסר מותנה.
11. מדיניות ענישה זו של בתי המשפט, משקפת את סלידתו של בית המשפט מעבירות נשק המבוצעות על ידי עבריינים צמאי כסף, על חשבון בטחונם של תושבי מדינת ישראל ופגיעה ביציבות הבטחונית, לה צמאים אזרחי מדינת ישראל, בפרט בימים אלו. בשוקלי את הדברים על כפות המאזניים, מחד גיסא אינטרס הציבור והוא הטלת ענישה כבדה אשר תשקף גמול ועונש לצד הרתעה ומאידך גיסא נסיבותיו האישיות של הנאשם, נדחות נסיבותיו האישיות אל מול חומרת המעשים אותם עשה.
12. לאור כל האמור לעיל, אני משיתה על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל ל- 50 חודשים החל מיום מעצרו 26.4.05.
ב. מאסר על תנאי של 8 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת רכוש תוך 3 שנים מיום שחרורו.