1. הנאשםהורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, והסתייעות ברכב לביצוע פשע.
2. מהעובדות המפורטות בכתב האישום עולה, כי במוצאי שבת, 13.5.06, בשעה 20:40, הגיע כוח משטרה גדול, עם צו בית משפט, למשק השייך למשפחת הנאשם, במושב נוגה, על מנת לאתר עובדים זרים השוהים במקום ללא היתר. הנאשם היה מודע לפעילות המשטרתית המתבצעת. כשעה לאחר מכן, בדרך המובילה למשק, נעה שיירה של כלי רכב משטרתיים, שבראשה ניידת משטרה, נהוגה ע"י השוטרת רותם בליטי, שלבשה מדי משטרה. הנאשם נסע בכיוון הנגדי, מול שיירת כלי הרכב המשטרתיים, כשהוא נוהג ברכב מסוג טנדר טויוטה (מ.ר. 30-159-51). הנאשם עצר את הטנדר מול חזית הניידת המובילה, באופן שחסם את נתיב נסיעתה, ניגש לחלון הניידת ודרש מהשוטרת בליטי כי הניידות לא יכנסו למשק, וטען כי היא מפריעה לו לעבור בדרך. הנאשם נדרש על ידי אחד השוטרים להזיז את רכבו על מנת לאפשר מעבר לכלי הרכב המשטרתיים, וכתגובה, חזר הנאשם לרכבו, שילב להילוך והאיץ את הטנדר היישר לעבר חזית הניידת, התנגש בניידת ודחפה לאחור. עקב ההתנגשות נחבלה השוטרת בליטי באופן קל, ופונתה לבית חולים. לניידת נגרם נזק בסך של כ- 7300 ש"ח.
3. הנאשם, יליד 1970, נשפט בשנת 1999 בגין עבירת תקיפה, ופעם נוספת, בשנת 2002, בגין תגרה במקום ציבורי, שעניינה מעשה תקיפה, עם אנשים נוספים, של מעורבים אחרים באותה תגרה, באמצעות מוטות ברזל, וגרימת חבלות גוף. יצויין כי באותו עניין, חולטה התחייבות כספית בסך של 5000 ש"ח, שהוטלה על הנאשם בתיק התקיפה, שהנאשם הפרה בביצוע העבירה הנוספת.
מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם וחמישה מאחיו, עובדים במשק. האב נפטר לפני כשנה. נאשם נשוי ואב לארבעה ילדים קטינים. אחד מהם מטופל בתחנה לטיפול בילד, והנאשם מעורב מאד בטיפול בו. שירות המבחן מציין כי הנאשם שירת שירות מלא בצה"ל, ביחידה מובחרת, על הצד הטוב ביותר, בלא שנתגלו בעיות אלימות או חוסר ריסון בהתנהגותו, כפי שעולה מתעודת השחרור וממכתב מפקדו לשעבר.
הנאשם טען בפני קצינת המבחן כי אינו מעסיק עובדים זרים במשק, וכי הויכוח עם השוטרת, שרכבה חסם את היציאה מחצר המשק, נסב רק לעניין זכות הקדימה בדרך; הוא נכנס לרכב, הוכה על ידי השוטרים, ותוך כדי כך התדרדר הרכב ופגע בניידת, כשלנאשם לא הייתה כל כוונה לפגוע בשוטרת או ברכב המשטרתי. שירות המבחן מתרשם לפיכך, כי "העבירה בוצעה על רקע מאבק כוחות עם השוטרת", וכי מדובר בהתנהגות חריגה, שאינה מאפיינת את דרכו של הנאשם, "המנהל לרוב אורח חיים תקין, ללא מאפיינים אלימים בהתנהגותו", ובעל יכולת שליטה עצמית בדרך כלל.
מטעם ההגנה העידו מנהל מרכז יום לקשיש במושב נהורה, שציין כי הנאשם מתמיד בהעברת תרומות מזון ופעולות התנדבות במרכז, ומעדות נוספת עלה, כי פטירת האב גרמה למשבר קשה בהתנהלות המשק. בנוסף הוצגו חוות דעת מגורמים שונים, המשבחות פועלו של הנאשם.
נוכח פעולות התנדבות של הנאשם, ומעורבותו במשך שעות רבות בעבודתו ובטיפול בילדיו, נמנע שירות המבחן מהמלצה על של"ץ, והסתפק במקרה זה בהמלצה על מתן פיצוי לשוטרת, החתמת הנאשם על התחייבות כספית גבוהה להימנע מעבירה, והטלת עונש מאסר מותנה משמעותי.
4. טענת ב"כ המאשימה יש לדון את הנאשם על פי אמות המידה העונשיות החמורות, ולגזור עליו מאסר לשנים ארוכות, כפי שנהוג להטיל באותם מקרים בהם נעשה שימוש ברכב לצורך פגיעה בגופם של שוטרים, או בכלי רכבם, במסגרת מרדפי דרכים, באיזורי דרום הארץ. בנוסף מבקשת התביעה לגזור על הנאשם פסילת רשיון נהיגה לתקופה ארוכה, וקנס משמעותי.
5. ב"כ הנאשם מבקש להתחשב בהודאת הנאשם באשמה, והבעת חרטתו, שהושמעה בדברו האחרון. על פי הנטען, היה הנאשם נתון בתקופה האחרונה בלחץ לא מבוטל עקב פטירת אביו. המשטרה פקדה את המושב מספר רב של פעמים, שלא לצורך, ובמקרה זה כאמור גם במוצאי שבת, בחיפוש אחר העובדים הזרים, וטרדה מנוחתם של המשפחות במושב. עוד נטען כי אחיו של הנאשם אושפז בטיפול נמרץ עקב אלימות משטרתית. עוד טען הסניגור המלומד, כי להטלת מאסר על הנאשם עלולות להיות השלכות חמורות על מצבם הנפשי של ילדיו, ובמיוחד הבן הנתון לטיפול מיוחד, ועל מצבה הכלכלי של המשפחה, שכן המשק נתון לחובות כבדים. הנאשם העביר פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לרכב, והוא נכון לפצות את השוטרת שנפגעה.
ההגנה עותרת איפוא, לאימוץ המלצת שירות המבחן, ולהימנע ממאסרו הממשי של הנאשם.
6. הנאשם הורשע באחת מן העבירות החמורות על פי חוק העונשין, והודה בכך שניסה לפגוע באמצעות רכבו בשוטרת שבאה למלא תפקידה, במסגרת צו שיפוטי, במטרה למנוע עיכוב כדין. מדובר בהתפרצות אלימה בלתי שגרתית, כשהנאשם מעז, נוכח פני השוטרים, להיכנס לרכבו ולהאיצו לכיוון חזית הרכב המשטרתי, תוך שהוא גורם לנזק לא מבוטל לניידת, ולפגיעת גוף לשוטרת הנמצאת ברכבה.
דוחה אני טענת ההגנה כי ניתן להבין התנהגותו של הנאשם בלחצים בהם היה נתון אותה עת. גם אם סבר הנאשם כי "פשיטת" השוטרים על המשק הייתה מוגזמת, וגם אם לא היה שבע רצון ממה שנראה לו כחסימה חלקית של נתיב נסיעתו, לא ניתן להסביר את תגובתו האלימה והקשה של הנאשם, ששורשיה, כך נדמה, מצויים באיבה בלתי רציונאלית לגורמי אכיפת החוק, עד כדי כך שהנאשם התעלם מהסיכון הכבד הנשקף מניגוח הניידת המשטרתית, בעוצמה לא מבוטלת. נראה איפוא, כי הנאשם טרם למד לרסן את המרכיבים האלימים בהתנהגותו, שהתגלו עת נידון גם בעבר בגין עבירות אלימות, אחת מהן תוך שימוש במוט ברזל, וגרימת חבלה לזולת.
בנסיבות אלה אין לקבל את המלצת שירות המבחן לפיה יש לפטור את הנאשם ללא ענישה ממשית, ונראה כי המלצה זו התבססה בעיקרה, על גירסתו של הנאשם בפני ק. המבחן, שאין דבר בינה לבין העובדות בהן הודה במסגרת כתב האישום.
7. מקבל אני טענת ההגנה כי יש ליתן משקל להודאת הנאשם והבעת חרטתו. יש להתחשב גם במצבו המשפחתי של הנאשם ובנסיבות האישיות האחרות שפורטו, ובכללן תרומתו של הנאשם במסגרת הקהילתית. יש להצטער על כך שהנאשם לא שיווה לנגד עיניו טובת משפחתו וטובת משקו, שעה שהעז להסתבך בהתנהגות נמהרת ומסוכנת מעין זו. הנאשם הסתייע אומנם ברכב לצורך פגיעה בניידת המשטרה, ואולם אין במרכיב השימוש ברכב לכשעצמו, בנסיבות המתוארות, כדי להביא לידי קביעה, כמתבקש על ידי התביעה, כי עניינו של הנאשם נופל במסגרת אותם מקרים מובהקים של פורעי חוק בכבישי הדרום, הגורמים בדרך נהיגתם לסיכון חמור ומתמשך של המשתמשים בדרך, שעה שמתנהלים אחריהם מרדפי משטרה במטרה להביא למעצרם.
8. סופו של דבר שמטיל אני על הנאשם עונשים אלה:
18 חודשי מאסר מהם 9 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה מותנית לשלוש שנים מתום המאסר, שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע, או כל עבירת אלימות שיש עימה פגיעת גוף. מתקופת המאסר ינוכו ימי המעצר בין ה - 13.5.06 ל - 31.5.06
הנאשם ייפסל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה למשך שנתיים מתום מאסרו.
הנאשם יפצה את השוטרת רותם בליטי בסך של 4000 ש"ח.
זכות ערעור לבימ"ש העליון תוך 45 יום מהיום.