הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות שהינן תקיפה חבלנית של בן זוג ואיומים.
כפי שעלה מהראיות שנשמעו בתיק, החלה התנהגותו האלימה והמתלהמת של הנאשם, נשוא כתב האישום, בעת שהיה בצוותא עם המתלוננת תמי אריס, במועדון, ברח' המלאכה, בחולון, שם תקף הנאשם את המתלוננת, בכך שכיבה סיגריה בוערת על ידה, ירק בפניה והוסיף כלפיה דברי גידופין, לרוב.
להתנהגות זו נצטרפו גם השמעת איומים שונים, ובהמשך אף היכה בה הנאשם באגרופו בבטנה.
גם משפנתה המתלוננת מפניו לשירותי הנשים, לא הניח לה הנאשם ופנה אחריה לשם, משך בשערותיה, שרטה בפניה וחבט בה שוב באגרופו, בפניה.
בהמשך בעוד המתלוננת אחוזת אימה ופחד מהנאשם, נסעו השניים במכוניתו של ע.ת. 1 בתיק זה, אילן בן נעים, לביתה של המתלוננת.
הנאשם נטל משם חפצים אישיים ויצא מהבית, אך נמלך בדעתו וחזר על עקבותיו, טיפס לדירתה של המתלוננת מבעד למרפסת הבית, וחדר לבית כשבידו סכין, באמצעותו איים על המתלוננת ושרטה ברגלה, ניפץ כוס על אחד הקירות ונמלט משם, רק לאחר שהמתלוננת הזעיקה שוטרים לביתה.
הנאשם נעצר מאוחר יותר, באותו יום, מששב בשנית לביתה של המתלוננת, וזאת זמן קצר לאחר שהשוטרים עזבו את דירתה, ונעצר על ידי שוטרים שהוזעקו לדירה על ידי המתלוננת.
עוד עלה, כי רבה היתה תלותה הכלכלית של המתלוננת בנאשם, בהיותה אם חד הורית, המטופלת ב - 3 ילדים והיא הסכינה עם התנהגות מתמשכת של הנאשם, שהיה בה כדי להשפילה ולבזותה, כשהנאשם אינו נרתע גם מהתעמרות פיזית ומילולית במתלוננת.
לחובת הנאשם עבר פלילי והוא גם ריצה עונש מאסר ממשי של שנתיים בפועל, בשנת 91', בגין עבירות מתחום הסמים המסוכנים.
הרשעתו האחרונה הינה משנת 97', בעבירת סמים ורכוש (ת/14).
סנגורו של הנאשם ביקש להקל עם הנאשם בדינו, בעיקר נוכח מצבו הרפואי, כאשר מתוך מסמכים רפואיים שהוגשו, עולה כי הנאשם לוקה במחלה ראתית חסימתית כרונית (ס/1 ב') ונזקק למספר אישפוזים וטיפולים בבתי חולים בעקבות מצבו. עוד נטען, כי הנאשם ניתק כליל את קשריו עם המתלוננת, וחזר למקום מגוריו, בקרית מלאכי, ואין הוא יוצר עמה קשר.
היבטים אחרונים אלו הנוגעים למצבו הרפואי של הנאשם ולהפסקת הקשר עם המתלוננת, ישקלו במידה הראויה באשר למידת עונשו. עם זאת, מדובר, כפי שהדברים פורטו בהרחבה בהכרעת הדין, בהתנהגות אלימה מתמשכת של הנאשם כלפי המתלוננת, שלא נרתע מלהפעיל כלפיה דפוסי אלימות קשים שגרמו לפגיעות במתלוננת, כשהוא מנצל עד תום את תלותה הרבה בו, חובט בה, משפילה ומשמיע איומים לרוב כלפיה, כשאף מכיבוי סיגריה בוערת על גופה, לא נרתע הנאשם, במכלול גילוי האלימות שידעה המתלוננת ממנו. הנאשם גם לא היסס לייחס למתלוננת התנהגות אלימה מצידה כלפיו, הכל על מנת להימלט מאימת הדין.
התנהגות אלימה ומאיימת זו, והמסוכנות העולה מהנאשם, מצריכה התייחסות מחמירה ומרתיעה, המחייבת הטלת מאסר ממשי על הנאשם, שניתן להקל בו נוכח מצבו הכולל.
בסיכומם של דברים, אני גוזר על כן, על הנאשם, עונש כולל של 20 חודשי מאסר, מתוכם יהיו 9 חודשים לריצוי בפועל ואילו היתרה תהא על תנאי, למשך 3 שנים, שתחילת מניינן מיום שחרורו מהמאסר בפועל והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה שהיא אלימות פיזית, כלפי גוף אדם, במשך תקופת התנאי.
מתקופת המאסר בפועל תנוכה תקופת מעצרו בגין תיק זה, החל מ- 13.8.05 ועד 7.9.05.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתנה היום, ט"ו בכסלו, תשס"ח (25 בנובמבר 2007), במעמד הצדדים.