אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 6042/07

גזר דין בתיק פ 6042/07

תאריך פרסום : 29/11/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי חיפה
6042-07
29/10/2007
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מחמד בן חוסני עלי ת"ז 300178134 יליד 1986
גזר דין

1.         העבירות בהן הורשע הנאשם:

            הנאשם הורשע על פי הודאתו בסמוך למועד הגשת כתב אישום בעבירה לפי סעיף 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום בהם הודה הנאשם דקר הנאשם בסכין את המתלונן, וזאת כאשר המתלונן יושב ברכבו. הרקע לאירוע היה סיכסוך קודם בין השניים.

            כאמור, הודה הנאשם בכתב האישום המקורי בסמוך לאחר הגשת כתב האישום, למעשה בהזדמנות ראשונה שניתנה לו, והורשע. 

2.         תסקיר המבחן והטיעון לעונש:

            הנאשם יליד 1986. בעברו הרשעה אחת קודמת. בנסיבות אלו הורה בית המשפט על הגשת תסקיר בעניינו בטרם הטיעון לעונש. לבית המשפט הוגש תסקיר ראשוני ובהמשך תסקיר משלים. מעיון בשני התסקירים עולה כי שירות המבחן נמנע ממתן המלצה בעניינו. בתסקירו הראשון שסומן תס/1 פרט שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. לא אחזור על כל הפרטים מחמת צנעת הפרט. עם זאת יצוין כי מדובר בצעיר אשר סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות חלקית. בהמשך החל לעבוד. שירות המבחן פרט בתסקירו את הרקע לסכסוך עם המתלונן. עוד פרט שירות המבחן כי הנאשם השתתף בקבוצה טיפולית ובמסגרת זו גם הביע חרטה על עצם המעשה. עם זאת ציין שירות המבחן כבר בתסקיר הראשון כי על אף שמדובר בצעיר שניהל חיים נורמטיביים ניכר בו כי הוא אינו נותן ביטוי לדפוסים אלימים בהתנהגותו והוא נוטה לברוח מההתמודדות עם חלקיו האלימים תוך שהוא משליך את האחריות על גורמים אחרים. בתסקיר המשלים תס/2 ציין שירות המבחן שוב כי הנאשם משליך את האחריות  להתנהגותו על גורמים חיצוניים. עוד התרשם שירות המבחן, כי לא ניתן לשלול חזרה על מעשה דומה בעתיד. בנסיבות אלו נמנע שירות המבחן מהמלצה בעניינו.

            בשים לב לעבירה בה הורשע הנאשם ובשים לב גם לאמור בתסקיר שירות המבחן מבקשת ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש מרתיע שיביא בחשבון את החומרה שבשימוש בסכין. ב"כ המאשימה מציינת בטיעוניה את חומרת המעשה, הפוטנציאל הקטלני של הדקירה בסכין ואת הרקע לאירוע ועותרת לגזור על הנאשם עונש של מאסר ממושך, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן.

            ב"כ הנאשם מבקש כי בית המשפט לא ימצה עם הנאשם את הדין. לטענתו ניתן ללמוד על לקיחת אחריות וחרטה אמיתית של הנאשם מעצם ההודיה בכתב האישום מיד עם הגשת כתב אישום. עוד מציין הוא, כי שירות המבחן כתב בתסקירו הראשון כי הנאשם הביע חרטה ומבקש לראות זאת כחרטה כנה ואמיתית. לטענת ב"כ הנאשם מדובר בצעיר חיובי, אדם נורמטיבי ובן למשפחה נורמטיבית. בנסיבות אלו עותר ב"כ הנאשם לגזור על הנאשם עונש שיהיה בעיקרו צופה פני עתיד.  למעשה מבקש הסניגור כי רכיב המאסר שבענישה לא יהיה ממושך, באופן שיאפשר את ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות, זאת בנוסף לגזירת עונשים אחרים לרבות פיצוי למתלונן.

            הנאשם עצמו הביע חרטה וביקש את התחשבות בית המשפט.

3.         שיקולי בית המשפט לעניין הענישה:

            כאמור, הורשע הנאשם בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. מדובר בעבירה אשר העונש המירבי בגינה הוא 14 שנות מאסר. המחוקק הביע את כוונת החקיקה להחמיר בעונשם של מבצעי עבירות מסוג זה. אמות המידה הקבועות בחוק מנחות את בית המשפט בבואו לגזור את הדין.

            מעבר לכך, המעשה שבביצועו הורשע הנאשם הוא מעשה חמור. על רקע של סכסוך הצטייד הנאשם בסכין ויצא לתקוף את המתלונן, תקיפה מתוכננת מראש. אין מדובר במקרה זה בהתלהטות יצרים אלא בפגיעה מכוונת ומתוכננת. מכאן גם חומרת המעשה. אוסיף עוד כי דקירה מסוג זה יכולה הייתה להסתיים גם בתוצאה קטלנית. העובדה שבסופו של דבר נגרמה חבלת גוף "בלבד" אמנם הפכה את כתב האישום למקל ואולם לא ניתן להתעלם מחומרת המעשה, בעיקר על רקע ונסיבות ביצועו.

            אוסיף עוד את ההלכה הפסוקה בעניין העונש הראוי לדוקרים בסכין ועל הצורך להחמיר בעונשם של דוקרים כבר עמדו בתי המשפט בשורה ארוכה  של פסקי דין. ראו לעניין זה את הדברים שנאמרו בע"פ 9184/06 מדינת ישראל נ' אושר ("אושרי") כהן, פסקה 17 (לא פורסם, 19.9.2007):

"למרבה הצער אנו עדים למקרים ההולכים ומתרבים של צעירים המגיעים למקומות בילוי מצויידים בסכין הנשלפת וננעצת בגופם של צעירים או צעירות אחרים בשל ויכוחים של מה בכך. תופעה נלוזה זו שהפכה שכיחה מדי במקומותינו והקלות הבלתי נסבלת שבה נעשה שימוש פוגעני ולעיתים קטלני בסכין, מחייב תגובה עונשית הולמת שבמרכזה יעמדו שיקולים של הרתעה וגמול...

...כבר נפסק בהקשר זה כי "גילם הצעיר של העבריינים הדוקרים בסכינים אינו יכול לשמש נימוק מספיק להקלה בעונש, נוכח העובדה שעבריינות זו נפוצה דווקא בקרב הצעירים" (ע"פ 4280/99 מדינת ישראל נ' חמזה (לא פורסם, 18.7.99)). גישה מחמירה זו מיושמת גם כאשר מבצעי העבירה הם קטינים (ראו: ע"פ 10851/05 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 3.10.2006); ע"פ 6513/94 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 15.2.1995))."

ראו גם: ע"פ 2115/05 גינזבורג נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (לא פורסם, 5.12.2005); ע"פ 4471/03 מדינת ישראל נ' קריספין, פ"ד נח(3) 277, 287      (2004)).

            כאמור, שירות המבחן אליו הופנה הנאשם לא המליץ על שילובו בהליך טיפולי. ער אני לאמירות בתסקיר המבחן כי מדובר בצעיר בעל רקע נורמטיבי. ואולם בכך אין די כדי שהענישה לא תכלול רכיב משמעותי של מאסר. 

            ב"כ הנאשם ביקש כי הענישה תהיה במגמה של שיקום הנאשם. חובת בית המשפט הינה להגן על קורבנות העבירה. כשם שנאשם זכאי כי שיקומו וצרכיו יילקחו בחשבון במסגרת שיקולי הענישה כך גם זכאים  אלו העלולים להיפגע ממנו או מאחרים כמותו, להגנת בית המשפט. בית המשפט שוקל גם המלצת שירות המבחן, ככל שהדבר נוגע למשך המאסר (ובמקרה זה אין בפניי המלצה), ואולם בבואו לקצוב את העונש עליו גם לשקול שיקולים של הרתעה ציבורית והגנה על שלום הציבור, וכן מכלול של שיקולים אשר שירות המבחן אינו מופקד עליהן. ככל שמעשיו של נאשם חמורים יותר כך גם גובר הצורך לשים את הדגש על הגנת הקורבנות (בין אם קורבנות בפועל או קורבנות פוטנציאליים). ראה בע"פ 4872/95, מדינת ישראל נ' גל אילון ו-2 אח, פ"ד נג(3), 1, עמ' 8-9 , שם נאמרו גם הדברים הבאים, המנחים את בית המשפט בבואו לגזור את הדין:

"מבחינת האינטרס הציבורי, אין זה מספיק להטמיע בחוק סטנדרטים של התנהגות. הציבור חייב לראותם מיושמים בכל עת ולראות בהם חלק בלתי נפרד מנוהגים חברתיים מקובלים המגינים על גופו, רכושו וכבודו של כל אחד מתוכו. ענישה סלחנית במקרים של התנהגות עבריינית חמורה, עלולה להביא להתמוטטות עכבות מוסריות, להתפרש כהתפשרות על ערכים ועל נורמות, לפגוע באמינות מימושו של האיום בעונש מאחורי החוק ולהעביר מסר שלילי לעבריינים פוטנציאליים המועדים לבצע עבירות מאותו סוג. באותו אופן בו השתת עונש ממשי הוא בבחינת ביטוי חברתי חריף לגינוי לו ראויים המעשים החמורים, כך אימוץ הגישה הסלחנית תחליש הכרת האיסור שבהתנהגות " .

          עם זאת, מביא בית המשפט בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם שכאמור אינו מכביד, את הודאתו וחרטתו בפתח הדיון, את משפחתו הנורמטיבית ואת כל הדברים החיוביים שנאמרו אודותיו הן בתסקירים והן על ידי בא כוחו. כל אלו נזקפו לזכותו והעונש שייגזר בעניינו אינו מבין המחמירים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ