1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן:
"החוק"), עבירה של שימוש ברכב ללא רשות, עבירה לפי סעיף 413ג לחוק ועבירה של נהיגה ללא רשיון בר תוקף, עבירה לפי סעיף 62 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961.
הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר טיעון שנערך בין הצדדים ולפיו, יוחסו לנאשם בכתב האישום המתוקן העבירות הנ"ל, חלף חמש העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי.
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 8.4.05 בשעה ,00:40 בקירוב קיבל הנאשם מאחר משאית (להלן:
"המשאית") ללא רשות מבעליו. הנאשם נהג במשאית מרמת השרון ועד לאשדוד, זאת על אף שאין לו רישיון נהיגה בתוקף. האחר נהג ברכב מסוג פולקסווגן לפני הנאשם.
אייל נחמני (להלן: "אייל"), עובד חברת "איתוראן", הבחין במשאית וברכב הפולקסווגן בכניסה הדרומית לאשדוד ונסע אחריהם ברכבו עד לצומת אשקלון, שם האחר המשיך לנסוע בכביש 4 והנאשם נכנס לתוך אשקלון. אייל נסע ברכבו אחרי הנאשם וכשנעמד לצידו ברמזור בכניסה לאשקלון, כשדלק אור אדום ברמזור, ביקש מהנאשם לעצור בצד, הנאשם הנהן בראשו וכשהאור ברמזור התחלף לירוק, פנה הנאשם שמאלה במהירות רבה ובפראות בניסיון להימלט מאייל, כשאייל ממשיך לנסוע אחריו ומדווח למשטרה.
שוטרים שהיו בניידת משטרה כחול לבן ונסעו בשדרות עופר מול הנאשם, הבחינו בנאשם נוסע במשאית במהירות רבה לכיוונם. הנאשם המשיך ונסע הישר לעבר הניידת, עד שהשוטרים נאלצו לנסוע במהירות ולסטות לצד הכביש, כל זאת על מנת למנוע את התנגשות הנאשם בניידת המשטרה. השוטרים החלו לדלוק אחר הנאשם, זאת כשהם מפעילים מערכת כריזה, אור כחול מהבהב ומורים לנאשם לעצור, אולם הנאשם לא נשמע להוראות השוטרים. הנאשם פנה ימינה, שם שוטר חסם את נתיב התנועה בעזרת ניידת. משהבחין הנאשם בחסימה על הכביש, עלה על אי תנועה באמצע הכביש, כשהוא נוסע קרוב מאוד לניידת ועבר לנסוע בנתיב הנגדי, בניגוד לכיוון התנועה, תוך סיכון כלי רכב שנסעו מולו כחוק. הנאשם המשיך בנסיעתו ומשהגיע לרמזור שדלק באור אדום לכיוונו של הנאשם, הנאשם לא שעה להוראת הרמזור והמשיך לנסוע במהירות ובפראות תוך שהוא חוצה את הצומת וחזר לנסוע בנתיב החוקי.
כל העת המשיכו השוטרים לנסוע אחר הנאשם, תוך שהם מורים לו לעצור. הנאשם המשיך לנסוע במהירות ובפראות ומשהגיע לצומת , שם דלק אור אדום ברמזור לכיוונו, לא שעה הנאשם להוראת הרמזור וחצה את הצומת במהירות. הנאשם נסע נסיעת עקלתון בין נתיבי התנועה עד שהגיע לכיכר, שם עצר. שוטר ירד מהניידת וצעק לנאשם לרדת מהמשאית, הנאשם לא שעה לקריאתו, השוטר רץ לעבר הנאשם, תפס בחולצתו וניסה להוציאו מחץ למשאית, אולם הנאשם נאבק בשוטר וסירב לצאת, תוך שהוא דוחף את השוטר בידיו וברגליו, עד שהשוטר נאלץ להכות בקת האקדח בראשו של הנאשם, ורק אז הפסיק הנאשם להתנגד למעצרו.
3. מתסקיר שירות המבחן ביחס לנאשם עולה כי, הנאשם בן 40, נשוי ואב לילדים בגילאי 4-13.
הנאשם הילד הרביעי מבין עשרה ילדים. לדבריו, סיים אך חמש שנות לימוד, בשל בעיות משמעת והיה מתלווה אל אביו לקטיף.
הנאשם תיאר את אביו כדמות חמה ומפנקת ואת אמו כאישה צנועה שתמיד עבדה בניקיון, בכדי לסייע בפרנסת המשפחה. הנאשם תיאר אלימות קשה מצד אמו.
לדבריו, החל מתקופת התבגרותו המוקדמת התחבר לחברה שולית, החל בשתיית משקאות משכרים והחל בשימוש בסמים קשים.
הנאשם נישא בגיל 29. הוא תיאר מערכת יחסים זוגית תקינה, למרות המצב הכלכלי הקשה, היותו מובטל ומעורבותו הפלילית. לדבריו, משפחתו אינה זוכה לסיוע משרותי הרווחה והיא נתמכת ע"י אחיו והוריו.
קצינת המבחן התרשמה, כי מדובר בנאשם בעל יכולת קוגניטיבית ומילולית בינונית בשפת אמו. מהלך חייו אופיין במעורבות פלילית וניהול אורח חיים שולי.
שיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן היה מצומצם וחלקי. מחד, שיתף באופן נרחב בחלקים אישיים ומשפחתיים. מאידך, בכל הקשור לנסיבות מעצרו, ניכר שימוש בדפוסי טשטוש, הימנעות ממסירת מידע, תוך הצגת מצג שטחי, נורמטיבי וחיובי על עצמו.
הנאשם ציין, כי נהג במשאית על פי בקשת גורם שלישי, אך ללא ידיעה שהוא נוהג ללא רשות הבעלים, כל זאת תמורת גמול כספי.
ביחס לעבירה הנדונה - הכחיש הנאשם כוונת תחילה. לדבריו, החל לנסוע בפראות עת נתקף בפאניקה ומשהבחין שגורמי משטרה רודפים אחריו מסיבה שאינה ברורה.
הנאשם הודה בנהיגה ללא רשיון. לדבריו, פעל כך מסיבות אינסטרומנטליות, על מנת לפרנס את משפחתו.
קצינת המבחן התרשמה כי הסתגלותו של הנאשם לתנאי מעצרו מותאמת למצב בו הוא מצוי וכן לא התרשמה מנסיגות במצבו הרגשי או הנפשי.
לאור העובדה שהנאשם לא לקח אחריות ממשית על מעורבותו הפלילית והתקשה להצביע על קושי ספציפי בחייו הדורש התייחסות טיפולית, לא באה קצינת המבחן בהמלצה בעניינו של הנאשם.
4. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש, התייחס לחומרת העבירה, כאשר מעצם התעלמות הנאשם מקריאות השוטרים, תוך סיכון חיי שוטרים ואזרחים, קרא הנאשם תיגר נגד שלטון החוק.