המעשים בהם הורשעו הנאשמים
סמוך לפני יום 11.4.06 קשרו שלושת הנאשמים קשר, לפיו יבצעו הנאשמים 1 ו-2 עבירות של שוד וגניבה ואילו נאשם 3 יסייע להם בכך. באותו יום, כנזכר, בשעות הלילה, נפגשו השלושה ונסעו ברכב מסוג גולף מס' 36-115-78 (להלן: הרכב) השייך לנאשם 1, כדי לבצע את זממם. בשעה 01.00 לערך הגיעו למתחם נמל תל-אביב. ליד מועדון TLV ירד נאשם 1 מן הרכב בעוד חבריו ממתינים לו בו, ומשך בכוח תיק יד מכתפה של א.א. ששהתה במקום, נטל עמו את התיק לרכב, שנאשם 3 נהג בו, ונמלט עם מרעיו. הם חלקו את שלל השוד ביניהם. א.א. נחבלה בכתף ובברך, לאחר שנפלה כתוצאה מן המעשה, וכן נגרם לה שפשוף בזרוע ימין.
על פי אלה הורשע נאשם 1 באישום הראשון בכתב האישום המתוקן, בעבירות של
קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיפים 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק)
ושוד, לפי סעיף 402(א) לחוק.
נאשמים 2 ו-3 הורשעו, באישום זה, בעבירות של
קשירת קשר לביצוע פשע, כאמור,
ובסיוע לשוד, לפי סעיפים 402(א) ו- 32 לחוק.
לאחר כמחצית השעה מביצוע המעשים האלה הגיעו הנאשמים לשדרות נורדאו בתל-אביב. אותה שעה ישבו ע.ז. ו-ש.ק. על ספסל בשדרה, כשתיקה של ע' לידן. נאשם 2 ירד מן הרכב, בעוד האחרים ממתינים לו בו, אחז בתיק ונמלט עמו לרכב, שנאשם 3 נהג בו וקירב אותו למקום, באופן שאיפשר לנאשם 2 לקפוץ לתוכו ולהימלט עם חבריו.
באלה הורשע נאשם 2 באישום השני בעבירות של
קשירת קשר לביצוע עוון , לפי סעיף 499(א)(2) לחוק
ובגניבה, לפי סעיף 384 לחוק.
נאשמים 1 ו-3 הורשעו בעבירות של
קשירת קשר לביצוע עוון, כאמור,
ובסיוע לגניבה, לפי סעיפים 384 ו- 32 לחוק.
כעבור כ- 10 דקות הגיעו השלושה לרחוב מנחם בגין ברמת-גן, סמוך למלון סיטי-טאואר. הם הבחינו בפרוצה א.ג. ובחברתה, אשר שהו במקום ועצרו את רכבם לידן. נאשם 2 ירד מתוכו והציע לשתיים להתלוות אליהם. משסירבו, משך נאשם 2 בכוח את התיק שהיה תלוי על כתפה של א' וכאשר זו התנגדה, סטר לה נאשם 2 בפניה, משך בחוזקה את התיק, עד שזה נקרע, ונמלט לתוך הרכב. שם חיכו לו שני מרעיו והשלושה נמלטו ברכב, בו נהג נאשם 3.
באישום השלישי הורשע נאשם 2 על פי מעשים אלה, בעבירות של
קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיפים 499(א)(1) לחוק
ושוד, לפי סעיף 402(א) לחוק.
נאשמים 1 ו-3 הורשעו בעבירות של
קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק ובעבירה של
סיוע לשוד, לפי סעיפים 402(א) ו- 32 לחוק.
נאשם 1 הורשע, על פי בקשתו, גם בתיק מצורף ת"פ 6281/06 של בית משפט השלום בתל-אביב, בעבירה של
הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק, ביום 7.9.06, לאחר שהיפר את מעצר הבית בו שהה בגין משפט זה.
מהלך המשפט
הצדדים הגיעו להסדר, לפיו תוקן כתב האישום ושלושת הנאשמים הודו במיוחס להם בו. בין הצדדים נחתם הסדר טיעון, מכוחו תעתור התביעה לעונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בעבור נאשמים 1 ו-2 ולעונש של 6 חודשי מאסר בפועל לנשיאה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בעבור נאשם 3. ב"כ הנאשמים רשאים לטעון לעונש, כך הסכימו, כראות עיניהם.
כמו כן הוסכם, כי השלושה ישלמו פיצוי לנשדדות. עוד הוסכם בין הצדדים, כי הרכב הנזכר באישום הראשון, באמצעותו בוצעו העבירות המנויות בו, יוחזר לנאשם 1, בכפוף להפקדה של 50,000 ש"ח, אשר יחולטו לטובת המדינה.
התסקירים ועדויות האופי
הזמנתי תסקיר בעבור כל אחד מן הנאשמים.
בעניינו של
נאשם 1, רווק יליד 1979, שהתגורר בבית אמו ועבד בשנים האחרונות בתחום תווך הרכב, הובאו פרטים על תולדות המשפחה וקורות חייו. הוריו התגרשו בהיותו בגיל 10. הנאשם השלים 11.5 שנות לימוד ולא גוייס לצבא. בשנת 1995 החלה מעורבותו בפלילים. הוא שיתף את קצינת המבחן ברצונו לערוך שינוי בדרך חייו, מה עוד שהוא נמצא במערכת זוגית עם בחורה נורמטיבית. את מעורבותו במעשים הסבירה אמו על רקע שתיית אלכוהול. שני ההורים הביעו רצון לתמוך בבנם ולסייע לו.
במהלך תקופת הפיקוח בעת מעצר הבית שולב הנאשם בקבוצה טיפולית, אך הגיע לפגישות באורח בלתי-סדיר, ביטא התייחסות שטחית ביותר בנוגע להסתבכויותיו השונות בפלילים, מזער מעורבות בתיק ונקט גישה מטשטשת ביחס לדרך חייו ותיפקודו. ההתרשמות היתה מאדם לא-אמין, המחזיק בדפוסי חשיבה והתנהגות עבריינים, שלא הפיק תועלת מן התהליך הטיפולי. על רקע הפרת ההוראה החוקית, נעצר הנאשם והופסקה השתתפותו בקבוצה הטיפולית. בהמשך, כאשר חודש הקשר עימו ובעת ששותף בהתרשמות מן הנסיון הטיפולי הכושל, העלה טענות וכעס כלפי השירות. הנסיון להמשיך ולבדוק עמו את התנהגותו, כולל הפרת מעצר הבית, הוביל להסלמה בתגובותיו המאשימות.
במצב זה סברה קצינת המבחן, כי הנאשם איננו פנוי לבחון דפוסי התנהגותו ואיננו בשל, בשלב זה, להשתלב בנסיון הטיפולי שהוצע לו. לא היתה, לפיכך, המלצה טיפולית בעניינו. שמעתי את עדויות האופי של בת-זוגו של נאשם 1 ואביו. האב סיפר על המשבר המשפחתי של גירושיו, שבעטיו ועל רקע כליאתו שלו עצמו, חלה התדרדרות במצב בנו. הוא שילב את בנו בעסקי תווך במכירת מכוניות והוא תולה תקוות בשיקומו. גם הוא תלה את התדרדרות הנאשם בבעיות שתייה שלו והמעיט בערכה של הפרת ההוראה החוקית, הכרוכה במעצר הבית שהושת עליו. בת זוגו סיפרה על השינוי שחל אצלו וכי לאחרונה הוא חדל מן השתייה ומסייע לילדים, השוהים עמו, בגנון שפתח בבית. החלטתם להינשא, נדחתה בגין סימני השאלה שמתוך המשפט ותוצאותיו.
נאשם 2, כבן 21 שנים, הסתבך לראשונה עם החוק בביצוע העבירות, שאינן אופייניות להערכת קצינת המבחן בתסקיר אודותיו, לאורח החיים שניהל עד כה. הוא בן למשפחה נורמטיבית, אשר חשה דאגה, מבוכה ובושה בגין הסתבכותו. הוא סיים 12 שנות לימוד בפנימיית חיל החימוש ומגיל צעיר עסק בנגינה ובמוסיקה. לפני 3 שנים גוייס לצבא והביע רצון לחזור ולהשלים את שרותו.
הנאשם הקפיד בקשר עם שירות המבחן ותיאר את הקושי לראות עצמו כעובר-חוק ואת מאמצי הוריו לסייע לו. הוא הביע צער וחרטה וכן בושה בגין מעורבותו במעשים. קצינת המבחן ניסתה להבין את התנהגותו התוקפנית והפגיעה בנשים-הקורבנות, על רקע פגיעה בתפיסת הגבריות אצלו.
אומר מייד, כי אני רואה נסיון זה כבלתי מבוסס, מאחר והמדובר בהתרשמות שלא נבדקה לעומקה וכן בשל נסיבות הביצוע המשותפת לכל השלושה, כלפי נשים, ששדידתן קלה יותר. מוטב היה שלא לנסות ולהעלות השערות מעין אלה במסגרת זו.