הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הצתה בניגוד לסעיף 448 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
עפ"י הנטען בכתב האישום המתוקן, הגיע הנאשם ביום 6.4.07 בשעה 20:53, לאזור המינימרקט הידוע בשם "עזרה הדדית" והנמצא ברח' ארלוזורוב 9, חיפה.
הנאשם הצית באמצעות מצית ערימת קרטונים, שהייתה מצויה בסמוך למינימרקט. האש אחזה בקרטונים והתפשטה לכיוון המינימרקט וגרמה לו נזק רב.
המאשימה טענה כי המדובר בעבירה חמורה, משום שלאחר התפרצות האש אין שליטה על התפשטותה ואיש לא יוכל לשער איך היא מסתיימת. היא עלולה לגרום להרס רב ואף להביא לקיפוח חיי אדם. לטענת המאשימה, הנזק שנגרם נאמד ב - 400,000 ש"ח, זאת מעבר לנזקים העקיפים ועוגמת הנפש שנגרמה לבעלי המינימרקט -
ראה ת/2 ו- ת/3.
הנאשם צבר הרשעות קודמות, הוא מוכר לשירות המבחן עקב פגיעה באשתו, צורך משקאות חריפים ואלכוהול, מאן להמשיך ולקבל טיפול, מכך למדה המאשימה כי בפנינו אדם בעל אופי אלים, שיש לנהוג בו בחומרת הדין. עוד ביקשה ב"כ המאשימה, מבית המשפט להתעלם מניסיונו של הנאשם בפני קצין המבחן, למזער את חומרת מעשהו.
שירות המבחן מצא פער משמעותי בין הצהרות הנאשם לבין יכולותיו, לכן הוא לא בא בהמלצה טיפולית.
מכל האמור לעיל, ועל פי הפסיקה שהוגשה, סבורה המאשימה כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל שיהיה בו כדי להרתיעו וכן להרתיע עבריינים פוטנציאליים.
הסנגור סבור כי המדובר במעשה חריג ויוצא דופן ובמהותו מהווה מעידה חד פעמית. הנאשם בן 34 שנים, אב לשלוש בנות קטנות, ששתיים מהן תינוקות, באופיו אינו אלים ועברו מתמקד במערכת היחסים הבין אישית, במסגרת חיי בני הזוג. הליכים אלו התרחשו במסגרת הליכי הגירושין שהתנהלו, זה מקרוב, בינו לבין בת זוגו.
לדעת הסנגור, יש ליחס לבעל המינימרקט אשם תורם משמעותי, משום שהניח את הקרטונים במעבר צר, המשמש תושבי השכונה. לטעמו, האש אחזה באופן בלתי צפוי, בכמות האדירה של הקרטונים שהונחו שם והמשיכה להתפשט לתוך החנות.
תחילתו של מעשה ההצתה בניסיון הנאשם, לגרסתו, לחפש מטבע כסף שנפל ממנו ולנסות למצוא אותו, לכן ניסה להאיר את השטח באמצעות המצית, ובדרך זו, נגרמה ההצתה דנן. הנאשם ניסה לכבות את ההצתה בעצמו ומשלא הצליח הזעיק עזרה, נשאר וסייע בפעולות הכיבוי, חרף זאת שהיה ביכולתו להימלט מהמקום ובדרך זו היה מתחמק מאימת הדין. התנהגות מעין זו, ראויה להתחשבות בעת גזירת הדין, לגישת הסנגור.
הסנגור הפנה לענישה מקלה, תוך שהוא סומך ידיו בעיקר על פסיקת בתי המשפט המחוזיים - ראה אסופת פסקי הדין שהגיש. לכן, ביקש הסנגור מבית המשפט להסתפק בהטלת עונש מותנה בלבד, ולחילופין, אם עתירתו זו לא תתקבל, הוא ביקש מבית המשפט, להסתפק בענישה, שריצויה יהיה בעבודות שירות, כי הנאשם שוהה מזה חמשה חודשים במעצר בית מלא.
גרושתו של הנאשם בעדותה פנתה לבית המשפט ובקשה לנהוג בו במידת הרחמים, תוך שהיא מדגישה כי בכוונתם לחזור ולחיות יחדיו, זאת למען טובת ילדיהם. היא ביקשה שתינתן לנאשם ההזדמנות לשקם את עצמו, ובדרך זו, הם ישקמו את מערכת היחסים ביניהם. עוד המשיכה ותארה את הקשיים הנובעים מכך שהיא כיום המפרנסת האחת והיחידה למשפחתה.
גם הנאשם התנצל והביע חרטה וצער על אשר קרה וביקש שבית המשפט יתחשב בו ובבני משפחתו.
אמנם המדובר בעבירת הצתה, שהעונש הקבוע בצדה, מעיד על חומרתה, אך כאמור יש לבחון כל מקרה ונסיבותיו, לרבות הנסיבות האישיות של הנאשם שעומד לדין בפני בית המשפט. וכך נקבע בע"פ 3210/06
עמארה נ' מדינת ישראל, אתר ביהמ"ש העליון (2007):
"הפרמטרים הרלבנטיים האפשריים לגזירת העונש על עבירה זו כשלעצמה, הם חומרת התוצאה, השאלה האם היו בני אדם במקום והועמדו בסכנה, עברו הפלילי של הנאשם וכיוצא בזה."
המקרה דנן שבפנינו, לא דומה בנסיבותיו לעבירת ההצתה הקלאסית והמובהקת, שכן המניע של הנאשם היה לחפש מטבע, ולא להצית את כל הסופר מארקט, זאת בניגוד לרוב המקרים שבהם, יש רקע קודם להצתה בין של הפחדה, איום, גרימת נזק וכו', מניע שלא מתקיים בענייננו. זאת ועוד, המדובר בנסיבות מיוחדות שהיו תוצאה של טעויות פטאליות, שמקורן בביצוע פעולות פזיזות ולא שקולות ובעיקר עקב חוסר תשומת לב. עוד יש לציין, שברוב המקרים העבריין נמלט ובורח ממקום האירוע, לא כך אירע בעניננו, שכן הנאשם הבין את אשר עשה, ניסה לכבות את השריפה ואף הזמין עזרה והמשיך לסייע בפעולות הכיבוי.
זאת ועוד, יש לתת את הדעת על התרומה שבהנחת כמות גדולה של קרטונים ברשות הרבים, בדרך ששימשה מעבר לכלל הציבור, כמות שהיה בה כדי להעצים את האש והנזק.
בענייננו גם הנסיבות האישיות והמשפחתיות של הנאשם מטות את הכף לקולא. המדובר בנאשם בן 34 שנים, גרוש ואב לשלוש בנות, שתיים מהן תינוקות, אינו עובד. כיום מנסה לשקם את מערכת היחסים בינו לבין גרושתו, עברו אינו מכביד, נשאר במקום ההצתה, הזעיק עזרה לאחר שניסיונותיו לכבותה, כשלו.
אני ער לכך ששירות המבחן נמנע ממתן המלצה טיפולית, יחד עם זאת, בתסקיר הוצגה מסכת חייו של הנאשם ובני משפחתו, שאינה מעידה על הנאשם כאדם המסוכן לציבור.